משרד הכלכלה דורש הטבות מס לחברת טק ישראליות

משרד הכלכלה והתעשייה ורשות החדשנות מקדמים שורה של הקלות והטבות מס לחברות ישראליות, בעיקר מתעשיית ההייטק, במסגרת ההיערכות לרפורמת המס שעליה הכריז נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. ל"גלובס" נודע כי שר הכלכלה אלי כהן פנה בימים האחרונים לראש רשות המסים ערן יעקב בבקשה לבחון שורה של מהלכים שיטיבו עם חברות ישראליות שפועלות בשוק האמריקאי או מול חברות מארה"ב.

בפנייתו ליעקב, שהגיעה לידי "גלובס", כהן ציין כי מדובר בצעדים שגובשו במסגרת בדיקה מקיפה שעשתה רשות החדשנות, ונועדה לבחון את ההשלכות ואת הסיכונים הפוטנציאליים שלהם חשופות חברות מישראל בעקבות רפורמת המס של טראמפ.

עיקרי ההמלצות שהעביר כהן למנהל רשות המסים הם אשרור מחדש אל אמנת המס שקיימת בין ארה"ב לבין ישראל תוך החלת שינויים בה, באופן שיאפשר את הורדת שיעור המס על דיבידנד בין המדינות; מתן פחת מואץ למפעלים בארץ; מתן זיכוי מס לחברות ישראלית על תשלום BEAT; העלאת שיעור המס המוטב ל-10% והורדת ניכוי מס במקור ועוד. לגיבוש ההמלצות, המתפרסמות כאן לראשונה, היו שותפים גם מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון ויו"ר הרשות עמי אפלבום. עיקרי ההמלצות הועברו גם ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, אבי שמחון ולשר האוצר, משה כחלון.

"משרד הכלכלה באמצעות רשות החדשנות ממשיך לעקוב אחר ההבהרות מרשות המסים האמריקאית", כתב כהן ליעקב: "אבקש שנפעל ביחס, משרד הכלכלה ורשות המסים כדי לסייע לחברות הישראליות בהתמודדותן עם השלכות רפורמת המס האמריקאית".

 דונלד טראמפ. תוכנית מפורטת / צילום: לאה מיליס, רויטרס

עיקר החשש במשרד הכלכלה וברשות החדשנות הוא שיישום רפורמת המס הדרמטית שעליה הכריז הנשיא האמריקאי בדצמבר 2017 תוביל לשחיקה באטרקטיביות של ישראל להשקעה מצד חברות מובילות, והעדפה מצדן לבסס את פעילותן בתוך ארה"ב. זאת, תוך הגברת התחרות על קבוצות של חברות בינלאומיות וחברות סטארט-אפ שרמת הפריון שלהן גבוהה.

"יישום הרפורמה בארה"ב יוביל בטווח הארוך למצב שחברות יעדיפו לפתוח מרכזי פיתוח בארה"ב במקום במשק הישראלי בשל צמצום פערי המס בין המדינות תוך הורדת מס החברות בארה"ב מ-35% ל-21%; חברה שפועלת כיום ממרכז הארץ משלמת במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מס חברות בגובה של 16% וחברה שפועלת מהפריפריה משלמת מס חברות של 7%. אנחנו לא רוצים שהרפורמה בארה"ב תפגע באפקטיביות של חוק זה, ולכן מצפים לשורה של מהלכים שימנעו עיוותי מס שבפניהם יעמדו חברות ישראליות בשל המצב החדש", אמר בשיחה עם "גלובס" גורם כלכלי בכיר שמעורב בנושא.

לדברי הגורם "חלק מרכזי מפעילות המשק הישראלי הוא ענף ההייטק, ויש לנו יתרון יחסי מול העולם כשאנחנו מתחרים בעיקר, הן ברמת המהנדסים והן ברמת הטכנולוגיות עם עמק הסיליקון. עד כה אחד הפרמטרים שעמד לטובת ישראל הוא סביבת המס שנחשבה אטרקטיבית, וצמצום פערים בנושא הזה מאיים על חברות ישראליות בטווח הארוך. אי היערכות למצב החדש עלול להעמיד אותנו בעתיד מול מצב לא רצוי כמו עצירת השקעות במשק וירידה משמעותית בפתיחת מרכזי פיתוח של חברות ענק בישראל".

בשבועות האחרונים, וכחלק מרפורמת המס שלו, טראמפ הורה למסות משמעותית את יבוא האלומיניום והפלדה לארה"ב וזאת במטרה להגן על התעשיות האמריקאיות בעיקר מול היבוא הנרחב של מוצרי פלדה ואלומיניום מהמזרח הרחוק.

על רקע מהלך זה, כך חשף "גלובס" לפני כשבועיים, משרד הכלכלה והתעשייה פנה באופן רשמי למשרד הסחר האמריקאי בבקשה להחריג את היצואנים הישראליים מהתכנית, בדומה להחרגה שנתן הנשיא טראמפ לשורה של מדינות ברחבי העולם ובהן אוסטרליה, האיחוד האירופאי, מקסיקו ועוד.

עוד טרם נעשתה פנייה זו, התאחדות התעשיינים טענה כי חברות ישראליות מייצאות לשוק האמריקאי מתכות בהיקפים מצומצמים יחסית של כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה - אך השתת מס גבוה על תוצרת זו תוביל לפגיעה בהן.

על פי נתוני התאחדות התעשיינים מדובר בכ-50-60 חברות מתכת ישראליות שעלולות להיפגע מתוכנית זו. עד כה הרשויות האמריקאיות לא השיבו לבקשה הרשמית שהגישה ישראל בנושא זה. על פי הערכות, החלטה בנושא תתקבל בארה"ב במהלך השבועות הקרובים.

"פייסבוק וגוגל לא נמצאות כאן בגלל תנאים פיננסיים" / נתי יפת

התגובות בישראל לרפורמת המסים של נשיא ארה"ב מעורבות. ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד החדשנות וההייטק בהתאחדות התעשיינים, רואה בהורדת מס החברות האמריקאיות מ-35% ל-21% פוטנציאל לפגיעה קשה בהייטק הישראלי. יעל ויזל, מנכ"לית חברת הסטארט-אפ zeekit, סבורה שהחששות מוגזמים. "הנקודה החשובה שצריך להבין היא שבסוף, מרכזי הפיתוח של פייסבוק וגוגל לא נמצאים כאן בגלל תנאים פיננסיים, אלא בגלל ההון האנושי", היא אומרת.

"רפורמת טראמפ מיועדת להחזיר לארה"ב כסף ונכסים רוחניים", אומר מרום. "האמריקאים מתחילים להפעיל שואב אבק על העולם, ובהזדמנות הזאת אנחנו אחד הקליינטים בקצה. הכיוון של טראמפ ברור. הוא עושה צעדים שיש בהם המון היגיון כלכלי בשבילו, לא לשאר העולם.

"תאר לך שסעיף אי הכרה במו"פ שמבצעות חברות אמריקאיות רב-לאומיות מחוץ לגבולות ארה"ב נכנס לתוקף. מה תעשה אינטל שיש לה כאן פעילויות מו"פ? או ג'ונסון את ג'ונסון שיש לה כאן כמה מרכזים? גם לחברות סטארט-אפ ולחברות צמיחה ישראליות יהיה תמריץ ללכת לאמריקה. חצי מהסטארט-אפים הישראליים שהוקמו בשנה האחרונה לא נפתחו בישראל".

חברת הסטארט-אפ של ויזל מעסיקה 35 עובדים בארה"ב ובישראל. מייסדי החברה, שעסקו בצה"ל בטכנולוגיות מיפוי טופוגרפיות, קיבלו מכך השראה להקמת חברת ראיה ממוחשבת ועיבוד תמונה, המספקת לעולם האי-קומרס הדמיות של מדידת בגדים.

 צבי מרום / צילום: איל יצהר

"הרפורמה החדשה הופכת את השוק האמריקאי למאוד אטרקטיבי להרבה פעילויות שיווקיות, עסקיות, וגם אופרטיביות, ואפילו גורמת לנו לחשוב על העמקת הפעילות בארה"ב על חשבון שווקים חדשים", אומרת ויזל. "תוצר הלוואי של הרפורמה כפול: הדולר הופך חזק יותר וסחיר יותר. כחברה ישראלית עם מרכז פיתוח בארץ והכנסות שרובן בדולרים זה מאפשר לנו לנצל את השקל יותר טוב ולשחרר יותר שקלים למשכורות המהנדסים שלנו. יוצא שזה מחזק את מרכז הפיתוח בארץ.

"החשש מסגירת מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות לא מוצדק. גם אם יש בו מן האמת, החברות האלה פותחות את מרכזי הפיתוח האלה כאן רק בגלל ההון האנושי - איכות ההנדסה, החדשנות שנוצרת כאן בארץ, זאת איכות שלא קל למצוא לה תחליף אפילו עם הטבות מס. ממילא יש לחברות האלה הטבות מס נרחבות בארץ".

מרום מברך על התערבות שר הכלכלה, ועדיין מקווה שנתניהו יצליח להביא את טראמפ להחריג את ישראל מהרפורמה, על בסיס יחסיהם הקרובים. אם זה לא יקרה, הוא אומר, "אנחנו צריכים לאמץ את הראש. יש שורה ארוכה של צעדים, למשל לראות איפה בנושא מס החברות יש גלי'צים שלנו מול האמריקאים ולתאם את מדיניות המס; לבדוק אילו תמריצים אפשר לתת ליזמים הישראלים, כדי שלא נהפוך ליצואן של הון אנושי. אם נאבד את תאוצת החדשנות אבוי לנו.

"הממשלה לא עושה כמעט כלום. שיעור השקעה שלה במו"פ הוא פחות מ-10% מכלל ההשקעות ובתחשיב שנעשה התברר שהכסף הממשלתי האמיתי בהייטק הוא רק 3%. אם הכסף הפרטי יחזור לאמריקה מה נעשה עם המו"פ? תראה את האנגלים, הגרמנים והצרפתים, הם נערכים לזה שארה"ב מתכנסת. בברלן, היקף ההון סיכון שילש את עצמו בשנתיים האחרונות".