דוחות "כאן": הוצאות השכר נמוכות ביחס לרשות השידור

תאגיד השידור הציבורי "כאן" פרסם לאחרונה את דוחותיו הכספיים לשנת 2017, תקופה שכוללת לראשונה גם שבעה וחצי חודשים שבהם הוא היה פעיל והחל בשידוריו. הכנסות התאגיד בתקופה זו עמדו על 620 מיליון שקל, כ-590 מיליון מהם הגיעו מהמדינה (ראו פירוט בהמשך). הוצאותיו עמדו על כ-435 מיליון שקל, ועיקרם הופנה לשכר ולרכישת תוכן. מהדוחות עולים גם פרטים נוספים על הנזק שהסבה לתאגיד התקלה בפרסום ברדיו בחודשיים הראשונים לפעילותו, פרטים על שכר הבכירים בו, ועלויות הנדל"ן הנוכחי והעתידי. ראוי לציין כי עצם פרסום הדוחות על-ידי התאגיד, בצורה פומבית, מהווה שיפור מבורך לעומת המצב ששרר בימי רשות השידור.

ההכנסות

תקציב ההקמה עדיין לא נוצל במלואו

התאגיד אמור לקבל מדי שנה מהמדינה כ-650 מיליון שקל דרך משרד התחבורה. מדובר ב"כסף צבוע" שמגיע דרך תשלום אגרת הרדיו ברכב שאותה משלמים בעלי כלי הרכב בטסט השנתי. ב-2017, שלא הייתה שנה פעילות מלאה, הועברו לתאגיד על-פי החוק 546 מיליון שקל לתקציבו השוטף, ועוד 45 מיליון שקל שניתנו לו כחלק מתקציב ההקמה, כך שסך ההכנסות מהמדינה עמדו על כ-590 מיליון שקל. עוד כ-30 מיליון שקל הגיעו מרווח מפרסום (ראו פירוט בהמשך).

מהדוחות עולה כי תקציב ההקמה הכולל שאושר לתאגיד, שאינו חלק מהתקצוב השוטף, עומד על 350 מיליון שקל. סכום זה אמור לעבור לתאגיד באישור החשב הכללי, על-פי בקשות רבעוניות, כשעד סוף 2017 כבר הועברו לתאגיד 225 מיליון שקל מתוך סך התקציב הייעודי שאושר לו.

תקציב ייעודי נוסף שאמור להיות מועבר לתאגיד על-ידי משרד האוצר נוגע לפרויקט הדיגיטציה של ארכיון רשות השידור, שעל העיכובים והתלאות בו דווח בעבר ב"גלובס". מדובר ב-700 אלף פריטים בעלי חשיבות היסטורית, שלא נשמרו ולא טופלו בצורה נכונה לאורך השנים. "בשלב זה הערכות התאגיד לעלות הפרויקט נאמדות בסך כולל של כ-192 מיליון שקל", נכתב בדוח. רק עלות הנדל"ן שנשכר לצורך הפרויקט - "בית היצרנים" בירושלים - מוערכת בדוח בעלות של 20 מיליון שקל.

 דוחות התאגיד ל-2017

ההוצאות

תקציב הפרילנסרים זינק - אך יקוצץ

ההוצאה המרכזית של התאגיד אמורה להיות הוצאה על תוכן. על-פי החוק, שמוזכר בדוחות, על התאגיד להשקיע בכל שנה לפחות 200 מיליון שקל בתוכן שישודר בערוץ המרכזי, ובתקציב 2018 שפורסם ב"גלובס" ההוצאה המיועדת לתוכן אף עומדת על 315 מיליון שקל, לאחר שבתאגיד הגדילו את תקציב התוכן על חשבון תקציב ההקמה. בשנת 2017, שבמהלכה פעל התאגיד רק מעט יותר מחצי שנה הוצאו 108 מיליון שקל על רכישת הפקות בארץ ועוד כ-2.5 מיליון שקל לרכישת הפקות בחו"ל.

150 מיליון שקל הוקדשו לשכר, כלומר כ-35% מסך ההוצאות, נתון שבאופן טבעי נמוך משמעותית משיעור הוצאות השכר בימי רשות השידור. בתקציב 2018, התקציב הראשון שיכלול שנה של פעילות מלאה, התכנון הוא שהוצאות השכר יעמדו על 220 מיליון שקל, שיהוו כ-30% מההוצאות.

יחד עם זאת, זה המקום לשים לב לסעיף סל שמוגדר בדוחות - "הוצאות הפעלה אחרות" - שמסתכם בסכום גדול של 163 מיליון שקל. סעיף זה כולל, בין היתר, "תשלום לפרילנסרים ולייעוץ מקצועי" שהסתכם בכ-9.5 מיליון שקל, בשנה שבה כאמור התאגיד לא שידר באופן מלא. בתגובה לכתבה קודמת ב"גלובס", בה הוזכר נושא הגידול בהעסקת פרלינסרים בתאגיד, נמסר מהארגון כי "בתקציב 2018 יבוצע צמצום של כ-50% בתקציב הפרילנסרים וב-2019 יתבצע קיצוץ נוסף", כך שיהיה מעניין לעקוב אחרי הסעיף הזה בשנה הבאה.

הוצאה משמעותית נוספת שעולה מהדוחות נוגעת להתקשרות של התאגיד עם חברת בזק לה הוא משלם סכום גבוה של 57 מיליון שקל מדי שנה עבור "שירותי שידור". מדובר בשירותים הנוגעים להפצת שידורי הרדיו ותחזוקת המשדרים. בעבר פורסם ב"גלובס" כי מדובר בהסכמים ישנים מתקופת רשות השידור וכי בתאגיד מתכוונים לצאת למכרז חדש שבו עשויות להתמודד חברות תקשורת המתחרות בבזק. בדוח מצוין כי ההסכם עם בזק יסתיים בסוף 2019. 

נדל"ן (1) 

חריגה משמעותית מהאומדן המקורי

על-פי החוק, עיקר שידורי התאגיד היו אמורים להיעשות מירושלים עד יוני 2018, כששנה לפני כן, החל מיולי 2017, "מקום מושבם של לפחות מחיצת מעובדי התאגיד יהיה בירושלים".

בפועל הוראת החוק הזאת לא מקוימת, בין היתר על בסיס הבנה שהוזכרה במהלך דיוני "ועדת ביטן" בכנסת, שבה הועבר ברגע האחרון חוק לדחיית תחילת שידורי התאגיד ל-15 במאי, ולפיצולו לשני גופים נפרדים.

בדוחות מוזכר כי המדינה רשאית לקנוס את התאגיד על האיחור במעבר לירושלים - כאן מדובר בסעיף אחר שהוכנס לחוק בשלב מוקדם יותר, גם כן בתמיכת ח"כ דוד ביטן - בסכום של 2 מיליון שקל לכל חודש עיכוב, אך "לא ידוע על כוונה של שר האוצר להפעיל את סמכותו הקבועה בחוק".

על-פי לוח הזמנים הנוכחי עליו הודיע בפברואר מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, המעבר יחל ביולי השנה ויסתיים עד סוף 2018. בדוח נכתב כי הבניין אמור להימסר לתאגיד עד מאי 2018.

כידוע, בתאגיד רכשו מספר קומות בבניין שמוקם ברחוב כנפי נשרים בשכונת גבעת שאול בעיר, מהלך שעל-פי פרסומי התאגיד עלותו הסתכמה בכ-120 מיליון שקל. בדוחות מפורט כי התשלום עבור הקומות עמד בתחילה על 86 מיליון שקל, כשבסוף 2017, נחתמה תוספת להסכם, שכללה "רכישת שטחים והסדרת מחלוקות שנתגלעו בין הצדדים", שעלותה מסתכמת בעוד 19 מיליון שקל. "במסגרת ההסדר נרכשו שטחים בגג הבניין וכן שטח נוסף בהיקף של כ-800 מ"ר", נכתב בדוח. כלומר, סך עלות רכישת הבניין עומדת על 105 מיליון שקל לפני מע"מ, נתון שתואם פחות או יותר את העלויות שפורסמו.

נדל"ן (2)

אולפנים במודיעין, ירושלים ותל-אביב

בינתיים שוכר התאגיד את הנדל"ן שלו מחברות שונות, כשההוצאה העיקרית נוגעת לאולפניו במודיעין אותם הוא שוכר מחברה בשם טלאליאנס מדיה גרופ - בעלת ערוץ 9. התאגיד משלם עבור שכירת האולפנים 650 אלף שקל בחודש (לא כולל מע"מ), כשהחוזה עם החברה מסתיים בסוף ספטמבר 2018. התאגיד גם התחייב להשיב את הנכס למצבו הקודם עם העזיבה, כשעלות העבודות הנגזרות מכך מוערכת ב-1.5 מיליון שקל.

בתל-אביב שוכר התאגיד שלוש קומות בבניין ברחוב קרמניצקי, וגם שטח קטן יותר שמוגדר "קומת הגג". עבור קומות 3 ו-4 בבניין הוא משלם 126 אלף שקל בחודש, ועבור הקומה השנייה הוא משלם עוד 35 אלף שקל בחודש (כל הסכומים אינם כוללים מע"מ), כך שסך הוצאות השכירות בתל-אביב עומדות על כ-165 אלף שקל בחודש (כולל קומת הגג). התאגיד גם שוכר משרדים בירושלים בהר חוצבים, משם משודרות מהדורות החדשות ברדיו בעלות של 28 אלף שקל בחודש. סיכום הנתונים הללו מעלה כי סך הוצאות השכירות של התאגיד עומדות על 850 אלף שקל בחודש, או למעלה מ-10 מיליון שקל בשנה. לטובת הנדל"ן המושכר הועמדו גם ערבויות בהיקף כולל של כ-4 מיליון שקל.

תקלת הפרסום

היקף הפיצוי ששילם התאגיד לא נחשף

במשך כחודשיים לאחר עלייתו לאוויר לא שודרו ברדיו פרסומות, כתוצאה מתקלה במערכת הפרסום. מדוחות התאגיד עולה כי ההכנסות הכוללות מפרסום ברדיו בשבעה וחצי החודשים שבהם הוא פעל עמדו על כ-39.5 מיליון שקל (ברוטו). אם מחלקים את הנתון הזה בתקופה שבה כן שודרו פרסומות ברדיו ב-2017, חמישה וחצי חודשים, מתקבל כי ההכנסה החודשית של התאגיד ממכירת פרסומות ברדיו עומדת על כ-7.2 מיליון שקל, ולכן הנזק שנגרם מחודשיים של אי שידור פרסומות שקול להפסד של כ-14.5 מיליון שקל ברוטו. נתון שאינו רחוק מהערכות המוכרות עד כה שדיברו על נזק של כ-12 מיליון שקל (נטו).

יחד עם זאת, הנזק שנגרם מהתקלה במערכת אינו מסתכם רק בהפסדים הישירים. בתאגיד התקשרו, בהתאם להוראות החוק, עם חברה בשם טרגט ספיריט והיא זאת שמשווקת את זמן הפרסום ברדיו למפרסמים. כתוצאה מהתקלה נפגעה גם טרגט, ומהדוחות עולה כי היא הגישה תביעה נגד התאגיד בשל אובדן הכנסות ופגיעה במוניטין.

התביעה בוטלה לאחר שהצדדים הגיעו להסכם שמפורט בדוחות, אך ללא העלויות הנגזרות ממנו. על-פי הדוחות, עלות שירותי הפרסום, כלומר הסכום שהועבר לחברת טרגט עבור שירותיה, עמד ב-2017 על 5.9 מיליון שקל. סכום זה כולל גם את התשלום שמגיע לה בהתאם לתנאי המכרז בו זכתה, אך גם את העלויות שנגזרות מהסכם הפיצוי שנחתם בינה לבין התאגיד.

לפי ההסכם, התאגיד שילם לטרגט פיצוי עבור התקופה שבה מערכת שיבוץ הפרסומות לא פעלה, בהיקף שאינו מפורט, הגדיל את "שיעור העמלה הראשון" שנקבע בהסכם המקורי, כשגם כאן לא מפורט מהו היקף העמלה החדש שניתן לחברה. התאגיד גם השתתף ברכישת "מערכת עזר" במקום מערכת השיבוץ המקורית שכשלה, והאריך בחודשיים את תקופת ההתקשרות מול טרגט - שעומדת לפי ההסכם המקורי על שנתיים - על חשבון אותם חודשיים שבהם לא ניתן היה לשדר פרסומות. בתאגיד טוענים כי אינם יכולים לחשוף את הסכומים שנגזרים מההסכם בשל סודיות מסחרית, וכי רובו המוחלט של הסעיף - שהיקפו כאמור 6 מיליון שקל - נגזר מהתשלום שממילא מגיע לטרגט, ולא מהפיצוי שניתן לה.

בתגובה רשמית לעניין זה נמסר: "כגוף חדש שעלה לאוויר בשלוש פלטפורמות שידור נערכנו, גם בהיבט התקציבי, לאפשרות של תקלות ושנת 2017 אף הסתיימה עם עודף תקציבי שהועבר לתוכן. התקלה במערכת הפרסום ברדיו נפתרה והתהליך כולו נבדק במועצת כאן שמפקחת על יישום המסקנות במלואן".

ההכנסות מפרסום בטלוויזיה בתקופת השידורים של 2017 היו כמובן צנועות בהרבה, בהתאם לחוק שמאפשר לתאגיד למכור רק "תשדירי שירות" וחסויות, ואלה עמדו על 6.2 מיליון שקל, כך שסך ההכנסות מפרסום עמדו על 45.7 מיליון שקל (ברוטו). סך העמלות ששולמו למשרדי הפרסום עמדו על 8.8 מיליון שקל, כלומר כ-20% מההכנסות (אין חלוקה של עמלות לפי רדיו וטלוויזיה).

שכר הבכירים

ההפרש שקיבל המנכ"ל אלדד קובלנץ

סך הוצאות ההנהלה והכלליות עמדו במהלך תקופת הדוח על 17.2 מיליון שקל, מתוכם ההוצאה הבולטת היא על שכר המנכ"ל, חברי ההנהלה ואנשי המטה שהסתכמה ב-4.6 מיליון שקל. ההוצאה השנייה בגובהה בסעיף זה היא על "אירוח, רווחה והדרכה", שם נרשם זינוק מ-141 אלף שקל ב-2016 ללמעלה מ-2.5 מיליון שקל ב-2017.

שכרו של המנכ"ל, אלדד קובלנץ, עומד על-פי נתון שפורסם בעבר על 41.1 אלף שקל בחודש (ברוטו), והוא מקבל שכר מהתאגיד מאז ספטמבר 2017, אז הפסיק לשמש במקביל גם כמנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. במהלך התקופה שבה כיהן במקביל בשני התפקידים, קובלנץ קיבל שכר רק מהטלוויזיה החינוכית, וזה עמד על 37.3 אלף שקל. לאחר המעבר לתאגיד, סוכם באישור האוצר כי קובלנץ יקבל רטרואקטיבית את ההפרש בין שכרו בחינוכית לבין השכר שמגיע למנכ"ל התאגיד, עבור כל 29 החודשים שבהם שימש בשני התפקידים. כלומר, במהלך תקופת הדוח שולם לו סכום נוסף בהיקף של כ-110 אלף שקל ברוטו. לאור זאת, עבור תשלום ההפרשים הללו בתוספת ארבעה חודשי שכר, עמדה עלות שכרו של קובלנץ בתקופת הדוח על 348 אלף שקל.

כפי שנחשף ב"גלובס", שכרו של יו"ר המועצה, גיל עומר, עומד על 25 אלף שקל ברוטו עבור 40% משרה, ועל-פי סיכום עם האוצר השכר הזה יינתן לו על התקופה שבין מאי 2016 לבין מאי 2018. בדוח מצוין כי הליך התקנת התקנות בעניין עדיין לא הושלם, ולכן אושר לעומר לקבל מקדמות על חשבון השכר שאותו הוא אמור לקבל. בתקופה הרלוונטית, שכוללת 20 חודשים ממאי 2016 ועד דצמבר 2017, שילם התאגיד לעומר 585 אלף שקל, שמהווים את שכרו ברוטו בתוספת מע"מ.

יתר חברי המועצה מקבלים 904 שקל לישיבת מועצה בתוספת מע"מ, והעלות הכוללת של שכרם - מדובר בעשרת חברי המועצה הנותרים מלבד עומר - עמדה ב-2017 על 682 אלף שקל.