4 מיליון שקל הייתה עלות השכר הממוצעת לבכיר בחברה ציבורית בשנת 2017 - סכום המשקף עלייה של כ-14% לעומת 2016, אז עמדה העלות הממוצעת על כ-3.5 מיליון שקל, ומעיד כי גם ב-2017 נמשכה חגיגת השכר בחברות הנסחרות בבורסת ת"א. כך עולה מניתוח שביצעה חברת הייעוץ BDO זיו האפט, שבחנה את שכרם של כמה מאות נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות, שעיקרן נכללות במדד ת"א 125.
בפילוח ענפי של היקף התגמולים למנהלים בכירים, בולטות חברות הטכנולוגיה. לעומת זאת, בהשפעת חוק שכר הבכירים במגזר הפיננסים נמצאים ראשי הבנקים והביטוח בתחתית הרשימה.
5.8 מיליון שקל היה התגמול הממוצע למנכ"לים בחברות הטכנולוגיה הנכללות במדד ת"א 125 - התגמול הממוצע הגבוה ביותר, והגבוה ביותר מ-50% מהתגמול הממוצע שקיבלו המנכ"לים העומדים בראש הענפים העיקריים המרכיבים את המדד, שעומד על כ-3.8 מיליון שקל.
בתחתית ניצבים מנהלי הבנקים, עם תגמול ממוצע של 2.75 מיליון שקל - נמוך כמעט ב-30% מהממוצע הכללי, וצעד אחריהם מנהלי חברות הפיננסים, עם תגמולים דומים, וראשי חברות הביטוח, עם תגמולים ממוצעים של כ-3 מיליון שקל.
עוד בין הסקטורים הבולטים, מנכ"לי חברות הנדל"ן קיבלו בממוצע כ-4 מיליון שקל, מנהלי חברות המסחר והשירותים ומנהלי חברות ההשקעה וההחזקות קיבלו 4.4 מיליון שקל, ומנהלי חברות התעשייה כ-3.5 מיליון שקל. סל עלות השכר המצרפית של מנכ"לי חברות ת"א 125 הצטבר לסכום של כ-418 מיליון שקל.
תגמול ממוצע
57% הוא שיעור הרכיב הקבוע בשכרם הממוצע של המנכ"לים שנבחנו, שעמד על כ-2.2 מיליון שקל.
רו"ח קרן קיבוביץ', מנהלת מחלקת תגמול ב-BDO Consulting Group, מציינת כי "כבר בשנה שעברה היינו עדים לעלייה קלה בשכר הקבוע ולירידה בגובה הבונוסים, זאת אף על פי שביצועי החברות השתפרו ב-2016. מגמה זו התחזקה בשנת 2017, וניכר כי ישנן לא מעט חברות - בעיקר בענף הפיננסים - שהגדילו את רכיב השכר הקבוע על חשבון הרכיב המשתנה".
מהנתונים עולה, כי רובם ככולם של התגמולים שניתנו למנכ"לי הבנקים וחברות הביטוח בת"א 125 ניתנו כרכיב קבוע (97% מהתגמולים), ואילו בחברות הפיננסים היווה רכיב זה כ-55% מסך התגמולים. זאת לעומת חברות הטכנולוגיה, שם הרכיב הקבוע ששולם למנכ"לים היווה כ-30% בלבד מסך התגמולים שקיבלו.
24% הוא שיעור הירידה בשכר הממוצע שקיבלו בכירי הבנקים הנמנים עם 100 שיאני השכר ב-2017, שעמד על פחות מ-6 מיליון שקל, לעומת כ-7.5 מיליון שקל ב-2016.
בביטוח הירידה הייתה חדה פחות, ועמדה על 5%, לקצת יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת יותר מ-6.5 מיליון שקל ב-2016, ואילו בנדל"ן הירידה עמדה על 8%, לכ-6.5 מיליון שקל, לעומת יותר מ-7 מיליון שקל ב-2016. זאת תוך ירידה במספר המנהלים הנכללים ב-100 שיאני השכר שהגיעו מענפים אלה.
בעניין הירידה בעלויות השכר בסקטור הפיננסים מציינת קיבוביץ', כי "השכר בחברות הביטוח והבנקים, אשר ירד כבר בשנת 2015 בכ-16% וב-2% בהתאמה, המשיך לרדת גם בשנת 2016, בכ-7% וב-16% בהתאמה, וב-2017 חלה הירידה הדרסטית ביותר".
ממוצע הכר של השיאנים
35% היא העלייה בעלות השכר המצרפי של חמשת שיאני השכר בענקית הגנריקה טבע, שהצטבר לסכום כולל של כ-130 מיליון שקל, סכום המשקף ממוצע של כ-26 מיליון שקל לכל אחד מחמשת השיאנים, וזאת דווקא בשנת פעילות קטסטרופלית שעברה על החברה.
לדברי קיבוביץ', "המשבר בטבע גרם לה בשנת 2017 לשלם סכומי עתק למנהלים בכלל ולמנכ"לים בפרט, בייחוד לאור תחלופת המנכ"לים, ואין ספק שהפאניקה והחרדה מעתיד החברה משתקפת גם בהיבט זה".
עוד היא מוסיפה, כי "כדי לבצע ניתוח מהימן יותר של המגמות, יש לבחון את תגמולי המנהלים המובילים בנטרול השפעת חברת טבע". בנטרול נתוני טבע, ממוצע שכר 100 מקבלי השכר הגבוה ביותר ירד בכ-10% ל-7.7 מיליון שקל, לעומת 6.9 מיליון שקל ב-2016.
חמשת מקבלי השכר הגבוה בטבע
26 הוא מספר הפעמים (מדד ה"פי") שעלות השכר השנתית הממוצעת בישראל, שעמדה ב-2016 על כ-153 אלף שקל, נכנסת בשכרו של מנכ"ל מחברות ת"א 125. עלות שכרם הממוצעת של מנכ"לים אלה הייתה פי 55 מעלות שכר המינימום במשק בישראל, שעמד ב-2017 על כ-72 אלף שקל, על בסיס שכר מינימום חודשי של כ-5,000 שקל שעודכן בתחילת 2017.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
