אם היינו משרטטים כאן גרף שמתאר את מידת המעורבות של בנימין נתניהו בענייני תקשורת מאז תחילת הקדנציה השנייה שלו ב-,2009 הוא היה מצביע על מגמה הולכת וגוברת של התערבות מצד ראש ממשלה בתחום ככל שמשך הכהונה שלו התארך.
נתניהו תמיד היה אובססיבי בנושאי תקשורת - גם מפני שנכווה ממנה קשות בעבר וגם בגלל תפיסת העולם ומבנה האישיות שלו - אבל כמו בהרבה עניינים שקשורים לשלוש הקדנציות הרצופות שלו, גם כאן קו פרשת המים היה הבחירות האחרונות ב-.2015 אם עד אליהן ראש הממשלה נטה בדרך-כלל להסתיר, ברמות הצלחה משתנות, את האובססיה שלו לתקשורת - במהלך הקמפיין, כשהרגיש שהוא עם הגב לקיר, ואחריו, כשרשם ניצחון מוחץ ומהדהד בניגוד לכל התחזיות, כולל שלו עצמו, נתניהו הפסיק להתבייש ב"מחלה" שלו והחל להתגאות בה. למעשה, היא הפכה לאחד מכלי הנשק שלו.
הפרויקט התקשורתי שמזוהה יותר מכל עם האובססיה של נתניהו בתחום - וגם מסמל וממחיש אותה בצורה הטובה ביותר - הוא ללא ספק "ישראל היום". החינמון, שהוקם במיוחד עבור נתניהו עוד ב-,2007 עלה עד 2014לפטרונו שלדון אדלסון סכום-עתק של למעלה מ-700 מיליון שקל, ודווקא הצלחתו - תוך מספר שנים הוא הפך לעיתון בעל החשיפה הגבוהה ביותר - סיבכה את נתניהו כהוגן.
כניסתו הלא טבעית של עיתון חסר מודל כלכלי לשוק שממילא נמצא בדעיכה הכניסה את התחום לסחרור ופגעה קשות ב"ידיעות אחרונות" שבבעלות ארנון (נוני) מוזס. שנים מאוחר יותר, בקמפיין 2015שכבר הזכרנו, נתניהו איבד את הפחד והכריז על מוזס מלחמה בגלוי, אך עד אז הוא דווקא ניסה לפייס אותו או לפחות להגיע איתו להבנות בתמורה לריסון "ישראל היום", במה שהפך בסופו של דבר ל"תיק ,"2000 שבו המליצה המשטרה לאחרונה להעמיד אותו לדין באשמה של בקשת שוחד.
אבל האובססיה התקשורתית של נתניהו לא הסתיימה כידוע ב"ישראל היום". החל מ2013- החלו להופיע סימנים ליחס מיוחד כלפי ראש הממשלה ומשפחתו גם באתר האינטרנט הגדול וואלה. האירועים האלה, שהלכו והצטברו, קיבלו תהודה גדולה ב-2015 בכתבה של גידי וייץ בעיתון "הארץ", שהזכירה את התזה שלפיה שאול אלוביץ מסייע לנתניהו באמצעות האתר שברשותו בתמורה למתן הטבות מצד נתניהו לבזק. התזה הזאת עומדת כיום במרכז תיק 4000, שגם בו חשוד נתניהו.
ככל שחולף הזמן, הולך ומתברר כי מבחינת נתניהו העיקר כאן הוא דווקא לא הניצחון. הסקרים מראים שוב ושוב שרוב הציבור מאמין לו שהתקשורת עוינת אותו, ובעידן הרשתות החברתיות נתניהו לא באמת צריך להכריע את הקרב הזה, שעצם קיומו משרת אותו אלקטורלית.
לכתבות נוספות בפרויקט "נתניהו - השנה העשירית":
■ ביטחון
■ מאקרו
■ שוק העבודה
■ נדל"ן
■ הייטק
■ הבורסה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
