כבר 24 שנה ש"גלובס" עוקב אחר שכר הבכירים בבורסה בת"א, מדרג ומנתח את הנתונים. גם השנה עקבנו אחר השכר והתגמולים להם זכו בכירי החברות הציבוריות בשנת 2017, אשר בדומה לקודמותיה היטיבה עימם ופינקה אותם עד מאוד. אלה המספרים הבולטים בסיכום שנתי:
830 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של 100 שיאני השכר בחברות הנסחרות בת"א בשנת 2017 - נתון המשקף עלות העסקה שנתית ממוצעת של יותר מ-8 מיליון שקל לכל מנהל במאייה הראשונה, ועלות העסקה חודשית ממוצעת של כ-690 אלף שקל. הסכום המצרפי מהווה עלייה של כ-10% ביחס להיקף התגמולים המצרפי של מאה שיאני השכר ב-2016, אז הצטברה עלות העסקתם הכוללת ל-753 מיליון שקל. יש לציין כי סיכום נתוני 2016 נעשה טרם פרסום רשימת שיאני השכר של החברות פריגו ונייס, שבדרך כלל מושכים את המספרים כלפי מעלה.
מי שמשכו בשנה האחרונה את הנתונים כלפי מעלה, היו בכירי ענקית הגנריקה טבע, דווקא בשנה הגרועה ביותר לעסקי החברה ולמשקיעיה, שבאה לידי ביטוי בין היתר בצלילה של כמחצית משוויה של ענקית הגנריקה לצד שחיקת התוצאות העסקיות וחששות בדבר יכולתה לשרת את חובותיה.
היקף התגמולים לעשרת בכירי טבע הצטבר ב-2017 לסכום ענק של כ-180 מיליון שקל. אלה כוללים חמישה מנהלים בכירים שכבר עזבו את החברה, ובהם המנכ"ל הקודם, ארז ויגודמן, שעבור קצת יותר מחודש בתפקיד (ממנו הודח במהלך פברואר 2017) נהנה מתגמולים של קרוב ל-10 מיליון שקל.
ראש וראשון לשיאני השכר בטבע (ובכלל) אשתקד הוא המנכ"ל נכנס, קאר שולץ, שעלות העסקתו ב-2017 עמדה על סכום דמיוני של כ-60 מיליון שקל, סכום אשר רובו המוחלט ניתן לו כתגמול הוני עם כניסתו לתפקיד.
רף הכניסה למאיית השיאנים עלה ב-2017 בכ-5%, מ-4.4 מיליון שקל ב-2016 ל-4.6 מיליון שקל אשתקד, סכום ממנו נהנו יותר מ-10 מנהלים.
320 מיליון שקל מסך עלות העסקת 100 שיאני השכר אשתקד הייתה בתגמול מנייתי - סכום המהווה 39% מסך התגמולים שהוענקו להם, לעומת 24% שהיוו תגמולים אלה מסך השכר ב-2016.
סכום זה משקף קפיצה של 77% ביחס להיקף התגמול המנייתי שניתנו ל-100 שיאני השכר ב-2016, שהסתכם אז ב-181 מיליון שקל. גם השינוי החד בפרמטר זה הושפע במידת מה מהתגמולים לבכירי טבע, שמרביתם קיבלו תגמולים מנייתיים שמנים.
18% מסך התגמולים המנייתיים (56 מיליון שקל) ניתנו למנכ"ל טבע, קאר שולץ, ואילו קודמו בתפקיד, ארז ויגודמן, היה היחיד מבין בכירי טבע שהתגמולים שלו לא כללו רכיב מנייתי בכלל.
מלבד ויגודמן, עוד 30 שיאני שכר נוספים במאיה הראשונה קיבלו תגמולים ללא רכיב מנייתי.
ארז ויגודמן. עבור קצת יותר מחודש נהנה מתגמולים של קרוב ל-10 מיליון שקל / איור: גיל ג'יבלי
225 מיליון שקל הייתה עלות ההעסקה המצרפית של עשרת שיאני השכר אשתקד, סכום המשקף תגמול שנתי ממוצע של קרוב ל-23 מיליון שקל לכל אחד מהם (כ-1.9 מיליון שקל לחודש). סכום מצרפי זה משקף זינוק של 33% ביחס לתגמול המצרפי של עשרת שיאני השכר ב-2016, ועלייה של 12% ביחס לשכר מצרפי של כ-200 מיליון שקל, שקיבלו עשרת השיאנים ב-2015.
רק ארבעה מבין עשרת שיאני השכר הם מנהלים ישראלים, והשאר זרים.
בניטרולם, היקף התגמול המצרפי של עשרת שיאני השכר הישראלים בשנה שעברה הגיע ל-143 מיליון שקל ובראשם עומד יצחק פטרבורג, מי שכיהן כמנכ"ל טבע הזמני מאז עזב ויגודמן ועד מינויו של שולץ, עם תגמולים שחצו רף של 23 מיליון שקל, לעומת יותר מ-20 מיליון שקל שקיבל ויגודמן ב-2016 - מה שהפך אותו אז לשיאן השכר הישראלי בבורסה.
מלבד ויגודמן, שנותר גבוה בצמרת, בין אלה שנכללים בעשיריית שיאני השכר הצברים שנה שניה ברציפות ניתן להזכיר את ברק עילם מנייס, חן ליכטנשטיין מאדמה, בצלאל מכליס מאלביט מערכות, אורי יהודאי מפרוטרום ואיתמר דויטשר מאלקטרה.
■ הרשימה המלאה - חלק א'
■ הרשימה המלאה - חלק ב'
■ לכתבה השנייה בסדרה
■ לכתבה השלישית בסדרה
■ לכתבה הרביעית בסדרה
4 בלבד מבין 100 שיאני השכר היו נשים, הממשיכות להוות מיעוט עם נוכחות מצומצמת ביותר בצמרת שיאני השכר, בדומה לשנים קודמות, שגם בהן הסתפקו בנציגות חד-ספרתית ברשימה זו - מספרים הממחישים שוב את הדומיננטיות הגברית בצמרת שיאני השכר.
שיאנית השכר הנשית הגיעה גם היא מטבע - האפרון פרידריקסדוטיר, אחראית על המו"פ בחברת הגנריקה, שעלות העסקתה התקרבה ל-13 מיליון שקל (3.7 מיליון דולר) ומיקמה אותה היישר אחרי עשיריית שיאני השכר.
הרבה אחריה, שיאנית השכר מבין המנהלות הישראליות הייתה מיה שטרק, מנכ"לית גזית גלוב ברזיל השייכת לקבוצת הנדל"ן המניב של חיים כצמן, עם תגמולים של 6.5 מיליון שקל, ששלחו אותה לסגור את רשימת 50 שיאני השכר.
מי שעוד נכנסו לרשימה בקרב הנשים היו אורית לרר, מנכ"לית הפועלים שווייץ, שקיבלה קרוב ל-6 מיליון שקל, ועופרה שטראוס עם 5 מיליון שקל, סכומים שמיקמו אותן באזור המקומות ה-60 וה-80 ברשימה.
26 מבין 100 שיאני השכר הגיעו מענף הנדל"ן (על זרועותיו השונות), שממשיך להיות אחד מהענפים המתגמלים ביותר ושומר על יציבות גם ביחס למספר נציגיו ב-2016 (25). יחד עם זאת, מבין שיאני השכר הנדל"ניסטים, רק אחד - אוליבר קאר, מנכ"ל קאר פרופרטיס מקבוצת אלוני חץ, הצליח להתברג ל-20 השיאנים והיתר ממוקמים בעיקר בחלק התחתון של הטבלה.
כשליש משיאני השכר הגיעו מחברות דואליות, בראשם מנהלי טבע, פריגו ונייס, ששלחו יחד קרוב ל-20 נציגים לרשימה, מרביתם בחלק העליון שלה.
בסיכום שנתי ובעקבות כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים בלטו בהיעדרם מנהלי סקטור הפיננסים, ששלחו 7 נציגים בלבד למאייה הראשונה, בראשם איציק עוז מהפניקס, ובסך הכול כללו שלושה בנקאים, שלושה נציגי חברות ביטוח ונציג אחד מבתי ההשקעות. זאת לעומת 24 נציגים שהגיעו ב-2016 מחברות הפיננסים וכללו אז 17 בנקאים ו-7 מנהלי חברות ביטוח ופיננסים.
7 מבין שיאני השכר נושאים את השם יצחק על הטיותיו השונות - פטרבורג מטבע, עוז מהפניקס, וויץ מקרסו מוטורס, בנבנישתי מפרטנר, אברכהן משופרסל, דבח מדלתא ואנג'ל מאורמת.
איציק עוז, הפניקס. מוביל בביטוח / איור: גיל ג'יבלי
עלות העסקת שבעת היצחקים יחד התקרבה ל-64 מיליון שקל - כ-36% מהסכום (כ-23 מיליון שקל) מהם לפטרבורג לבדו.
41 מבין השיאנים הם מנכ"לים (חלקם מנכ"לים לשעבר) ו-9 הם יו"רים. יתר הנכללים ברשימה הגיעו אליה במסגרת תפקידי הנהלה שונים, בהם מנכ"לים של חברות בת, משנים למנכ"לים, סמנכ"לים, מנהלי פעילויות וחטיבות ועוד.
22 מבין 100 שיאני השכר מגיעים מחברות שאינן נכללות במדד ת"א 125, קרוב למחצית מהם (9) מחברות הנסחרות באמצעות אג"ח בלבד.
19 מבין שיאני השכר בשנה שחלפה הם מנהלים זרים. הם קיבלו יחד סכום של 244 מיליון שקל - כ-30% מסך התגמולים שניתנו ל-100 שיאני השכר. על קרוב לרבע מסכום זה (59 מיליון שקל) אחראי מנכ"ל טבע, קאר שולץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
