ייצוגית נגד פייסבוק בגין שאיבת נתוני שיחות טלפון והודעות

בקשה לתביעה ייצוגית נגד פייסבוק הוגשה היום (א') לבית המשפט בתל-אביב. זאת 4 ימים לאחר שבארה"ב הוגשה תביעה נגד הרשת החברתית על שאיבת נתוני שיחות טלפון והודעות משתמשים לצורך שימוש מסחרי וטכנולוגי, מבלי שהמשתמשים ידעו על כך. 

עו"ד יוחי גבע, מומחה לתביעות ייצוגיות, הגיש היום לבית המשפט בתל-אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד פייסבוק, שבה נטען כי החברה שואבת נתונים על שיחות טלפון והודעות של המשתמשים באפליקציות של החברה ושל גורמים העומדים עימם בקשר, מבלי שהם יודעים על כך, ומבלי שניתנה לכך הסכמה.

בתביעה מתבקש בית המשפט לחייב את פייסבוק לשלם סכום מוערך של 100 מיליון שקל לקבוצה של כ-2 מיליון איש. 

אספה מידע על אנשי הקשר במכשירי אנדרואיד

הבסיס לתביעה נולד כאשר תוכניתן בשם דילן מקיי מהאתר Ars technica בדק בארכיון באתר פייסבוק את המידע שיש לחברה אודותיו וגילה לתדהמתו רשימה של שיחות טלפון שערך, לרבות הצד השני של השיחה ואורכה, בשנתיים האחרונות. שלושה משתמשי פייסבוק ישראליים ניסו גם לברר מהו המידע שיש לפייסבוק אודותיהם. 

על-פי כתב התביעה, נתונים של משתמשי פייסבוק נשאבו בשנים 2015-2017 ממכשירי האנדרואיד בלבד, כי חברת אפל מנעה שאיבת מידע דומה מהמכשירים. בתביעה מתוארת שרשרת פעולות ארוכה שנדרשה מהתובעים כדי לגלות מהו המידע שפייסבוק מחזיקה אודותיהם - בדיקה שבסופה הם נחרדו לגלות כי פייסבוק אכן אוספת את נתוני השיחות וההודעות שלהם.

עוד נטען כי כאשר ניתנה לפייסבוק גישה לאנשי הקשר של מכשיר מסוג אנדרואיד, היא ניצלה גישה זו כדי לאסוף מידע מפורט על שיחות והודעות שקיים בעל המכשיר - לרבות מידע שמקורו שנים ארוכות טרם התקנת האפליקציה כמו שיחות שלא נענו, זהות המתקשר והודעות שנשלחו.

לטענת התביעה, פייסבוק יצרה מאגר גדול הכולל פרטים אישיים ועשתה בו שימוש לצרכיה השיווקיים והטכנולוגיים. המשתמשים לא נתנו הסכמה למאגר המידע שנוצר, ובוודאי שלא ניתנה הסכמה להעברת מידע אודות פרטיהם של אנשי הקשר.

על-פי התביעה, לקוחות פייסבוק, שסירבו במפורש לאפשר איסוף רישומי שיחות, נפגעו כי הרישומים נאספו בפועל ממכשירים של אנשי הקשר.

לטענת התובעים, מאגר המידע מעניק לפייסבוק יתרון עצום על פני מתחרותיה (פרט לגוגל) שאינן אוחזות במאגר מידע שכזה. עוד נטען כי פייסבוק הטעתה את לקוחותיה, לא הסבירה כנדרש מהי משמעות איסוף המידע וגם אילו הייתה מקבלת אישור כזה, הוא היה חסר תוקף משפטי, ולא ניתן להתייחס אליו כהסכמה מדעת.

בתביעה מתבקש בית המשפט לאשר כקבוצה לקוחות שהתקינו אפליקציות שבבעלות פייסבוק, לרבות מסנג'ר, מסנג'ר לייט וואטסאפ וכל תוכנה שנתוני התקשורת שלה בדבר פרטי שיחות ו/או הודעות "נשאבו" בידי פייסבוק. עוד מתבקש בית המשפט להוציא צווים המורים לפייסבוק לנקוט את כל הפעולות הדרושות כדי למנוע הישנות מקרים דומים, למחוק את כל המידע הקיים על משתמשים 6 שנים אחורה ולפצות את קבוצת הנפגעים כספית.

כאמור, תביעה דומה כבר הוגשה בארה"ב, וישראל היא המדינה השנייה שבה מוגשת תביעה מעין זו. מגישי התביעה מוצגים בה כלקוחות מין השורה של פייסבוק, שאינם מעוניינים שגורם כלשהו יחזיק מאגר מידע ובו פרטים רגישים היכולים ללמד אודות אורחות חייהם, מצבם המשפחתי, הגורמים עימם הם בקשר וכדומה. לטענתם, הם מעולם לא הסכימו או אישרו כי פייסבוק תאסוף פרטים אלה, הם מעולם לא התבקשו לאשר "שאיבה", ולו היו נשאלים, היו מסרבים; ואם הסכימו, הרי שמדובר בהסכמה שלא מדעת שמקורה בהטעיה.

סוגיית הפרטיות של המשתמשים בפייסבוק עלתה לאחרונה לכותרות, כשהתברר כי החברה אפשרה לחברת קיימברידג' אנליטיקס להשתמש במידע של עד 87 מיליון אמריקאים. חקירה רשמית נפתחה נגדה בארה"ב, וגם בישראל הרשות להגנת הפרטיות הודיעה על פתיחת חקירה מינהלית נגדה.