יום הדין של צוקרברג: האם ישמור על קור-רוח בחקירה צולבת?

לפני שנה התכונן מארק צוקרברג לשאת דברים בטקס הענקת התארים לסטודנטים באוניברסיטת הרווארד. לא היה מדובר רק באבן דרך אישית, אלא גם באירוע מבוים בקפדנות ובעל צביון אופטימי מאוד - סוג האירועים שבהם צוקרברג רושם ביצועים מעולים.

הערב יצטרך צוקרברג להוכיח ביצועים שונים לחלוטין. במהלך יומיים של עדות בפני ועדות בסנאט ובבית הנבחרים של הקונגרס האמריקאי, יצטרך מנכ"ל פייסבוק - שמאמץ לעתים עמדה מתריסה - להוכיח למחוקקים ספקניים שענקית הטכנולוגיה שאותה הוא יצר מתייחסת ברצינות לסוגיית השמירה על הפרטיות. זאת על רקע האשמת החברה בסיוע לחברת המחקר קיימברידג' אנליטיקה בהשגת גישה למידע ממיליוני פרופילים של משתמשים כדי להטות את תוצאות הבחירות לטובת דונלד טראמפ. אתמול בערב פרסם הקונגרס האמריקאי את העדות שימסור צוקרברג במסגרת השימוע שייערך לו בבית הנבחרים מחר. 

יהיה זה גם מבחן רחב יותר של מידת היעילות שבה מסוגל צוקרברג לנווט חברה שמתמודדת עם אינספור אתגרים מצד הרגולטורים והצרכנים הזועמים ברחבי העולם.

התשאולים של צוקרברג יהיו מהאגרסיביים ביותר שלהם נחשף מנכ"ל חברה בקונגרס בעשר השנים האחרונות.

השימועים יהיו "מאוד מאוד ממושכים. חלק מהאנשים יתקפו אותו באופן הזדוני ביותר שלו הם מסוגלים", אמר דונלד גראהם, שכיהן בעבר כמנכ"ל "וושינגטון פוסט" וכדירקטור בפייסבוק. עם זאת, הוסיף גראהם כי "מארק ירשום ביצועים טובים. יש לו סבלנות".

במובנים רבים יידחק צוקרברג אל מחוץ לאזור הנוחות שלו. לעתים רחוקות הוא חורג מהופעות פומביות מתוסרטות מראש, ולעתים קרובות הוא נכנס למגננה כשהחברה זוכה לביקורת. לדוגמה, תגובתו הראשונה לטענה כי "חדשות כוזבות" בפייסבוק השפיעו על תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2016 הייתה שמדובר ברעיון "מטורף". על אף שצוקרברג הוא דמות בעלת פרופיל ציבורי כל כך בולט שזוכה לתשומת לב תקשורתית תמידית, הוא אפשר במשך שנים לסמנכ"לית פייסבוק שריל סנדברג להשמיע את מרבית המסרים הפומביים של החברה.

ככל שהופעתו בפני הקונגרס הפכה לבלתי נמנעת באופן הולך וגובר, כך שקד צוקרברג יותר ויותר על עיצוב המסר שלו ואופן העברתו. בכמה ראיונות בולטים הוא הביע חרטה, ואף ערך מסיבת עיתונאים מאולתרת שבה אמר כי הייתה זו "שגיאה עצומה" שלא עשה יותר בעוד מועד למנוע ניצול לרעה של נתוני המשתמשים.

היועצים שהכינו בסוף השבוע את צוקרברג להופעה בקונגרס כללו גם צוות ממשרד עורכי הדין WilmerHale, שמתמחה באבטחת נתונים, אבטחת סייבר וחוקי ההגנה על הפרטיות.

צוקרברג בן ה-33 הצליח מאז ומתמיד להפריך את טענות מבקריו. כשפייסבוק התכוננה לצאת לבורסה ב-2012, טענו חלק מהמשקיעים שצוקרברג, שנשר מאוניברסיטת הרווארד, אינו בשל דיו כדי לנהל חברה ציבורית. אך מאז הפך צוקרברג את פייסבוק לחברה של יותר מ-450 מיליארד דולר בשנה, הפך למולטי-מיליארדר בעצמו וזכה לתשבוחות תכופות מפייסבוק.

יעדו המוצהר של צוקרברג לשנה הנוכחית: "לתקן את פייסבוק". ביצועיו השבוע יאפשרו לקבוע אם הוא מסוגל לעשות זאת.

צוקרברג אינו מתושאל בדרך כלל בידי אנשים שאין להם הבנה מעמיקה לגבי פייסבוק או לגבי טכנולוגיה באופן כללי. "מארק לא נדרש להתעסק לעתים קרובות עם סוג כזה של אנשים", אמר עובד לשעבר, "והוא יכול לפתח תסכול רציני" - בייחוד כשהם מותחים ביקורת על החברה שלו.

בריאיון שנערך ב-2010 על במת כנס של "וול סטריט ג'ורנל", נשאל צוקרברג על הגדרות הפרטיות של פייסבוק. הוא התחיל להזיע כל כך שהזיעה ניגרה מפניו וטפטפה מסנטרו, ובסופו של דבר נאלץ לפשוט את חולצת הקפוצ'ון שהפכה לסימן ההיכר שלו.

בשבוע שעבר התעצבן צוקרברג כשיריבו בעמק הסיליקון, מנכ"ל אפל טים קוק, מתח ביקורת על נוהלי הפרטיות של פייסבוק. בריאיון ל-Vox אמר צוקרברג כי "חשוב שאף אחד מאיתנו לא יפתח את תסמונת שטוקהולם, ושלא נאפשר לחברות - שעושות מאמצים אדירים לגבות מאתנו יותר כסף - לשכנע אותנו שבעצם להן אכפת יותר מאיתנו, מכיוון שלי זה נשמע מגוחך".

צוקרברג נוהג לתאר את פייסבוק כחברה "אופטימית", ולטעון שיעדו העיקרי אינו לעשות רווחים, אלא לקשר בין מספר רב יותר של אנשים. בריאיון ל-Vox הוא טען כי בעשר השנים הראשונות לקיומה הייתה פייסבוק ממוקדת כל כך ביעדים חיוביים אלה, עד ש"בכנות, לא הקדשנו מספיק זמן להשקעה או למחשבה רצינית על השימושים השליליים האפשריים בכלים שלנו".

ההסבר הזה יזכה לבדיקה מחמירה מצד המחוקקים, שידרשו לדעת אם המאמץ להצמיח את החברה - שיצר לצוקרברג מעריצים בוול סטריט - גרם לפייסבוק לעגל פינות בכל הנוגע להגנה על הפרטיות. "אם הם עשו שגיאה עצומה, אז למה הם לא תיקנו אותה?" שאל דיוויד קירקפטריק, מנהל Techonomy Media הפועלת מניו-יורק, ומחבר הספר "אפקט פייסבוק". "במקום זאת הם עשו את המקסימום כדי להגדיל את הרווחים".

לקראת השימועים בקונגרס מציעה פייסבוק בקדחתנות שינויים בהתנהלותה, כולל תיקון מדיניות ההגנה על נתונים ותנאי השירות, וכן חסימת מספר גדול יותר של טרולים רוסים מהאתר, ודרישה שמפרסמים - שרוצים להציג בהבלטה סוגיות שעברו פוליטיזציה - לא יוכלו לעשות זאת ללא אישור מוקדם.

"כבר עבר הזמן שבו ניתן היה לומר 'אני מצטער, עשינו שגיאות'. את זה צריך היה לומר לפני שנים רבות", אמר ג'ים סטייר, מנכ"ל Common Sense Media, שמקדמת מדיה בטוחה לילדים, ומסבירה למחוקקים מדוע צריך להדק את הפיקוח על פייסבוק.

צוקרברג אמר שהוא פתוח לצורות מסוימות של רגולציה, אך מגבלות מחמירות עלולות לפגוע בהכנסות ולהגדיל את העלויות. עם זאת, פיקוח משופר יסייע לחברה לשמור על משתמשים ולהתמודד עם החששות השוררים בקרב אנשים רבים לגבי פרטיותם ברשת.

צוקרברג "לוקח את השימועים האלה ברצינות רבה מאוד", אומר כריס קוקס, סגן נשיא מוצר בפייסבוק. "הביקורת והשאלות שנשאלות חשובות באמת לפייסבוק ובאופן רחב יותר גם לאינטרנט, וההזדמנות לערוך את הדיון הזה בפומבי היא דבר טוב".

מטביעת הטיטאניק, דרך מקארתי ו-ווטרגייט ועד משבר 2008: השימועים הדרמטיים בהיסטוריה האמריקאית

■ מהו הליך שימוע בקונגרס האמריקאי?

שימוע בקונגרס, כלומר מתן עדות בפני ועדות של הסנאט או של בית הנבחרים, הוא הדרך הפורמלית העיקרית שבה גופי החקיקה הפדרלית בארה"ב אוספים ומנתחים מידע בשלבים המוקדמים של תהליך חקיקה. שימועים לאישור מינויים בדרג העליון של הממשל הם היחידים שאינם מיועדים לחקיקה, והם מתבצעים אך ורק בסנאט.

השימוע כולל בדרך כלל עדות בעל פה של עדים, ותשובות שלהם לשאלות מחוקקים בוועדה הרלוונטית. השימועים הוגדרו כ"מכרה זהב של מידע על כל הבעיות של הציבור האמריקאי" על ידי החוקר ג'ורג' גאלוויי.

■ האם אפשר לעקוב אחרי השימוע?

רוב השימועים פתוחים לציבור ואפשר לעקוב אחריהם בזמן אמת בשידורים בטלוויזיה ובאתרי האינטרנט של הוועדות הרלוונטיות.

■ מתי בכל זאת מתנהל שימוע בדלתיים סגורות?

ועדה יכולה לסגור שימוע לציבור במקרים שהדיון נוגע בסוגיות של ביטחון לאומי, במקרים של פלישה לפרטיות של אדם, במקרים שעלולים לחשוף מידע שנוגע לפעילות של אכיפת החוק או מידע פיננסי או מסחרי סודי, ועוד.

■ אילו סוגי שימועים קיימים?

ישנם שישה סוגי שימועים:

1. שימועי חקיקה, שנועדו לשמיעת עדויות של גורמים קשורים ובעלי דעה בנושאים שעשויים להפוך לחוקים פדרליים. העדים יכולים להיות חברי קונגרס בעצמם, אישי ממשל, נציגי קבוצות בעלי עניין, אקדמאים וכל מי שיושפע מהצעת החקיקה.

2. שימועי פיקוח שבוחנים ביצוע חוק שכבר קיים או פעילות של זרוע ממשל וביצועים של פקידי ממשל, כדי לוודא שהביצוע יתנהל לפי כוונת המחוקק והאינטרס הציבורי יקבל מענה הולם.

3. שימועי חקירה, הסוג שאליו שייך כנראה השימוע של מארק צוקרברג. השימוע הזה שונה משימועי החקיקה או הפיקוח בכך שהקונגרס נחוש בדעתו לחקור חשדות לתפקוד כושל או מושחת של עובדי ציבור, או של אזרחים פרטיים שפעילותם עשויה לעורר צורך בחקיקה פדרלית.

4. שימועי אישור המינויים הנשיאותיים. כל ועדה בסנאט דנה במינוי הרלוונטי לפי תחומי הסמכות שלה. דיוני האישור יכולים להיות סוערים למדי כשמדובר על מינוי שנוי במחלוקת.

5. שימועי אשרור של הסכמים ואמנות בינלאומיים.

6. שימועי שטח, שמתקיימים מחוץ לוושינגטון.

■ אילו שימועים דרמטיים זכורים מהעבר?

טיטאניק - באפריל 1912 התכנסה תת-ועדה מיוחדת בסנאט במלון וולדורף אסטוריה בניו-יורק כדי לחקור את טביעת הטיטאניק. 82 עדים העידו על ההתעלמות מהתרעות הקרחונים, המחסור בסירות הצלה ועוד מחדלים. פרוטוקול העדויות הקיף 1,100 עמודים.

הפשע המאורגן - חיסול איל הימורים בקנזס סיטי ב-1950 הוביל לחקירה מיוחדת של הפשע המאורגן בוועדת סנאט בראשות הסנאטור סאסט קיפובר מטנסי. הוועדה סיירה ב-14 ערים בשנה ורבע, לפני שביקרה בברודוויי. כשאיש ההימורים פרנק קוסטלו סירב להעיד בפני מצלמה, הוועדה הסכימה לטשטש את פניו בצילומים. מיליוני אמריקאים נחשפו למוראות המאפיה בארצם.

מקארתיזם - ב-1954 הוביל הסנאטור הרפובליקאי ג'וזף מקארתי מוויסקונסין את השימועים שיצרו את תקופת הטרור שנכנסה להיסטוריה כ"תקופת מקארתי" בארה"ב, במסגרת הקמפיין שלו נגד קומוניזם בארה"ב, שהוביל להתאבדויות של "חשודים" בהוליווד שנכנסו לרשימות השחורות של תעשיות הבידור ועוד.

וייטנאם - ב-1966 השיק הסנאטור וויליאם פולברייט "שימוע חינוכי" בוועדת יחסי חוץ בסנאט, בניסיון לעצור את בניית הכוח האמריקאי בווייטנאם. בין העדים שהופיעו היו גנרלים בדימוס ואנליסטים בולטים של מדיניות חוץ. השימוע יצר מפנה בדעת הקהל האמריקאית, בכך שהוא הפך את הטלת הספק בנחיצות של המלחמה ללגיטימית.

ווטרגייט - ב-1973 נדבקו האמריקאים למסכים כאשר הסנאטור סם ארווין מצפון קרוליינה ניהל את השימועים סביב הפריצה למשרדי המפלגה הדמוקרטית, שהובילו בסופו של דבר להתפטרותו של הנשיא ניקסון.

בנגאזי - באוקטובר 2015 נחקרה מזכירת המדינה של הנשיא אובמה, הילארי קלינטון, על חלקו של משרד החוץ בראשותה בכישלון להגן על דיפלומטים אמריקאיים בלוב, שארבעה מהם נרצחו בהתקפת טרור על שגרירות ארה"ב בבנגאזי ב-2012.

המשבר הפיננסי - ב-2010 חקרה ועדה מיוחדת את הכשלים שגרמו למשבר של 2008. מנכ"ל ליהמן ברדרס שקרס, מנכ"ל גולדמן זאקס ורבים אחרים נמנעו עם 700 העדים שהשמיעו את קולם בוועדה שהפנתה אצבע מאשימה למוסדות פיננסיים מרכזיים, לחברות גדולות, לראשי הפדרל ריזרב ואף לממשל עצמו.

ג'יימס קומי - בשנה שעברה העיד ראש ה-FBI המודח על החקירה שניהל במסגרת תפקידו, של הקשרים בין רוסיה לאנשי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפני הבחירות לנשיאות.

■ היו שימועים שנגעו לתעשיית הטק?

יש שני מקרי בוחן לטיפול של הקונגרס במנכ"לי היי-טק.

טים קוק, מנכ"ל אפל, הקסים את הסנאטורים ב-2013 כשנחקר על השימוש של אפל במקלטי מס. בסוף השימוע, הסנאטור ג'ון מקיין שיבח את אפל על "מורשת מדהימה" ואת קוק על היותו "בחור קשוח".

לג'רי יאנג, מי שהיה מנכ"ל יאהו, היה פחות מזל. ב-2007 הוא נצלב על ידי חברי קונגרס בחקירת התפקיד שמילאה יאהו במתן מידע לסינים שהוביל למעצר של עיתונאי. יאנג העיד שיאהו יכלה לעשות יותר כדי לספק תמיכה למשפחת העצור, ויו"ר ועדת החוץ בית הנבחרים, טום לנטוס, הגיב: "לא יכולתם לעשות פחות מזה".

לנטוס אמר ליאנג את המילים שיכולות להפחיד את צוקרברג היום: "הרבה מהעדות שלך מגלה שמבחינה טכנולוגית וכספית אתם ענקים, אבל מבחינה מוסרית אתם גמדים".