רובין הוד מטירת הכרמל, המנכ"ל המתחזה והונאת הקרקעות

חברת הימנותא, חברה-בת של קרן קיימת לישראל (קק"ל), איפשרה בראשית העשור ביצוע של עסקאות חליפין באדמות שהיו בבעלותה בסמוך לכפר ירכא. אנשים שבבעלותם קרקע פרטית היו רשאים להציע את הקרקע שברשותם להחלפה עם קרקעות בבעלות הימנותא, והחברה, לאחר בחינת הקרקע שהוצעה לה, הייתה יכולה לאשר את ההצעה ולהוציא את עסקת החליפין אל הפועל.

האפשרות לבצע את עסקת החליפין הזאת הפכה לקרקע פורייה לתרמית שביצע סימון ריזינאשוילי, תושב טירת הכרמל, שהציג את עצמו בפני עורך דין של בעלי קרקעות כבעל קשרים בקק"ל. ריזינאשוילי זייף מסמכים שלכאורה חתומים על-ידי יו"ר קק"ל דני עטר, וגרף לכיסו סכום מרמה בסך של כ-650 אלף שקל. בנוסף, במסגרת המרמה, הוא "מינה" את עורך דינם של קורבנות התרמית ליועץ משפטי לקק"ל.

הבוקר (א') נשלח ריזינאשוילי ל-4 שנות מאסר בפועל וחויב לפצות את נפגעי המרמה בסכום של 590 אלף שקל, לאחר שהודה ב-12 אישומים נפרדים המגוללים את סיפור התרמית שביצע. בית המשפט ציין כי "ריזינאשוילי ניצל לרעה את מעמדו המזויף אל מול קורבנותיו, בכך שהוא הצליח, בדרכי מרמה ובאופן מניפולטיבי, לקבל כספים במרמה, הן מעורכי דין ומאנשי עסקים והן מאנשים מוחלשים".

ההקפאה וההצעה

פרשת התרמית בקק"ל החלה ב-2013, אז ייצג עו"ד עבאס עבסי עשרה לקוחות שונים מכפר ירכא אל מול חברת הימנותא, בניסיון להוביל לביצועי עסקאות חליפין במקרקעין ללקוחות. עו"ד עבסי גבה מהלקוחות סכומי סכום כולל של כ-2.3 מיליון שקל עבור שכר-טרחתו וכן לצורך רכישת קרקעות עבור לקוחותיו.

אולם, באפריל 2015 הוקפא הטיפול של הימנותא בעסקאות חליפין עם גורמים פרטיים. עו"ד עבסי נותר אובד עצות עם כספי הלקוחות, ואז הגיע "הפתרון" לכאורה, בדמותו של ריזינאשוילי. באמצע 2016 פגש עו"ד עבסי את ריזינאשוילי, המוכר לו מהעבר, ובמהלך שיחתם סיפר לו על עסקאות החליפין עם הימנותא, אותן הוא מנסה לקדם עבור לקוחותיו ועל עצירת הטיפול בהן.

לפי כתב האישום, ריזינאשוילי "קפץ על המציאה" להרוויח כסף קל, והציג מצג שווא לעו"ד עבסי, שלפיו הוא יכול לקדם את הטיפול בעסקאות החליפין מול הימנותא. במסגרת מצג השווא הציע לעו"ד עבסי כי הוא יבדוק את עסקאות החליפין, תוך שהוא מספר לו במרמה כי הוא מכיר את מנכ"ל הימנותא, אלכסנדר חפץ.

הטלפון מהמנכ"ל המתחזה

עו"ד עבסי התרשם והעביר לריזינאשוילי את המידע על העסקאות. משם ואילך החלה להתגלגל התוכנית המירמתית שבמסגרתה, בין היתר, דאג ריזינאשוילי לכך כי אדם אחר שזהותו אינה ידועה, יתקשר לעו"ד עבסי, ויציג עצמו במרמה כמנכ"ל הימנותא, וכן יביע התעניינות בקרקעות שהציע עו"ד עבסי בעסקת החליפין. זאת, למרות עצירת הטיפול בעסקאות אלו על-ידי הימנותא.

בהמשך, בחודשים יוני-יולי 2016 סיכמו ריזינאשוילי ועו"ד עבסי כי האחרון ישלם לריזינאשוילי שכר-טרחה בגובה של 50% מהרווח שיקבל מלקוחותיו בגין עסקאות החליפין. כמו-כן העביר עו"ד עבסי במזומן מקדמה לריזינאשוילי בגובה של 170 אלף שקל.

על-פי הודאתו של ריזינאשוילי, במסגרת מצג השווא הוא מסר לעו"ד עבסי מסמכים מזויפים, שעניינם אישור עסקאות החליפין על-ידי הימנותא, ובהם: א. מסמכים הנחזים להיות אישורים מקק"ל והנחזים להיות חתומים ע"י מנכ"ל הימנותא, שלפיהם עסקאות החליפין מאושרות וכי על עו"ד עבסי להגיע למשרדים לצורך חתימה על ההסכמים; ב. מסמכים הנחזים להיות מסמכים מלשכת מנכ"ל קק"ל שלפיהם מועד חתימת הסכם עסקאות החליפין נדחה; ו-ג. מסמך הנחזה להיות "הסכם ראשוני לביצוע עסקת חליפין" בין הימנותא לבין לקוחותיו של עו"ד עבסי ועוד.

כמו-כן, במסגרת מצג השווא, פעל ריזינאשוילי כך שאדם אחר שזהותו אינה ידועה ושהתחזה במרמה למנכ"ל הימנותא, שוחח עמו בטלפון והעביר את הטלפון שלו לעו"ד עבסי להמשך השיחה. אותו מנכ"ל מתחזה אמר לעו"ד עבסי שהוא זה שחתם על ההסכם הראשוני, וכי כעת על עו"ד עבסי לחתום גם על ההסכם. המנכ"ל המתחזה גם אמר לעו"ד עבסי להגיע למשרדי הימנותא כדי לחתום על הסכם מסודר. בשל מצג שווא זה, חתם עו"ד עבסי על המסמך המזויף.

בהמשך מסר ריזינאשוילי לעו"ד עבסי עשרה מסמכים מזויפים, הנחזים להיות בחתימתו של יו"ר קק"ל דני עטר, והנחזים להיות מסמך של קק"ל הממוענים לכל אחד מלקוחותיו של עו"ד עבסי. לפי אותן מסמכים, הוחלט, בהמשך להסכם הראשוני, כי החתימה על הסכם סופי תיערך בתאריך מסוים, ולאחריה תיחתם בקשה לרישום הערת אזהרה על הקרקעות על שם הלקוחות בלשכת רישום המקרקעין בנצרת. בנוסף, הציג ריזינאשוילי בפני עו"ד עבסי מצג שווא שלפיו האחרון ימונה למשרת יועץ משפטי בקק"ל.

בין קורבנותיו של ריזינאשוילי גם קורבנות מוחלשים מבחינה מעמדם הסוציואקונומי, ובהם מתלוננת שאושפזה בבית חולים בגין אירוע מוחי ומתלונן שנזקק להסדרת אישור השהייה שלו בארץ ממשרד הפנים. לפי האישום, ריזינאשוילי ניצל את מצוקתם של השניים, הגיע לביתם מספר ימים לאחר האירועים, וביודעו על מצבה הרפואי של המתלוננת, הציג בפניהם מצג שווא, שלפיו הוא כביכול יעזור להם בקבלת קצבה מהביטוח הלאומי, וכן יעזור להם בקבלת אישור שהייה עבור המתלונן.

נימוס וסבלנות בחקירות

הסיפור הגיע לבית המשפט המחוזי לאחר שחברת הימנותא הגישה בקשה לצו מניעה זמני נגד ריזינאשוילי, עו"ד עבסי ולקוחותיהם, שלא לעשות שימוש במסמכים המזויפים הנוגעים לזכויותיה של הימנותא בקרקעות. ריזינאשוילי לא מצמץ, והגיע להעיד בדיון בבקשה לצו מניעה, שם טען שקיבל את המסמכים המזויפים שהעביר לעו"ד עבסי, מיו"ר קק"ל וממנכ"ל הימנותא וכן מנציגים של שני הגופים. עוד העיד ריזינאשוילי באופן כוזב, כי שוחח עם יו"ר קק"ל בטלפון בעניין.

לאחר שהתרמית נחשפה והוגש כתב האישום נגד ריזינאשוילי, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שבמסגרתו הודה ריזינאשוילי והורשע בכל המיוחס לו, והמדינה עתרה למאסר בפועל לתקופה של 4.5 שנים, ואילו הסניגור ביקש מאסר למשך 3.5 שנים. עוד סוכם שהמדינה תעתור לפיצוי המתלוננים, למאסר מותנה ולקנס מרתיע, ואילו הסנגור יעתור להימנע מכך.

במסגרת הטיעונים לעונש העיד לטובת ריזינאשוילי השוטר אלי פרנקו - חוקר במפלג הונאה במשטרת חיפה, שלדבריו, "ריזינאשוילי התנהג בנימוס ובסבלנות במהלך חקירותיו, לקח באופן מיידי אחריות מלאה על מעשיו, ואף חשף בפני החוקרים תיקים אחרים שלא נשאל עליהם, וגם בהם הודה ולקח אחריות מלאה על מעשיו".

סנגורו של ריזינאשוילי תיאר את הנאשם כ"מעין רובין הוד של טירת הכרמל", בכך שתרם מזמנו, ממרצו ומכלל יכולותיו למען הזולת והקהילה, והתייחס לעדות החריגה של חוקר במפלג ההונאה, שבא מטעם ההגנה והיה עד אופי לטובתו. לדברי הסנגור, מרשו הודה בכל המיוחס לו, וכן חשף פרשיות נוספות, שלא היה למשטרה מידע אודותיהם, והוסיף, שמרשו הודה בתיק נוסף, שנסגר, ובעקבות הודאתו הוא נפתח מחדש, וצורף לכתב האישום המתוקן.

השופט זאיד פלאח קבע שמתחם הענישה ההולם את מעשיו של ריזינאשוילי הוא מאסר בפועל הנע בין 4-8 שנים, לצד ענישה נלווית נוספת. בסופו של דבר, העמיד ביההמ"ש את המאסר על הרף התחתון והטיל על ריזינאשוילי 4 שנות מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 20 אלף שקל ופיצוי למתלוננים בסך 590 אלף שקל.

גם אנשי עסקים נפלו בפח

התרמית סביב קרקעות קק"ל היא אחת המרכזיות שביצע סימון ריזינאשוילי על-פי האישום, ואולם הקורבנות האמתיים של הפרשה אינם המדינה, אלא מספר אנשי עסקים ואנשים פרטיים, חלקם מהשכבות החלשות של האוכלוסייה, שפנו אליו ונקלעו לשלל מצגים ותרמיות שביצע.

ביניהם מסופר באישום סיפורה של א"ל, המתגוררת בטירת הכרמל, ובמהלך שנת 2015 פנתה אל ריזינאשוילי בבקשה שיסייע לה בטיפול בתיקי הוצאה לפועל הקיימים נגדה. זה טען במרמה שערך בדיקה, וכי קיימים תיקי הוצאה לפועל רבים נגדה, וכן הציג בפניה מצג שווא לפיו הוא יסדיר את הטיפול בכל תיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדה ויפעל לכך שתקבל הלוואה כספית בסכום גבוה - כל זאת כנגד שכר טרחה בסכום של 10,000 שקל. א"ל שילמה לו את הסכום, אותו לוותה מאחותה, אך בפועל הוא לא עשה למענה דבר, ולבסוף השיב לה רק כ-3,500 שקלים.

במקרה אחר המפורט באישום הציע ריזינשווילי עזרה לכאורה ל-פ"א המתגורר בחיפה, בשעה ששהה בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה על מנת להסדיר חוב. ריזינשוילי הציג מצג שווא בפניו, לפיו הוא יכול להסדיר ולסגור לו את התיקים הקיימים נגדו בהוצאה לפועל כנגד שכר טרחה בסכום של 10,000 שקל. למחרת השניים נפגשו, חתמו על הסכם לפיו ריזינשוילי יסדיר סגירת תיקי ההוצאה לפועל שנגדו, בעבור שכר טרחה בסכום של 35,000 שקל, והמתלונן שילם לו סך של 10,000 שקל במזומן, כמקדמה בגין שכר הטרחה.

כשבוע לאחר כן מסר ריזינשוילי לפ"א מסמך מזויף לפיו תיקי ההוצאה לפועל של המתלונן נסגרו. כשהתברר, כי תיקי ההוצאה לפועל עדיין תלויים ועומדים נגדו, הוא יצר קשר טלפוני עם ריזינשוילי, שהתחמק ממנו, ולאחר פניות רבות החזיר לו הנאשם סכום של כ-2,300 שקל.

כתב האישום מפרט מספר אירועים נוספים בהם התחזה ריזינשוילי לאיש עסקים, יבואן, המייבא סחורות לישראל ואשר חלקן נתקעו במכס וצריך סכום מסוים לשחררם, וכך גזל באמצעות מצגי שווא כספים מאנשי עסקים להם הציע שותפות ברווחים. בפועל לא היו מכולות וסחורות לשחרר, ולא היו כל רווחים צפוים.