האמריקאים מצאו דלת אחורית למימון הלוואות סאב-פריים

בימים אלה, בנקים מובילים כמו וולס פארגו וסיטיגרופ לא צפויים לאשר הלוואה של 14,000 דולר לקניית רכב ללקוח שמוגדר כ"סאב-פריים", כלומר בעל דירוג אשראי נמוך מהרגיל. הלוואות כאלה הן התחום של חברות הלוואה ישירה, כמו אקסטר פייננס מהעיירה ארווין בטקסס.

אבל מהיכן מקבלת אקסטר את המימון להלוואות הסאב-פריים לרכב שלה? התשובה פשוטה: מוולס פארגו וסיטיגרופ. הם השתתפו בהלוואה של 1.4 מיליארד דולר לאקסטר למטרה זו.

הלוואות בנקים לחברות מימון לא בנקאיות כמו אקסטר עלו פי שישה בשנים 2010-2017, לשיא של כמעט 345 מיליארד דולר, לפי ניתוח נתונים שנשלחו לרשויות פיקוח שערך ה"וול סטריט ג'ורנל". זוהי אחת הקטגוריות הגדולות היום של הלוואות בנקאיות לחברות.

הבנקים אומרים שהגישה החדשה שלהם להלוואות ללווים לא בנקאיים בטוחה יותר מהתעסקות ישירה עם לקוחות פרטיים בדירוג אשראי נמוך וחברות עם מאזנים גרועים. אבל העובדה היא שהבנקים עדיין מעורבים מאוד בהלוואות המסוכנות שהם נדרו להתרחק מהן אחרי המשבר הפיננסי.

במהלך המשבר, הלוואות לחברות הלוואות לא בנקאיות הכניסו כמה בנקים לצרות. קולוניאל בנק ממונטגומרי, אלבמה, למשל, רשם את אחת מקריסות הבנקים הגדולות של התקופה אחרי שחברת משכנתאות לא בנקאית משכה בלי אישור יותר מ-1.4 מיליארד דולר מקו אשראי שהוא העמיד לרשותה, לפי משרד המשפטים הפדרלי.

בשנות הבום בשוק הדיור, היו בנקים שחשבו שהם העבירו את הסיכון של משכנתאות הסאב-פריים (כאמור, ללווים מסוכנים) למוסדות אחרים באמצעות CDO, המכשיר שהפך את המשכנתאות לאג"ח בדירוג גבוה. אבל בשיא המשבר, הם גילו שהסיכון חזר אליהם.

אבל הכסף עדיין מגיע לאנשים בדירוג אשראי נמוך. הלקוח הטיפוסי של אקסטר, לדוגמה, הוא בעל דירוג FICO (דירוג האשראי המקובל של חברת Fair Isaac Corporation מקליפורניה) של 570 נקודות, בטווח של 300-850. דירוג מתחת ל-600 נחשב בדרך כלל לסאב-פריים (נמוך ממובחר). אקסטר, שהיא בשליטת קבוצת השקעות הענקית בלקסטון, מחקה כ-9% מההלוואות שלה בספטמבר 2017, לעומת 1% מהלוואות הרכב שמחק בנק וולס פארגו.

 כמה הם הילוו

מנכ"ל אקסטר, ג'ייסון גראב, אמר שלחברה שלו יש "ביצועי אשראי חזקים באופן מתמשך", ושמבנה ההלוואות הבנקאיות לחברה שלו "מבטיח שהבנקים מוגנים היטב".

חברות ההלוואות הלא בנקאיות מרוויחות מגביית ריבית גבוהה יותר, נניח 15% על הלוואה לקניית רכב, מהריבית שהם משלמים לבנק, שיכולה להיות 3% בלבד. הבנק מרוויח מהריבית הזו של 3% מפני שהוא ממומן על ידי הפיקדונות אצלו, שעליהם הוא כמעט לא משלם ריבית.

אקסטר השתמשה בקו אשראי של 1.4 מיליארד דולר להענקת הלוואות בהיקף מיליארדי דולרים ללקוחותיה מאז הקמתה ב-2006. מלבד וולס פארגו וסיטיגרופ, ברקליס ודויטשה בנק הצטרפו לקו האשראי. אקסטר מאגחת את ההלוואות שלה ומוכרת אותן למשקיעים פרטיים, כשהתקבולים משמשים לפירעון לבנקים (כולל תשלום עמלות).

לפני שנים, קונה הרכב הטיפוסי בדירוג אשראי נמוך יכול היה לעתים לקבל הלוואה ישירה מוולס פארגו או סיטיגרופ. וולס פארגו סגר את החברה הבת שלו להלוואות סאב-פריים ב-2010 וצמצם את הלוואות הרכב שלו באופן רחב ב-2016. סיטיגרופ מכר את רוב חטיבת האשראי לקניית רכב.

אבל וולס פארגו המשיך להעניק יותר אשראי לחברות פיננסיות לא בנקאיות - עד היקף של 81 מיליארד דולר בסוף 2017 - הגבוה ביותר במערכת הבנקאית - בהשוואה ל-14 מיליארד דולר בסוף 2010.

ב-2016, ההלוואות לחברות פיננסיות לא בנקאיות עלו למקום הרביעי בדירוג קטגוריות ההלוואה של בנקים לחברות בכלל, מהמקום ה-11 ב-2012. באותה עת, משרד המפקח על המטבע בממשל בדק את החשיפה של יותר מתריסר בנקים, לפי מקור יודע דבר.

המפקחים בדקו לאיזה סוג חברות לא בנקאיות הבנקים מלווים, אם ההלוואות היו מגובות בביטחונות טובים, ואם היו ריכוזים של סיכונים. המסקנה הייתה שהחשיפה לחברות הלוואות כאלה לא הייתה מסוכנת.

בדרך כלל, הבנקים מחייבים את החברות הלא בנקאיות להפוך את ההלוואות שהן נותנות ללקוחות שלהן לביטחונות להלוואות שהן מקבלות מהם. הם מלווים לחברות הללו רק חלק יחסי מהביטחונות - מה שאומר שהבנקים יפסידו רק אם חלק גדול מהצפוי מההלוואות לקוני הרכב לא יוחזרו (ייפרעו).

אבל אין הלוואות בלי סיכון. לפני כשנתיים, למשל, ירידת מחירי האנרגיה הכריחה בנקים להפריש מיליארדי דולרים לכיסוי חדלות פירעון אפשרית של הלוואות לחברות נפט וגז, על אף שההלוואות הללו היו עם ביטחונות טובים. בסופו של דבר, מחירי האנרגיה עלו ולבנקים היו פחות הפסדים מהצפוי, אבל היה עליהם לצמצם את ההלוואות למגזר הזה.