ירון גלאי מבטיח לשחרר את כלי התקשורת מהתלות בפייסבוק

"אני לא דואג לפייסבוק, הסערה הזאת תעבור", אומר ירון גלאי, מייסד משותף ומנכ"ל אאוטבריין (Outbrain), שעה קלה לפני שמארק צוקרברג נותן את עדותו המתוקשרת בסנאט האמריקאי, בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה. "פייסבוק כבר התחילה לעשות שינויים והיא תמשיך בכך", גלאי מנמק. "על חלק היא תחליט בעצמה וחלק הרגולטורים ייכפו עליה. אני חושב שלאנשים ברור שאם משתמשים במערכת כזאת בחינם ומכניסים אליה את כל הידע האישי, הציפייה לפרטיות נמוכה יחסית, אבל הערך שהם מקבלים גבוה יחסית".

עוד נשוב לפייסבוק, שגלאי רואה בה מתחרה ראשית. אבל קודם צריך לספר קצת על האיש: גלאי, 47, נחשב למי שהמציא את עולם הפרסום מבוסס התוכן (Native Advertising). את אאוטבריין הוא הקים ב-2006 יחד עם שותפו אורי להב ובמרוצת השנים הפכה החברה לענקית המלצות תוכן, ששולטת בשוק העולמי לצד טאבולה הישראלית. שוויה של אאוטבריין הוערך בתקשורת בכמיליארד דולר, מספר שגלאי מסרב להתייחס אליו ("הערכות שווי בחברות פרטיות הן די קשקוש").

כבר שנים שהתקשורת מגדירה את גלאי כיזם סדרתי, מאז אותו אקזיט חלומי שעשה ב-2007, כשמכר ל-AOL את קוויגו (Quigo) (סטארט-אפ בתחום הפרסום באינטרנט) בכ-360 מיליון דולר. עוד לפני, היה מעורב בהקמת Ad4ever, שעסקה בטכנולוגיה לפרסום מקוון ונמכרה ל-aQuantive, היום חלק ממיקרוסופט. אבל גלאי, מתברר, לא מזדהה עם ההגדרה: "אני יזם, אבל כל החברות שעשיתי לאורך החיים היו סביב תחום אחד. אני חושב שיש הצלחה הרבה יותר גדולה בלהמשיך ולהביא רעיונות חדשים לחברה במקום בחברות שונות".

בימים שבהם נושא פרטיות הגולשים ברשת מככב במהדורות החדשות, גלאי ממהר להבהיר שאאוטבריין שונה מאוד מפייסבוק: היא אינה יודעת מה שמו של הגולש, מה כתובת האימייל שלו או מיהם חבריו. אאוטבריין, הוא אומר, היא פלטפורמה שפיתחה יכולת כפולה: בניית פרופילים מבוססי תוכן של גולשים לאורך זמן, לצד איתור קהלים דומים. הטכנולוגיה שלה כוללת כ-50 אלגוריתמים שפיתחה במרוצת השנים, המנתחים את העדפות הקריאה האישיות של הגולש במטרה להסיק מהם באמת תחומי העניין שלו ומה עשוי לעניין אותו - גם אם הוא עדיין לא יודע על כך, ובהתאם, להציע לו תוכן ממומן.

לדברי גלאי, אאוטבריין מספקת כ-400 מיליארד המלצות בחודש, לרוב בתחתית העמוד או בצדו, לעיתים תחת הכותרת "כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך" או "מרחבי הרשת".

"מה שאנחנו עושים מקביל להפיכה של דף במגזין", מסביר גלאי. "המשתמש לאו דווקא יודע מה יגיע בדף הבא, ואם המגזין ערוך טוב, בין התוכן לבין המודעות יש את ההנאה הזאת לגלות מה הדבר הבא, למה כדאי לי להמשיך לדפדף. וזה מה שעומד מאחורי המנוע הטכנולוגי של החברה: לחזות עניין וגם ליצור עניין. אנשים מגלים דברים שהם לאו דווקא ידעו שיעניינו אותם".

חלק מהכתבות שמפרסמת אאוטבריין הן עיתונאיות לחלוטין ומטרתן לגרום לגולש להישאר יותר זמן באתר; חלקן שיווקיות וממומנות על-ידי מפרסמים, שמשלמים לאאוטבריין עבור הטראפיק, כשההכנסות מתחלקות בין אאוטבריין לבין האתר. גלאי לא מסגיר הכנסות או רווחים של אאוטבריין הפרטית, גם לא כשאני מזכירה שמייסד טאבולה, אדם סינגולדה, הכריז כי המתחרה תרשום הכנסות של כמעט מיליארד דולר ב-2018. הדבר היחיד שגלאי מוכן להגיד הוא ש-2017 היא "השנה הרווחית בתולדות החברה ו-2018 תהיה אף טובה יותר".

על-פי הערכות, כ-70% מהכנסות אאוטבריין מופנות לאתרים שעמם היא עובדת וכ-30% נותרים ברשותה. לחברה יש כיום הסכמים עם אתרי תוכן מובילים בעולם, ביניהם CNN, Time, Fox News, The Guardian, The Telegraph, New York Post Sky ובישראל - ג'רוזלם פוסט, מאקו, הארץ ומעריב.

 גלאי ודיוויד קוסטמן, המנכ"ל המשותף שמונה לאחרונה / צילום: נועם גלאי

שוק המלצות התוכן התפתח בעשור האחרון במהירות, בין היתר בעקבות הירידה באפקטיביות של מודל הפרסום המסורתי באינטרנט. "אני מאוד גאה בכך שאאוטבריין התחילה שוק שנאמד היום במיליארדי דולרים של הכנסות לחברות המובילות בו", אומר גלאי ומספק את הנתון הבא: "מאז שיצרנו את הפלטפורמה המקורית שלנו, אאוטבריין העבירה לעיתונים למעלה ממיליארד וחצי דולר הכנסות - או הרבה יותר, אם כוללים את החברות שלקחו מאיתנו השראה. זו הייתה מהפכה משמעותית, ואני חושב שהגיע הזמן להמציא את הגל העתידי".

יש עוד מה להמציא בשוק הזה?

"אנחנו רק בתחילת הדרך. כל עוד זה תלוי בי, יש לי לפחות עוד 10 עד 15 שנים של רעיונות איך לבנות טכנולוגיות טובות יותר באאוטבריין".

מודל "המשולש המוביל"

גלאי נולד בירושלים וגדל בה. הוא בנם של רות ופרופ' דן גלאי, שהקים את בית ההשקעות סיגמא, משמש כיום יו"ר שלו ואף משקיע בחברות סטארט-אפ. בין היתר, היה המשקיע הראשון של בנו בקוויגו. ב-14 השנים האחרונות מתגורר גלאי הבן עם אשתו ושלושת ילדיהם בניו-יורק.

יש רצון לחזור לארץ?

"יש רצון יומי לחזור. זו דילמה קבועה. יש לנו מרכז פיתוח בישראל שכולל כ-250 איש מהטובים בעולם ובשבילי זה תענוג לעבוד איתם. הייתי רוצה לבלות יותר זמן בפיתוח, ומצד שני יש את הביזנס, שמרכזו בניו-יורק".

לאחר שניהל במשך עשור את אאוטבריין לבדו, לפני כחצי שנה החליט דירקטוריון החברה (הכולל את שלמה דברת, שותף-מייסד בוויולה גרופ, לשעבר כרמל ונצ'רס) על מינויו של דיוויד קוסטמן למנכ"ל משותף לצד גלאי. השמועות דיברו על ניסיון של הדירקטוריון להזיז הצידה את גלאי מניהול החברה, והוא דוחה אותן מכול וכול: "היוזמה למנות מנכ"ל משותף הייתה לחלוטין שלי. זה אכן מהלך לא טריוויאלי, שמאחוריו הרבה שיחות שכנוע שלי את הבורד, שזה מהלך שיעבוד לנו טוב. הבורד בהתחלה התנגד ורצה שאמשיך לנהל את החברה לבד, ולבסוף, אחרי הרבה דיונים על איך נעשה את זה - הוא השתכנע".

איך השינוי מבחינתך?

"פנטסטי. דיוויד ואני מכירים כבר 15 שנה ובארבע השנים האחרונות הוא היה חבר בדירקטוריון החברה וזה היתרון. ההבנה שלו את העסק והחזון המשותף שלנו עבור אאוטבריין נבחנו כבר כמה שנים ואלה הפרמטרים החשובים ביותר להובלה משותפת. המודל הניהולי הזה נראה בהתחלה מוזר ונדיר, אבל גם גוגל התנהלה במשך עשור עם שלושה מנהלים - אריק שמידט, לארי פייג' וסרגיי ברין, מה שהם קראו לו 'המשולש המוביל', ויש לא מעט דוגמאות כאלה".

מה המודל הזה מאפשר לך לעשות?

"הוא מאפשר לנו לעשות אקסקיושן אגרסיבי על העסק הקיים, שדיוויד יתמקד בו, ובמקביל להמציא מחדש את השוק כולו, מהלך שבו אני אתמקד. מסובך לעשות את שני הדברים האלה יחד. למרות שהביזנס שלנו חזק ורווחי - השוק גדל, הביזנס גדל, הרווחיות טובה ומשתפרת - כשהסתכלנו על העתיד אמרנו שצריכה להגיע איזושהי המצאה מחדש של השוק. הפעם היא לא צריכה להתמקד בהכנסות שאנחנו מייצרים על כל דף, אלא בשירות למשתמש".

בשוק, יש מי שמדברים על אאוטבריין כעל חברה שהפכה לקורפורייט מוקדם מדי; שהיא כבר לא מתנהלת בקצב מהיר כמו סטארט-אפ, באופן שאולי פוגע בה.

"קשה להתייחס לשמועות כאלה. בגודל שבו אנחנו נמצאים, אנחנו צריכים לעבוד בקצב מסוים שמכבד את שותפינו ולא שובר מערכות. אי-אפשר לעשות שינויים בקצב של סטארט-אפ שאין לו לקוחות ושותפים. מצד שני, בהבאה של מוצרים לשוק ובחדשנות, אנחנו מהירים כמו סטארט-אפ קטן, רק עם הרבה משאבים. אחת הסיבות למינוי מנכ"ל משותף היא לאפשר לשרירים האלה לעבוד במקביל".

בשנה החולפת רכשה אאוטבריין כלים טכנולוגיים וחברות: למשל, את החברה הסלובנית זמנטה שמגדילה את מערך הפצת הפרסום שלה. שתי החברות פיתחו יחד מערכת שנקראת OEN (Outbrain Extended Network), שמאפשרת למפרסמים פרסום בכמה אתרים במקביל, כולל בכאלה שלאאוטבריין אין הסכם איתם. כלי בשםOutbrain Lookalike Audience , שהושק לפני כשנה, משפר את יכולת הדיוק באיתור קהלים דומים ומאפשר למפרסמים לטרגט גולשים בעלי הסיכוי המרבי להפוך ללקוחות. "הנתון המעניין ב- Lookalike הוא שאנחנו מגדילים את הקהל שהמשווק מגיע אליו ב-40% בממוצע", אומר גלאי, "והדבר החשוב הוא שהקהל שהתרחבנו אליו התעניין באותו מוצר ברמה דומה לזו של הקהל שהמשווק תכנן להגיע אליו מראש".

פרסום כתבות דרך אאוטבריין או מתחרותיה הוא לעיתים דרך אלגנטית עבור חברה לפרסם תוכן שמשמיץ את המתחרים או לנהל מאבק שהקוראים לא מודעים לו, במסווה של כתבה ראויה באתר מכובד. על הטשטוש המובנה הזה, בין האינטרס של הגולשים לאינטרס של המפרסמים, אומר גלאי: "יש לנו עקרונות תוכן ברורים של מה אנחנו מסכימים לפרסם, אחד מהם הוא שהתוכן צריך להיות חיובי עליך ולא שלילי על אחרים. כמחצית מהתוכן שמגישים לנו לפרסום, ושהמפרסם שם עליהם תקציב, אנחנו לא מכניסים".

אזור הדמדומים המובנה הזה מטריד אותך?

"הוא קיים, אבל אני חושב שהתועלת בהבאת המלצות תוכן למשתמשים במקום פרסום מפריע, היא בסופו של דבר גדולה. אזור הדמדומים הוא איזשהו מחיר שצריך לשלם וחברות צריכות להשתפר בעניין הזה. מה שהכי חשוב הוא הדנ"א של החברה, ובאאוטבריין תמיד שמנו את הדגש על עקרונות תוכן מעל ההכנסות המיידיות".

 מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, בעדותו בסנאט / צילום: רויטרס - Leah Millis

שחרור מהתלות בפייסבוק

גולת הכותרת במה שגלאי מכנה "להמציא את השוק מחדש" היא פלטפורמה משותפת לעיתונים ולמו"לים בשם Sphere, שעליה עמלה אאוטבריין בשנה האחרונה. הכוונה היא שעיתונים יחלקו בה תכנים עיתונאיים וגלאי מדבר על זה במונחים של מהפכה: "זאת פלטפורמת העתיד של אאוטבריין ושל העיתונות. מבחינתנו, זה הדור הבא, וגם הכיוון שאליו לדעתנו כל השוק יילך".

מה האג'נדה?

"התזה שלנו היא שהחוויה של ניוז פיד צריכה להיות בידיים של העיתונים ושל חברות החדשות ולא בידיים של הרשתות החברתיות. תשומת-הלב של המשתמשים נשאבת יותר ויותר לפייסבוק ומשם הם גם צורכים את התכנים העיתונאיים ואני חושב שזו בעיה גדולה לאנושות ולעיתונות בכל מדינה. אנחנו רואים כמה עיתונות עצמאית חשובה מאוד לדמוקרטיות שלנו. אם כל תשומת-הלב של אנשים נשאבת למקומות כמו פייסבוק, אני לא רואה איך עיתונות יכולה להתקיים. ואם כל אחד מהעיתונים נתון לטוב לבו של פייסבוק, כולנו בבעיה. מי ששולט בניוז פיד זו בערך החברה היחידה שלא מייצרת ניוז וזה לא ייאומן".

מה המטרה העסקית שלכם?

"לתת לגולשים חוויית ניוז פיד טובה יותר מפייסבוק או מאפל. אם חוברים יחד ועושים את זה, אין שום סיבה שהמשתמשים יתחילו את החוויה של גילוי תוכן בפייסבוק".

המהלך שעליו הכריזה פייסבוק בינואר, אם כן, נפל באאוטבריין - שתנסה לפתות גופי תוכן להשתחרר מהתלות שלהם בפייסבוק - כפרי בשל. פייסבוק הודיעה שתשנה את הניוז פיד שלה כך שאתרי חדשות ומותגים יקבלו חשיפה מצומצמת יותר ואילו תכנים חברתיים יקבלו עדיפות (גלאי מציין שככל הידוע לו, פייסבוק הורידה כ-25% מתכני החדשות).

"ראינו את הכתובת על הקיר", גורס גלאי, "ומבחינתנו, השינוי הזה מבורך. עבור המפרסמים שלנו, פייסבוק הייתה מקור משמעותי לפרסומים בהיקף של יותר מ-50%. אני חושב שגם לרוב העיתונים השינוי הזה מבורך, כי הם חיו על התמכרות לסמים והגיע הזמן להיגמל. הצורך העיקרי של פאבלישרים עכשיו הוא להביא משתמשים ולשמור עליהם בתוך האתר שלהם. אאוטבריין פותרת להם את שני הדברים: דרך ההמלצות שלנו הם יכולים להביא קהל גדול מאתרים אחרים, ואנחנו המקור הכי חשוב שלהם לשמירה על אנשים, כמנוע המלצות".

מה לגבי הגולשים, שפיתחו הרגלים לצרוך חדשות דרך הפיד של פייסבוק?

"זה נכון, וחלק מההרגלים האלה נבנו בעזרת תעשיית העיתונות, שנתנה בשמחה את כל הנכסים שלה לפייסבוק. כשגורם חיצוני שלא מחויב בכלל לעיתונים משתלט על ההרגלים האלה, אני חושב שזה היה צריך להיראות כסכנה מהיום הראשון. ההרגלים האלה הם הנכס הכי חשוב שיש לעיתונים. מאז שאני ילד, אני זוכר את אבא שלי עולה הביתה בערב - לא לפני ששלף קודם את 'גלובס' מהתיבה. המטבע הבסיסי של עיתונות הוא לא שקל או דולר, אלא אמון המשתמש, והאמון הזה מתבטא בהרגלים. אם האמון אובד לעיתונים בגלל דברים כמו פייק ניוז - ומצד שני האמון וההרגלים עוברים לפייסבוק - זו סכנה. זה שסוחר ההרגלים האלה החליט להתחיל לצאת מהשוק ולאפשר לנו המשתמשים להתחיל להיגמל, זה דבר מצוין".

אאוטבריין צריכה להתמודד עם פייק ניוז?

"זו התמודדות תמידית בעיקר של פייסבוק ושל גוגל. אבל אני לא רוצה לייצר את הרושם שזה לחלוטין לא התחום שלנו. אאוטבריין היא זו שקבעה את המונח פייק ניוז ב-2011. אז זיהינו את התופעה לראשונה והחלטנו לחסום אותה לחלוטין. יצאנו עם זה בפומבי כי חשבנו שזו סכנה לתעשייה כולה. מפייק ניוז אפשר לעשות הרבה דולרים, אבל מעט מאוד אמון. זה הוריד לנו בן לילה את ההכנסות בערך ב-25%, אבל עשינו את זה והיינו היחידים. לצערי, חברות בתחום שלנו המשיכו לקחת את זה לאורך הרבה שנים, עד שהגיעה שנת הפייק ניוז 2017".

"אך ורק תוכן עיתונאי"

בפברואר השיקה אאוטבריין את הגרסה הראשונה של Sphere בארצות-הברית, בשלב זה עם חמישה גופי תקשורת מובילים, ביניהם CNN, פוקס וטיים. בהמשך, היא תושק במדינות נוספות. "בסוף, מה שמנצח זה אגרגציה חכמה", אומר גלאי. "הדוגמה הכי קרובה לזה היא נטפליקס. המשתמש לא שואל את עצמו איזו חברה הפיקה כל תוכנית. זה קרה בטלוויזיה, זה קרה במוזיקה (יוטיוב) וזה הזמן שזה יקרה בתוכן עיתונאי. אני חושב שהמהפכה הזאת הייתה צריכה לבוא מתעשיית העיתונות עצמה".

עיתונים היו יכולים לעשות את זה לבד?

"יש כאן שני דברים קשים: הרבה טכנולוגיה חכמה מאחורי הקלעים - Sphere בנויה על 11 שנות טכנולוגיה ולמעלה מ-150 מיליון דולר שהשקענו במהלכן במחקר ופיתוח של מנועי ההמלצות. אף עיתון לא יעשה היום השקעות כאלה. שנית, קשה לגורמים מתחרים בתעשייה לחבור יחד לדבר כזה".

איך תשכנעו את המו"לים להצטרף לפלטפורמה השיתופית?

"אנחנו אומרים לעיתונים: המתחרים שלכם הם לא העיתונים האחרים אלא פייסבוק. היתר הם כבר הרבה יותר קולגות ממתחרים. אם רוצים לעשות עם זה משהו, ולא לתת את השוק לפייסבוק ולהיות מכורים למשתמשים שלה, כולנו נשתף בינינו ונסמוך על הקולגות במקום על חברה אחרת".

אחד החידושים ב-Sphere, אומר גלאי, הוא ש"המערכת ממליצה אך ורק על תוכן עיתונאי - כלומר על התוכן שעיתון בוחר לפרסם תחת המותג שלו, ונכון, זה כולל גם תוכן שיווקי. שנית, אין במערכת יכולת לקדם תוכן מסוים תמורת תשלום גבוה יותר. האלגוריתם מפוקס על מה הכי טוב למשתמש והתוכן צריך לעמוד על שתי רגליו. עד היום, המודל העסקי שלנו, כמו של חברות אחרות בתחום, היה שמפרסם שמשלם הכי הרבה מקבל את החשיפה הגדולה ביותר. זה חלק מהבעיה של איכות בשוק שלנו והכוח של הכסף שמגיע ממשווקים יכול לעוות הרבה דברים. קבענו מחיר אחיד, כמו מטבע אחיד לכל השותפים בו. המחויבות שלנו היא בראש ובראשונה למשתמשים. המחיר לא יכול לשבש את ההמלצה, וזה הרבה יותר קשה ותחרותי כי אתה צריך לתת לכל משתמש שירות שהוא חד משמעית יותר טוב מפייסבוק".

 אדם סינגולדה, טאבולה / צילום: כפיר זיו

טאבולה? "גאווה ישראלית"

בכל הקשור לזירת התחרות, גלאי כאמור רואה בפייסבוק את המתחרה הגדולה ביותר, מבחינת תחרות על הזמן של הגולשים ועל תקציבי המפרסמים. "כ-86% מתקציבי המפרסמים אונליין הולכים לגוגל ולפייסבוק ובערך 100% מהגידול הולך לפייסבוק", הוא אומר. ענקית החיפוש גוגל אומנם אינה פועלת בשוק המלצות התוכן, אבל מבחינת פרסומות, היא מהווה מתחרה משמעותית מאוד לאאוטבריין עם רשת ה-Google AdSense שלה.

המתחרה הישירה של אאוטבריין בשוק המלצות התוכן היא טאבולה (Taboola), שאותה ייסד ומנהל אדם סינגולדה (בנו של הגיטריסט המוכר אבי סינגולדה) שנתיים לאחר שנולדה אאוטבריין. טאבולה עסקה בתחילת הדרך בניתוח תוכן בסרטוני וידאו ואחר-כך התמקדה בהמלצות על כתבות טקסט. השתיים - ויש כאן גאווה ישראלית - הפכו לשולטות בשוק העולמי. יש בשוק חברות נוספות, קטנות יותר. חברת ענק כמו יאהו, בראשות מאריסה מאייר, ניסתה להיכנס לתחום ב-2014. "נתנו ליאהו על הראש. גם אאוטברייין וגם טאבולה דחפו אותה מחוץ לשוק והם די קיפלו את הזנב", גורס גלאי. "אני גאה מאוד בכך שאאוטבריין הצליחה לייצר שוק שבו שתי המובילות העולמיות הן ישראליות".

איך אתה מסביר את זה ששתי חברות ישראליות שולטות בשוק? זה מקרי?

"שאלה טובה. אני חושב שההשראה של מה שעשינו באאוטבריין הייתה יותר רלוונטית לאנשים מקומיים. יש לא מעט אנשים בישראל שעובדים על תחום הפאבלישרים והפרסום כי יש בו הרבה מקום לאופטימיזציה לאלגוריתמיקה. עזרתי לאדם (סינגולדה) בתחילת ימי טאבולה, ואני חושב שגם משם הייתה השראה. בכל מקרה, אני חושב שהתחרות טובה לשוק, ואם כבר מתחרים ישירים, אני גאה בכך ששתיהן מישראל".

מה החוזקות של אאוטבריין לעומת טאבולה?

"שתי החברות מצוינות וכל אחת לוקחת השראה מדברים שהשנייה עושה. דוגמה טובה לחשוב על זה היא הונדה וטויטה. יש הבדל משמעותי בדנ"א של החברות: טאבולה יותר ממוקדת בפרסומות ואיך להביא הרבה פרסומות שונות, ואנחנו ממוקדים בצד של המלצות התוכן".

מה דעתך על איך שטאבולה מנוהלת?

"אאוטבריין מעסיקה את כל הזמן שלי, אז אני לא כל-כך מתעסק באיך טאבולה מתנהלים. אני חושב שהם מרשימים באקסקיושן שלהם, שמתבטא הרבה פעמים בלהסתכל מה אחרים עושים ולנסות לקחת את זה ולעשות יותר טוב".

טאבולה נותנת בשנים האחרונות פייט רציני לאאוטבריין ומגדילה נתחי שוק על חשבונה. היא גברה על אאוטבריין במלחמה על לקוחות כמו יאהו יפן, ובישראל - על וואלה וקבוצת ידיעות אחרונות. "התחרות בתחום בהחלט אגרסיבית", אומר גלאי. "אני חושב שטאבולה הרבה יותר חזקים ביחסי ציבור ואנחנו מתמקדים וחזקים יותר במוצר. ביחסי ציבור שווה לפעמים לגרד את הקליפה ולראות מה מסתתר מתחת".

דוח של חברת קומסקור גרס בעבר שטאבולה עקפה אתכם ושהיא חברת המלצות התוכן הגדולה בעולם. אלה גם הנתונים שלך?

"קשה לדעת. במערכות המדידה הקיימות יש פתח למניפולציות. את יכולה, למשל, לשתול פיקסל אחד נסתר מאחורי הדף, כך שגם אם אף משתמש לא יראה שום המלצה שם, הוא ייספר על-ידי מערכת כמו זו של קומסקור. אפשר לעשות את זה בקלות, עם קצת כסף. אני לא יודע מי עושה מה, אבל זה משהו שבחיים לא עשינו באאוטבריין. המספרים האלה פחות חשובים וצריך בדברים האלה להפריד בין יחסי ציבור לבין אמת (טאבולה סירבו להגיב על הדברים, ר' נ')".

אאוטבריין וטאבולה ניהלו בעבר מגעים למיזוג. זה לא צלח בגלל מחלוקות עם סינגולדה?

"החיבור הזה מייצר הרבה דפים לעיתונים, אז צריך לפנות לעיתונים שפרסמו את זה ולשאול אותם... אדם ואני מיודדים מאוד ומסתדרים מצוין. לאורך הדרך, אאוטבריין רכשה חמש חברות קטנות יותר ואני מכרתי חברות בעבר. הדברים האלה הם סיפורים טובים במדיה, אבל הם תמיד הרבה יותר קשים ומסובכים בפועל. לפעמים התרבות כל-כך שונה מהתרבות של החברה הרוכשת. דיברנו כמה פעמים בעבר הרחוק יותר, זה לא קרה ואני מעריך שזה לעולם לא יקרה".

 אנדרסון קופר, מגיש CNN / צילום: רויטרס - Lucas Jackson

לא יהיה מיזוג?

"התהליכים האלה כל-כך קשים וצריך שיהיה עניין גדול משני הצדדים, אחרת הם לא קורים. מהצד שלנו אין עניין, ואני חושב שזה די משותף כי למרות שהמוצרים נראים דומים, החברות מאוד שונות מבחינת תרבות ואספירציות".

מה לגבי הפרסומים על כך שאאוטבריין רצתה לצאת להנפקה?

"היו הרבה כותרות יפות, כמו כתבה על כך שהגשנו תשקיף להנפקה שפורסמה שבועיים לפני שגייסתי את סמנכ"ל הכספים הראשון שהיה אי פעם לחברה. אני חושב שבכלל אין אפשרות להגיש תשקיף ככה".

היית רוצה שהחברה תמשיך להיות פרטית?

"אני רוצה שהחברה תמשיך להיות עצמאית וכך אנחנו מנהלים אותה להיות מובילה בתחום. לפעמים גיוסים פרטיים הם הדבר הנכון לעשות ולפעמים ציבוריים. אין לנו צורך בגיוס פרטי או ציבורי, החברה רווחית. לפני כמה שנים החלטנו לנהל אותה פנימית כחברה שמוכנה להיות ציבורית מבחינת המערכות שלה. זה נותן לנו את האפשרות אם נרצה לצאת להנפקה בעתיד, אבל זה לא משהו שאנחנו מתכננים בשלב זה".

ירון גלאי | תפקיד: מייסד משותף ומנכ"ל אאוטבריין | אישי: בן 47, נשוי ואב ל-3 (בני 15, 12, 6), מתגורר בניו-יורק | השכלה: בוגר לימודי עיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון | עוד משהו: את אורי להב, שאיתו הקים את אאוטבריין, פגש בקורס חובלים. יש להם מסורת להפליג יחד לפחות שבוע בשנה, ולפני כמה שנים החלו במסורת נוספת: הפלגות עם שניהם, שמפגישות כמה יזמים ותיקים עם כ-20 יזמיות ויזמים שמקימים את החברה הראשונה שלהם, במטרה לסייע להם בתחילת דרכם

אאוטבריין | שנת הקמה: 2006 | אחזקות: למעלה מ-50% משקיעים, כ-25% עובדים והשאר היזמים (הערכה) | מספר עובדים: כ-650. 250 במרכז הפיתוח בישראל, כ-200 בארה"ב, והשאר מפוזרים באירופה, אוסטרליה, ברזיל, יפן וסינגפור | משקיעים: הקרנות לייטספיד, ויולה גרופ, ג'מיני, גלנרוק, אינדקס, הרבורווסט, רודיום ועוד | היקף השקעות שגויסו: כ-150 מיליון דולר | רכישות לאורך השנים: 5 חברות