החברות הדואליות הישראליות שהכו את מדדי הייחוס

במה כדאי להשקיע - במניות או בחברות? השאלה שהיא הרבה יותר פרקטית מפילוסופית, מקבלת תשובה כאשר מסתכלים על ביצועי החברות הדואליות הנסחרות במקביל בישראל ובבורסות חו"ל. התנודתיות הרבה במחירי המניות, שהתעצמה לאחרונה, מקשה על רבים להתמיד בהשקעותיהם לאורך זמן, אף שזו הדרך הטובה ביותר לייצר תשואה עודפת לאורך שנים בתיק ההשקעות.

רבות נכתב על הפרמטרים לבחירת החברה הנכונה, כאשר מרבית המומחים מדברים על הנהלה טובה, שוק צומח ובעל פוטנציאל להמשך צמיחה לאורך שנים, יציבות פיננסית יחסית ותקשורת טובה עם בעלי המניות. לרגל יום העצמאות מחר, במקום לכתוב על השקעות בחו"ל כפי שעשינו בשש השנים האחרונות, בדקנו ביצועי כמה חברות ישראליות מובילות הנסחרות בחו"ל אל מול מדדי היחס הרלוונטיים. משקיעים מקומיים וזרים, לו השקיעו בחברות אלו, היו נהנים מתשואה דולרית ושקלית עודפת משמעותית. הירידות האחרונות בחלקן יצרו הזדמנות רכישה למשקיעים, שתנודות הטווח הקצר פחות רלוונטיות לשיקולי ההשקעה שלהם.

 אלביט

חברות ישראליות מצליחות רבות בחרו להיסחר בבורסות חו"ל בלבד וחלקן אף מחקו מניותיהן מהמסחר בארץ מסיבות שונות. חלקן גילו כי משקיעים אקטיביסטיים מתערבים בניהול החברה גם כשנסחרים בחו"ל ולרגולציה ולשקיפות יש לעיתים גם יתרונות, בעיקר מול בעלי המניות. נראה עוד כי בחלק מהמקרים, בעיקר בחברות בהן המסחר דליל מאוד בחו"ל, אין טעם אמיתי במסחר שם, אולם כאן לכל חברה יש את שיקוליה הפרטניים.

נייס: הזדמנות נחמדה לטווח הארוך

מבין החברות הישראליות הדואליות המובילות, ניתן לציין את נייס  שהוקמה בשנת 1986 והונפקה בבורסה המקומית ב-1991. החברה הוקמה על-ידי יוצאי חיל המודיעין דוד ארזי, בני לוין, יואב אבטליון, מרדכי גולן, אברהם לזר וניסים אברהם. היא נרשמה למסחר בנאסד"ק בינואר 1996 (נייס ) לאחר שרשמה הכנסות של 21 מיליון דולר ב-1995 ורווח של 200 אלף דולר. בשנה החולפת, לשם ההשוואה, מכירותיה הסתכמו ב-1.34 מיליארד דולר והרווח ב-255 מיליון דולר.

נייס הונפקה בתל אביב בדצמבר 1991, כשגייסה 4.1 מיליון דולר לפי שווי של כ-25 מיליון דולר ונרשמה למסחר בנאסד"ק כעבור חמש שנים, כאשר שווי השוק שלה עמד על 56.8 מיליון דולר. החברה צמחה בצורה חדה מאז הקמתה גם בזכות שלוש רכישות אסטרטגיות שביצעה: של חברת IEX בשנת 2006 בסכום של 205 מיליון דולר; של אקטימייז ב-2007 תמורת 280 מיליון דולר; והשלישית של חברת InContact בסכום גבוה משמעותית של 940 מיליון דולר בשנת 2016. במשך השנים ביצעה החברה עוד מספר רכישות קטנות יותר. במקביל התמקדה נייס בתחום הפעילות המסורתי שלה ומכרה את פעילות הסייבר לאלביט מערכות ב-2015 ואת החטיבה הביטחונית באותה שנה בסכום מצרפי של 258 מיליון דולר.

נייס צמחה והפכה לאחת המניות הגדולות בת"א ונראה כי הירידה, הקלה יחסית, לאחרונה במניה, יחד עם המשך התפתחויות עסקיות חיוביות, מהווה הזדמנות למשקיעים בעלי טווח השקעה ארוך. תחום הענן מהווה מנוע צמיחה מרכזי לחברה והוא מהווה כבר 30% מההכנסות, צמיחה שצפויה להביא את מכירות התחום לכ-500 מיליון דולר.

סכנות לעימותים, הזדמנויות לאלביט

אלביט מערכות  נסחרה בנאסד"ק כחטיבה של חברת אלביט, שהייתה חברה בעלת שלוש זרועות עיקריות - הביטחון התחום האזרחי ותחום הרפואה. אלביט הוקמה בשנת 1966 כחברת אלביט מחשבים - שותפות בין אלרון לבין משרד הביטחון. להקמתה היו שותפים עוזיה גליל ודן טולקובסקי, לשעבר מפקד חיל האוויר, והמהלך זכה לעידודו של שמעון פרס. בשנת 1996 התפצלה החברה לשלוש חברות שנסחרו במקביל בת"א ובנאסד"ק. בהמשך מוזגה אלביט לתוך אלרון ואלביט הדמיה נרכשה ב-1999 על-ידי אירופה ישראל בבעלות מוטי זיסר ז"ל. טרום הפיצול נסחרה אלביט בשווי שוק של 352 מיליון דולר.

אלביט מערכות  צמחה לאורך השנים גם באמצעות רכישות אסטרטגיות רבות שביצעה - חברת חץ הכסף (בשנת 1992), שהייתה מהחלוצות בתחום כלי הטייס הבלתי מאוישים; חברת VSI (ב-1996), שהיתה הבסיס לתחום קסדות הטייסים החכמות; חברת קינטקיס (1998), שעסקה בהשבחת רק"מ; אלאופ (2000), אלישרא (2005), תדיראן קשר (2007) ועוד ועוד. רכישת תע"ש השנה תמורת 1.8 מיליארד שקל מסתמנת כעסקה כדאית ביותר לאלביט, וכזו שתבטיח את מקומה מבין המובילות בעולם בתחומים צבאיים רבים ומגוונים. הירידות החדות יחסית באחרונה במחיר המניה מהוות לדעתנו הזדמנות השקעה בתחום, שימשיך לצמוח בשנים הקרובות, לנוכח ההקצנה בקרב חלק ממנהיגי העולם המפותח והמתפתח.

 ראש הממשלה שמעון פרס בביקור באלביט 1984 / הרמן חנניה מילנר לעמ

אורמת: מימוש חד, למרות זינוק ברווח

אורמת טכנולוגיות הייתה החברה-הבת של אורמת תעשיות, שהוקמה על-ידי דיתה ויהודה ברוניצקי בשנת 1965 ועוסקת היום בעיקר בהפקת חשמל ותפעול תחנות כוח בעיקר על בסיס גיאותרמי. בתחילת הדרך עסקה החברה בייצור טורבינות על בסיס טכנולוגיה שפיתח יהודה והותקנו לראשונה באפריקה. פעילות החברה וההשקעות השונות בהן הייתה מעורבת, שכוללות את הקמת בית ספר למקצועות התעשייה, אליו הצטרפה בהמשך רשת אורט, היוו את היסודות לתעשיות רבות הפעולות היום בישראל. לאחרונה זכו בני הזוג בפרס ישראל לתעשייה. אורמת תעשיות הונפקה בת"א ב-1991 וחברת הבת אורמת טכנולוגיות  הונפקה בבורסת NYSE בשנת 2004. בפברואר 2015 הושלם המיזוג בין השתיים והחברה הממוזגת נסחרת במקביל בשתי הבורסות. בשנת 2012 רכשה קרן פימי 12% ממניות אורמת, לאחר שכבר בשנת 2011 רכשה מניות במהלך המסחר וב-2014 הושלמו השינויים בהנהלת החברה, ויצחק אנג'ל מונה למנכ"ל. במאי 2017 מכרו פימי ומשפחת ברוניצקי את החזקותיהם לקרן אוריקס היפנית, כאשר ההנהלה המקומית ממשיכה לנהל את החברה.

באחרונה, לאחר רצף עליות במחיר המניה, שהחל ב-2012 ולאור תחזית נמוכה מהערכת השוק לשנה הקרובה, התממשה מניית אורמת טכנו  באופן חד יחסית. זאת, למרות שרווחי החברה זינקו בשנת 2017 ב-21% לכ-171 מיליון דולר. עיכוב בפרסום הדוחות, ככל הנראה על רקע טכני, היה זרז נוסף למימוש חד זה. לחברה צבר מרשים של פרויקטים בהקמה, כשיחד עם השלמת רכישת U.S. Geothermal צפויים אלה לכפר על חולשה במגזר המוצרים שהכנסותיו מתכווצות. נראה כי המימוש החד האחרון שהביא לירידה של כ-17%, מהווה הזדמנות קנייה בחברה מובילה ובתחום שימשיך לצמוח בעולם בשנים הבאות.

 מפעל אורמת ביבנה / צילום: משה מילנר לעמ

פרוטרום: מיצוב טוב למרות העליות

פרוטרום תעשיות הוקמה עוד ב-1934 על-ידי יזם בשם יהודה ארטן, שרכש את ניסיונו התעשייתי בהולנד וחבר לחיים ויצמן, לימים נשיא המדינה, ואחרים בהקמת מפעל ייצור תמציות מצמחים ופירות. בשנת 1996 פוצלה החברה מחברת תעשיות אלקטרוכימיות ונרשמה למסחר בבורסה בת"א. בשנת 2005 השלימה החברה גיוס בארץ ובעולם בדרך של רישום המניות למסחר בורסה בלונדון (פרוטרום ). מאז נסחרת החברה במקביל בשתי הבורסות, אולם מרבית המסחר נעשה בשוק המקומי.

פרוטרום  היא אחת מעשר החברות הגדולות בעולם בתחום פיתוח וייצור טעמים וחומרי גלם טבעיים לתעשיית המזון העולמית. החברה עלתה לכותרות בשבוע שעבר, עת אחת החברות הגלובליות הציבוריות בתחום הביעה עניין ברכישתה. התחום בו פועלת פרוטרום הינו אחד הצומחים ביותר בתעשיית המזון והעתיד ממשיך להיראות מבטיח. החברה, כידוע, מתרחבת בדרך של רכישות חברות קטנות ממנה בעלות סינרגיה לפעילות השוטפת אותן ניתן ליעל ולצרף למגוון מוצרי החברה.

בשש השנים האחרונות רכשה פרוטרום 33 חברות, ומתחילת שנה זו כבר שתי חברות, מארגנטינה ומישראל. אלו מצטרפות לרכישה הגדולה שביצעה החברה בישראל אשתקד, של חברת אנזימוטק תמורת 210 מיליון דולר. לאורך כל השנים היא ממשיכה לספק תחזיות העולות על הערכות האנליסטים, ומתקדמת בצעדים מהירים לעמוד ביעד מכירות שהציבה לעצמה - 2 מיליארד דולר בשנת 2020, לעומת 1.360 מיליארד דולר אשתקד. למעשה, כבר השנה העלתה החברה תחזית זו ל-2.25 מיליארד דולר.

הנהלתה המקצועית של פרוטרום, הזוכה לרמת אמון גבוהה מהמשקיעים, צופה רווחיות בשנת 2020 המתורגמת למכפיל EBITDA של כ-11, נמוך משמעותית מעסקאות שבוצעו רק לאחרונה בתחום על-ידי חברות מתחרות. למרות העלייה החדה במחיר המניה ובשווי החברה, נראה כי היא ממוצבת היטב להמשיך ולהציג תשואה נאה למשקיעים באחד התחומים הצומחים ביותר כאמור בשוק המזון העולמי, עובדה שלא נעלמת מעיניי חברות ואולי אף קרנות גלובליות.

 עוזרת מעבדה בפרוטרום / צילום: הנס פין לעמ

בניסיון למצוא את החברה המובילה הבאה מבין הדואליות הנסחרות בארץ בבורסות חו"ל, קשה להתעלם מהעובדה כי אורמת, נייס, אלביט מערכות ובמיוחד פרוטרום צמחו במהירות, גם בזכות רכישות רבות ואסטרטגיות אותן ביצעו. ניתן לציין שמות נוספים של חברות מצליחות ומבטיחות רבות, כל אחת בתחומה, שמניותיהן עלו משמעותית בשנים האחרונות, כמו מזור, סודהסטרים, נובה וטאואר, אך מנגד קשה לאתר את החברה הבאה שתצמח, גם משום שהחברות הישראליות האחרות ממעטות להתרחב בדרך של מיזוגים ורכישות.

חג עצמאות שמח לכולם.

הבורסה: מימי פסאז' ועד ימינו

לרגל העיתוי החגיגי נחזור לרגע אל תולדות הבורסה הציונית. עם קום המדינה, על רקע הגידול במחזורי המסחר ובמספר החברות שהנפיקו לציבור, גבר הצורך במיסוד המסחר בניירות ערך. הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו בישראל באותה תקופה, התאגדו והקימו בספטמבר 1953 את הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הבורסה החלה לפעול ב-1 בדצמבר 1953, והמסחר המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד שנת 1960, עת עברה הבורסה למשכן עצמאי, בפסאז' ברחוב אלנבי 113 בתל אביב. דוח בנק ישראל לשנים 1955-1956 מלמד רבות על שהתרחש בבורסה בשנותיה הראשונות. סך שווי הניירות שנסחרו בבורסה עמד בשנת 1956 על 158.4 מיליון לירות וזאת לשם השוואה מול 228 מיליון לירות מזומן בידי הציבור ו-289 מיליון פיקדונות בבנקים באותם ימים. אלו היו שנות גאות בהנפקות, כאשר בשנת 1955 גויסו על-ידי חברות לא ממשלתיות 30 מיליון לירות, מהן 12.8 מיליון במניות, 4.66 מיליון לירות במניות בכורה, 6.2 מיליון באג"ח לא צמודות ו-6.34 מיליון באג"ח צמודות למדד ולדולר. באותה שנה הנפיקו 15 חברות חדשות, מתוכן 9 חברות תעשיה. חלקו של הציבור ברכישת הנפקות עמד על כ-20% בלבד, והשאר נרכשו על-ידי מוסדות כספיים כבנקים. מחזור המסחר היומי הגיע ל-7.7 מיליון לירות ביום בעסקאות שבוצעו על-ידי חברי בורסה שונים, כאשר עסקאות בין לקוחות אותו חבר בורסה לא נרשמו.

 יום מסחר בבורסה ב1968 / צילום: משה מילנר לעמ

מבין החברות שנסחרו אז בבורסה, ניתן לציין את בנק לאומי, גזית, אלרן, פיאסאיי, אפריקה-א"י, אשלג, אתא, עסיס, טבע, הכשרת היישוב ועוד.

ובחזרה לעתיד, מחזור המסחר הממוצע היומי עמד ברבעון הראשון של השנה על 1.595 מיליארד שקל במניות ו-4.097 מיליארד בשוק האג"ח. שווי סך הניירות הנסחרים עמד בסוף מארס על 703 מיליארד במניות ו-870 מיליארד באג"ח, כאשר מניות 453 חברות רשומות למסחר. אכן התפתחות דרמטית מאז שנותיה הראשונות של המדינה.

■ הכותב הוא מייסד ומנהל ההשקעות בפמילי אופיס Feller wealth service advisory. לכותב המאמר ו/או לחברה עשוי להיות עניין אישי בנושא. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם