אלה הם ימים טובים לבעלי המניות בחברת הטכנולוגיה מלאנוקס המפתחת ומשווקת ציוד תקשורת להעברת נתונים מהירה. השקעות שביצעה החברה בעבר מתחילות לשאת פרי, המגמות בשוק תומכות בצמיחת החברה, המניה נסחרת בשיא של קרוב ל-5.5 שנים ושווי החברה עוקף את רף ה-4 מיליארד דולר.
אך הנהלת מלאנוקס, בראשותו של המנכ"ל והמייסד איל וולדמן, לא יכולה ליהנות מכך עד הסוף. הסיבה לכך - שהיא גם ההסבר לפחות לחלק מהעליות במניה בתקופה האחרונה - היא קרן ההשקעות Starboard Value (סטארבורד).
הקרן האקטיביסטית מניו יורק, שהפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר במלאנוקס בנובמבר האחרון, עם החזקה של כ-10.5% מהון החברה, נאבקת בהנהלה ובדירקטוריון של מלאנוקס, שמצדם משיבים לה מלחמה. זאת, גם אם לפחות כרגע נראה ששני הצדדים שומרים על ארשת מנומסת, ומשתדלים לשמור על טיעונים ענייניים ולא להכות מתחת לחגורה.
בקרן העלו טענות על ביצועי החסר של מלאנוקס, ועל הרווחיות התפעולית הנמוכה שלה ביחס לחברות דומות, והזכירו שבמשך עשור, חברי דירקטוריון מלאנוקס מימשו מניות תמורת 130 מיליון דולר - עובדה שלשיטת הקרן מעלה תהייה בנוגע למחויבותם לחברה.
מנגד, במלאנוקס סבורים שדירקטוריון החברה נוקט גישה שקולה, וכי קיצוץ עלויות (במטרה להגדיל את הרווחיות) עלול לפגוע בחדשנות; בחברה טוענים שצמיחה דורשת חזון, זמן, השקעה, מומחיות וסבלנות - אך הגמול גבוה יותר מאשר "בהנדסה פיננסית".
מניית מלאנוקס עלתה
"נרגש לקראת 20 שנה נוספות"
ככל שזה תלוי בוולדמן עצמו, מלאנוקס לא מועמדת לרכישה. זמן קצר לאחר הדיווח הראשון על השקעת סטארבורד במלאנוקס, רמז וולדמן על כוונותיו ארוכות-הטווח בחברה. בערב לעובדי החברה שנערך בגני התערוכה, ואל מול 3,000 איש, אמר: "תרשו לי להגיד לכם משהו בנימה קצת יותר אישית - כמעט 20 שנה אני במלאנוקס, יותר משליש מחיי... חוויתי פה רגעים קשים, לצד תקופות מדהימות, ואני כולי נרגש לקראת 20 השנים הבאות".
איל וולדמן בן ה-57 הקים את מלאנוקס יחד עם שותפים בשנת 1999, לאחר שקודם נמנה עם קבוצת המייסדים של חברת השבבים גלילאו. את גלילאו עזב וולדמן על רקע חילוקי דעות עם המנכ"ל אביגדור וילנץ; שנתיים לאחר פרישתו מהחברה היא נמכרה לענקית השבבים מארוול ב-2.7 מיליארד דולר. אותה מארוול התעניינה לימים גם ברכישת מלאנוקס, כך לפי טענת קרן סטארבורד, אך מלאנוקס סירבה להיכנס למו"מ בנושא.
בראיון ל"גלובס" לפני כמה שנים סיפר וולדמן כי הקים את מלאנוקס אחרי הפרישה מגלילאו, משום ש"ישבתי בבית כמה שבועות והשתעממתי".
ב-2015 נבחר וולדמן לאחד מאנשי השנה של "גלובס", על רקע רכישת איזיצ'יפ ב-800 מיליון דולר. וולדמן התבקש אז לציין החלטה טובה שביצע בקריירה שלו, ואמר: "לעזוב תפקיד וקריירה מבטיחה בחברה גדולה, וללכת אל חוסר הוודאות שבהקמת חברה עצמאית".
כיום משקיע וולדמן בחברות סטארט-אפ, גם באמצעות מלאנוקס אך גם באופן פרטי. כשהתבקש לציין בראיון דבר שהוא אוהב במדינת ישראל, אמר אז: "האנשים - הפתיחות, החום, הישירות והרצון לעזור", ובאותה נשימה הוסיף, כי אם היה משנה בה משהו זה "האנשים - שילמדו לפרגן יותר, לסמוך האחד על השני, שתהיה פחות שחיתות".
על תחילת הקריירה שלו סיפר וולדמן בעבר, כי "אחרי השירות הצבאי (כקצין בגולני - ש.ח.ו) הלכתי ללמוד מחשבים בטכניון, כי זה היה המוסד היחידי שקיבל סטודנטים באמצע שנת הלימודים אחרי מלחמת לבנון. עשיתי גם תואר שני בהנדסת חשמל והתחלתי לעבוד באינטל, אבל הבנתי מהר שאני פחות מעוניין לעבוד בחברה גדולה". באותו ראיון סיפר על הסיוע של מלאנוקס לקהילה, ואמר ש-1% מרווחי החברה מופנה לפעילות בקהילה, בין היתר לסייע לתלמידים ולמורים מצטיינים.
וולדמן העיד על עצמו בעבר כחובב טיולים, הפלגות, צלילות, סקי שלג ומים ובילויים במקומות אקזוטיים. ב-2012 הוא עמד במוקד של ביקורת סרקסטית מצד בלוגר פיננסי, ששלח את קוראיו המשקיעים במניה להיכנס לעמוד הפייסבוק של וולדמן, כדי לחזות במגוון "מכוניות מהירות, יאכטות ונשים בביקיני, כדי שיוכלו לוודא שנעשה שימוש חכם בתגמול מהמניות".
ב-2013 הרגיז וולדמן את שוק ההון הישראלי כשהוביל את מחיקת מניית מלאנוקס ממסחר בבורסה בת"א, בשל טענות נגד הרגולציה, ולאחר שבעלי המניות הצביעו נגד הארכת כפל התפקידים של וולדמן, כיו"ר וכמנכ"ל.
"כשרציתי להירשם ברישום הכפול, כולם אמרו לי שלא כדאי. עשינו טעות, בגלל ציונות, אבל האווירה העסקית והרגולציה בארץ לא אפשרו", אמר וולדמן לפני כמה חודשים בהקשר זה. "היה שינוי משמעותי בבורסה וההנהלה טובה, אבל הרגולציה צריכה להיות יותר שקופה ודומה לארה"ב, יותר בעד חברות. כרגע, אנחנו לא מתכוונים ללכת בזיגזג ולחזור".
נקודת הכרעה ביולי
המאבק במלאנוקס צפוי להגיע לשיאו לקראת סוף חודש יולי הקרוב, וליתר דיוק ב-25 בחודש, עת תתכנס אסיפת בעלי המניות השנתית שבה יתבקשו להכריע בנוגע להרכב הדירקטוריון של החברה. לקראת האסיפה צפויות חברות הייעוץ לגופים המוסדיים להמליץ ללקוחות שלהן כיצד להצביע, ולחוות הדעת שלהן יש במקרים רבים משקל לא מבוטל.
בכל השנים האחרונות קיימה מלאנוקס את האסיפה השנתית בחודשים אפריל-מאי, אך על רקע המאבק נדחתה האסיפה, למורת רוחה של סטארבורד, שמוחה על העיכוב. סטארבורד דורשת למנות תשעה חברי דירקטוריון מטעמה, והמשמעות היא החלפת כל חברי הדירקטוריון - בראשות היו"ר אירווין פדרמן, וכולל וולדמן עצמו, שגם הוא חבר דירקטוריון (עם זאת, סטארבורד ציינה בעבר כי בכוונתה לכלול בדירקטוריון שניים מהחברים המכהנים בו כעת, לשם שמירה על המשכיות).
במלאנוקס, מטבע הדברים, מתנגדים לדרישות הקרן, וצפויים לבקש את הארכת כהונת הדירקטורים הנוכחיים. ההכרעה באסיפה בחודש יולי צפויה לקבוע את פניה של מלאנוקס הלאה, ולקבוע למעשה האם מלאנוקס תאבד את עצמאותה החל מהקיץ הקרוב.
בינתיים, בחודש מאי תתקיים אסיפת בעלי מניות מיוחדת, שבה הצבעה טכנית לכאורה. באסיפה זו יחליטו בעלי המניות האם להיענות להצעת מלאנוקס, ליישם הצבעה של "מרב קולות" במקרה של בחירה במחלוקת. כלומר, אם מספר המועמדים לדירקטוריון המוצעים על-ידי החברה, יחד עם מועמדים המוצעים על-ידי בעלי מניות שלה, עולה על מספר הדירקטורים שניתן לבחור לדירקטוריון - המועמדים שיקבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר ייבחרו לדירקטוריון בפועל.
"זהו ממשל תאגידי נוראי"
האסיפה המיוחדת, טרום האסיפה השנתית, לא אמורה להיות דרמטית. סטארבורד דיווחה כי היא תומכת בהצעת החברה, אך הוסיפה כי להערכתה לא היה כל צורך בדחיית האסיפה השנתית לצורך זה, וכי "בעלי המניות לא צריכים ללכת שולל: זהו ממשל תאגידי נוראי; זהו סיפור כיסוי להצדקת דחייה מיותרת באסיפה השנתית".
בהנחה סבירה שההצעות הללו יעברו באסיפה הקרובה, הרי שהאסיפה של חודש יולי עשויה לייצר אחד משלושה תרחישים: הפחות סבירים הם הצלחה מלאה של סטארבורד למנות את כל המועמדים שלה לדירקטוריון (המשמעות היא הדחת כל הדירקטורים הקיימים, כולל וולדמן), ומהצד השני הצלחה מלאה למלאנוקס להדוף את ההצעה של סטארבורד, ושימור המצב הקיים בדירקטוריון.
תרחיש ביניים יכלול הצלחה חלקית של סטארבורד - להכניס לדירקטוריון חלק מהמועמדים שלה. במקרה כזה, הקרן תשיג עמדת לחץ פנימית בתוך החברה. בחברת התרופות פריגו, שנסחרת גם בבורסה בתל אביב, הצליחה קרן סטארבורד להשיג עמדה כזו בשנה שעברה, לאחר שהצליחה להדיח ארבעה דירקטורים ולמנות שלושה דירקטורים מטעמה, וכן להמליץ על שניים נוספים.
במקרה של פריגו, הדבר הושג בהסכם עם החברה לאחר הפעלת הלחץ עליה - תרחיש שאי אפשר לפסול גם במקרה של מלאנוקס, משום שבין הצדדים התקיימו (וככל הנראה עדיין מתקיימים) מגעים, מאז כניסת הקרן להשקעה.
אם אכן סטארבורד תגיע לעמדת השפעה בתוך דירקטוריון מלאנוקס, לא מן הנמנע שהיא לפחות תבחן אפשרות להעלות את החברה על המדף ולחפש לה רוכש. כבר בחודש נובמבר, כשהקרן דיווחה על השקעתה במלאנוקס לראשונה, היא חשפה כי חברת השבבים הגדולה מארוול הביעה בעבר עניין ברכישת מלאנוקס.
פיטר פלד, ממנהלי הקרן ומי שמוביל את המאבק הנוגע למלאנוקס, מכהן כדירקטור במארוול, אשר מתחרה במלאנוקס בחלק מקווי המוצר שלה. "בעבר, מארוול הביעה עניין לדון עם מלאנוקס בנוגע לעסקה אסטרטגית פוטנציאלית. מלאנוקס סירבה להיכנס לדיונים מסוג זה", כתבה סטארבורד.
בכלל, בתעשייה שבה מלאנוקס פועלת "כולם מדברים עם כולם", כך אמר וולדמן בראיון ל"גלובס" בספטמבר האחרון, כשנשאל האם לאור הקונסולידציה הגוברת בתעשייה היו גם ניסיונות לרכוש את מלאנוקס. כך למשל, מארוול הודיעה לפני כמה חודשים על רכישת Cavium, אחת המתחרות המרכזיות של מלאנוקס, בעסקת מזומן ומניות (העסקה טרם נסגרה).
במקביל, ברודקום, שרק בנובמבר האחרון השלימה את רכישת Brocade ב-5.5 מיליארד דולר, ביצעה ניסיון להשתלט על קוואלקום תמורת מעל 100 מיליארד דולר - ניסיון שנזנח לאחר שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ חסם את העסקה משיקולי ביטחון. עם זניחת העסקה בחודש שעבר, היו אנליסטים שהעריכו שברודקום לא תשקוט על השמרים ותנסה למצוא יעד אחר לרכישה, וגם שמה של מלאנוקס עלה.
מלאנוקס עצמה השתתפה גם היא בזירת ה-M&A, כששילמה לפני כשנתיים למעלה מ-800 מיליון דולר תמורת איזיצ'יפ, השכנה מיוקנעם, ובשנה שעבר העסקה הניבה את המוצר המשולב הראשון מהטכנולוגיות של שתי החברות. מלאנוקס השיקה system on a chip, שמאפשר לה להיכנס לעולם המעבדים, ולא רק לתת פתרונות חיבוריות.
בין אם הניסיון של סטארבורד יצליח ובין אם הנהלת מלאנוקס תצא כשידה על העליונה בסאגה הנוכחית, בעלי המניות כבר נהנים. מאז שסטארבורד דיווחה על השקעתה זינקה מניית מלאנוקס ב-53% (לעומת עלייה של 5.4% במדד נאסד"ק), והגיעה למחירים שבהם לא נסחרה מאז נובמבר 2012.
וולדמן הוא אחד הנהנים מכך, כמי שמחזיק ב-3.4% מהון המניות של החברה, בשווי נוכחי של 137 מיליון דולר. עד כמה ניתן לייחס את העליות רק לסטארבורד? בבנק ברקליס העלו בשבוע שעבר את ההמלצה למניה ל"תשואת יתר", והאנליסט ג'וזף וולף כתב כי "בדצמבר, ייחסנו חלק ניכר מהעלייה במניה לסטארבורד ולפוטנציאל שלה להוביל שינויים. כיום, כשתחזיות הקונצנזוס עלו ב-42% מחודש נובמבר, אנחנו מייחסים את ביצועי מניית מלאנוקס כמעט במלואם לפעילות העסקית".
וולף העריך שלהחזקת סטארבורד יש אפקט של הגנה מפני דאונסייד במניה, "משום שניתן לטעון שכל צעדי ההנהלה מאז נובמבר חיוביים להצלחת החברה בטווח הארוך". על רקע הלחץ מצד סטארבורד, מלאנוקס הודיעה לאחרונה על מינוי שני דירקטורים חדשים, אנשים מוערכים בתעשייה. וקודם לכן דיווחה על הפסקת פיתוח קו מוצרי הסיליקון פוטוניקס 1550nm, בצעד שכלל פיטורי 100 עובדים בארה"ב, ובמטרה לחסוך כ-27 מיליון דולר בשנה. וולדמן אמר על כך כי ההחלטה התקבלה עוד במאי 2017.
נכון להיום, לפי נתוני רויטרס, ישנם 13 אנליסטים שמסקרים את מניית מלאנוקס, ורובם, שמונה במספר, מחזיקים בהמלצות חיוביות. חמישה ניטרלים, ואף אחד אינו ממליץ על מכירת המניה, למרות הזינוק הגדול במחיר בחודשים האחרונים.
כתבות
ני"ע
