1. רפואה דיגיטלית: הממשלה משקיעה בגדול, רק צריך שיווק
תעשיית הביומד נרגשת. מעולם לא קיבל תת-תחום מתוכה יחס כה חם מממשלת ישראל כמו בתחילת החודש, אז הכריזה הממשלה על השקעה של כמיליארד שקל בפיתוח תחום הבריאות הדיגיטלית, וגם הציגה תוכנית מפורטת ומסודרת להשקעה, שהעידה על הבנה לא רעה של צורכי המערכת. לא סתם נבחר התחום הזה: מדובר בהזדמנות גדולה באמת.
עולם הבריאות העולמי כורע תחת נטל ההוצאה הכספית, ונדרשים מספר צעדים דחופים: לעבור לרפואה מונעת, הקשורה בניטור קבוע של המטופלים שבסיכון; לפתח רפואה מותאמת אישית, כלומר לתת לאנשים רק תרופות שעוזרות להם; להתבסס פחות על האינטואיציה של הרופאים, ויותר על הסקת מסקנות מבוססת מידע; ולמנוע טעויות. בכל הזירות האלה, אנליזות ביג דאטה ולמידת מכונה משתלבות מצוין.
ישראל בנתה לאורך השנים, כמעט בלי כוונה, יכולות שעשויות להפוך אותה למובילה בתחום הבריאות הדיגיטלית. יש לה מאגרי מידע רפואיים מתקדמים ומפורטים, בין היתר בזכות העובדה שכולנו נושאים תעודות זהות, בניגוד למדינות רבות במערב. כל המידע נאגר בסך הכל בארבע קופות חולים, בכמה בתי חולים שחלקם מסונפים לקופות, וגם רבים מן הרופאים הפרטיים מדווחים אליהם. בנוסף ישראל היא מדינת הגירה, שבה רבים ממוצאי האדם מיוצגים במידה זו או אחרת, ויש לה כוח אדם מתוחכם בתחומים רלוונטיים כמו עיבוד אותות ועיבוד תמונה.
קשה עדיין להצביע על החברות שיובילו את התחום, אבל אלה כמה מהשמות הבולטים: זברה מדיקל, העוסקת בניתוח אוטומטי של תמונות הדמיה, וחתמה בין היתר על שיתוף פעולה עם גוגל; אינטנסיקס העוסקת במעקב אחר חולים בטיפול נמרץ; מדיאל ארלי סיין המזהה חולים בסיכון בקהילה על בסיס מידע רפואי שגרתי; Medaware העוקבת אחר מתן התרופות למטופל כדי למנוע טעויות; ודריו, המתאימה את מינון האינסולין ומספקת המלצות תזונה אישיות למשתמשים הסובלים מסוכרת.
מה שעדיין חסר בישראל הוא היכולת לשווק את מוצרי הבריאות הדיגיטליים, הן לצרכן הסופי והן לבתי החולים ולחברות הביטוח בשוק האמריקאי. חולשה זו הגבילה בעשורים האחרונים את פריצת שוק המכשור הרפואי, ומאיימת גם על תחום הבריאות הדיגיטלית. אם הסטארט-אפים ישכילו להתמודד עם האתגר, הם יכולים להגיע רחוק מאוד.
אפליקציית Meaware
2. ראייה ממוחשבת: נכנסת לתחומים חדשים
הראייה האנושית ועיבוד התמונה המתבצע במוח הוא תהליך ביולוגי מורכב, שעדיין לא פוענח באופן מלא. בזמן שחוקרי מדעי המוח מנסים להבין אותו, אנשי הראייה הממוחשבת מחקים אותו בעזרת הטכנולוגיה, והוא כבר יצא מזמן מגבולות המעבדות באקדמיה אל תעשיית ההייטק.
ראייה ממוחשבת מאפשרת להפוך לאוטומטיים תהליכים הדורשים איסוף מידע ויזואלי, והפקת מידע באמצעותם. השימושים הבולטים שלה עד לאחרונה היו בתחומי הביטחון, הפרסום והרכב האוטונומי. מדובר בתחום מבוקש למדי: ב-2017, שכר המתכנתים בתחום הראייה הממוחשבת בישראל היה בין הגבוהים בהייטק והגיע עד 40 אלף שקל בחודש.
בימים אלה הראייה הממוחשבת מתרחבת לתחומים חדשים, בעולם ובישראל. בתחום הנדל"ן פיתחה חברת Skyline AI פלטפורמה לחיזוי ערכי נכסים, שמנתחת באופן רציף יותר מ-130 מקורות מידע, ובהם צילומי לוויין המתבצעים לאורך זמן. על בסיס הצילומים הפלטפורמה יכולה להבין איך השכונות מתפתחות ולאילו כיוונים, ומסוגלת לבצע חיזוי סיכון, תשואה וערך עתידי של נכסים ברחבי ארצות הברית.
באופן דומה, בתחום החקלאות, צילומי לוויין של שדות מפוענחים ומנותחים בידי אלגוריתמים שמפיקים המלצות לטיפול בגידולים. כך חברת Prospera, משתמשת בצילומי לוויין לצד נתונים מהשטח, כדי לספק זיהוי מוקדם של מחלות ומזיקים והוראות למניעת התפשטותם.
עוד פיתוח, בתחום הרפואה, מיישם טכנולוגיה מבוססת עיבוד תמונה כדי להסיר גידולים סרטניים מתוך הריאות. הטכנולוגיה של חברת בודי ויז'ן יכולה לחשב היכן נמצאים הן הגוף והן המכשור הרפואי זה ביחס לזה בזמן אמת. התהליך משווה בין תמונת CT, שצולמה מראש, לסריקת רנטגן דו-ממדית המתבצעת בזמן ההליך.
תחום הקמעונות בולט גם הוא, עם רכישת Invertex הישראלית בידי ענקית ההנעלה וביגוד הספורט נייקי בשבוע שעבר. החברה פיתחה כלי ראייה ממוחשבת להתאמת בגדים ונעליים על בסיס צילום הגוף או כף הרגל באמצעות הסמארטפון. סביר להניח שלא מדובר בסוף פסוק.
אפליקציית prospera
3. צפייה בספורט: כל מה שאוהד כורסה צריך
יש שתי אמיתות נצחיות על הספורט הישראלי: האחת היא שאנחנו לא ממש טובים בספורט, כפי שמעידים הישגי נבחרות ישראל לאורך השנים. השנייה היא שאנחנו ממש אוהבים לראות ספורט, כפי שמעידה הצפייה הקולקטיבית בשידורי ליגת האלופות בבתים ומחוץ לפאבים, ובתקופה הנוכחית - הדיונים הסוערים סביב הצפייה במשחקיה במהלך יום השואה ויום הזיכרון.
לכן, לא מפתיע לגלות שכמה סטארט-אפים בולטים שקמו בשנים האחרונות עוסקים בשיפור חווית הצפייה של האוהדים, בעיקר אלה שנשארים מול הכורסה. התחום עלה לכותרות בגדול לפני כשנתיים, כשאינטל רכשה בכ-175 מיליון דולר את Replay Technologies, שמצלמת אירועים כמו משחקי כדורגל ממספר רב של מצלמות באיכות גבוהה, ומפיקה מצילומי הווידאו סצינה תלת-ממדית. כך היא יכולה להציג הילוכים חוזרים של המשחק מכל זווית אפשרית.
ריפליי, שממשיכה לפעול בתוך אינטל, היא לא היחידה שמנסה לשפר את חוויית הצפייה של האוהדים. רק השבוע הודיעה חברת HEED, הפועלת מהרצליה ומניו יורק, על שיתוף פעולה עם היורוליג, ליגת הכדורסל האירופית. HEED מציעה אפליקציות אייפון ואנדרואיד שמטרתן השאפתנית היא לזהות רגעים חשובים ומעניינים בכל משחק, ולנתח את המצב הפיזי, המנטלי והרגשי של השחקנים והמאמנים.
איך אפשר לעמוד ביעד כזה? החברה שואבת את נתוניה משני מקורות עיקריים: כלי הצילום ואיסוף המידע שכבר נמצאים במגרש ומשמשים לצורכי סטטיסטיקה, לצד חיישנים לבישים ששחקני היורוליג (וכן לוחמי ה-UFC, שגם איתם משתפת החברה פעולה) מרכיבים. כך היא מציגה הן נתונים פיזיים, כמו גובה הניתור והשהייה באוויר בזמן הטבעה, והן הערכות לגבי ההתנהלות במגרש - נגיד, רמת האינטנסיביות של המאמן, ואפילו מדידת הדציבלים של הקהל כדי להבין מתי הוא מתרגש במיוחד.
מי שקדמה ל-HEED בשיתוף פעולה עם ליגת כדורסל גדולה היא WSC מגבעתיים, שחתומה בשנים האחרונות על שיתוף פעולה עם ה-NBA, וכן עובדת עם ליגת המכללות ועם אליפות ארה"ב הפתוחה בטניס. WSC מציעה לצופים ליהנות מתקצירי משחקים מותאמים אישית. רוצים לראות רק את מיטב השלשות של סטף קרי או את ההנחתות של רוג'ר פדרר? החברה הזאת הוקמה בשבילכם.
אפליקציית HEED
4. אנרגיה אלחוטית: לטלפון ולרכב
לטכנולוגיה יש את התכונה המשונה הזו שמאפשרת לה להתפתח לאלפי כיוונים בו-זמנית, אבל לא באותה המהירות או האיכות. אנחנו אולי בדרך להנחית אדם על מאדים ולשים על הכביש מכונית אוטונומית, אבל באמצע הסלון שלי עובר כבל שחור, קצת סכנת חיים ובעיקר מפגע אסתטי, שטוען את הלפטופ. גם זה צפוי להיפתר, ממש עוד מעט, ולטכנולוגיה הישראלית עשויה להיות חלק בכך.
בשנים האחרונות החל להתפתח עולם הטעינה האלחוטית לסמארטפונים, והמובילים שבהם אף נמכרים כיום עם גרסה לא מאוד מתוחכמת של מטען אלחוטי, הכולל פד טעינה עם ביצועים איטיים יחסית. אלא שענקיות טכנולוגיה כמו אפל וקוואלקום, סטארט-אפים ברחבי העולם ומעבדות מחקר באוניברסיטאות כמו MIT ואפילו אריאל הקטנה - כל אלה נמצאים במרוץ להציע מטען למרחקים קצרים שיכול להימכר בייצור המוני. חלק מהגופים בוחנים העברת אנרגיה בתהודה, ואחרים גלי רדיו, אלומות אור או קרינה אלקטרומגנטית.
הסטארט-אפ הישראלי הבולט בתחום זה הוא Wi-Charge, שפרץ לתודעה אחרי שהשיג את אישור ה-FDA למטען אלחוטי ביתי. מדובר על משדר שמעביר חשמל באמצעות אלומת אינפרה-אדום, וכך יכול לטעון כל מכשיר שנמצא בטווח האלומה - פיתוח שזיכה את Wi-Charge בינואר בפרס החדשנות של CES, כנס האלקטרוניקה הגדול בעולם. אלקטריאון (לשעבר ElectRoad), חושבת יותר בגדול: היא פועלת להניח תשתית טכנולוגית שתהפוך כבישים למערכת טעינה אלחוטית של כלי רכב בזמן נסיעה.
תעשיית החשמל האלחוטי נמצאת בשלביה הראשונים, אבל האפשרויות בה עצומות. אחרי שחברות ישכללו את העברת החשמל למרחקים קטנים, המטענים יוכלו תיאורטית לבטל לחלוטין את השימוש בכבלים חשמליים. זה לא רק יהפוך את הסלון שלי ליותר אסתטי, אלא גם יאפשר צריכת החשמל לבטוחה ונגישה יותר בכל חלקי העולם. והאדם שאולי ננחית יום אחד על מאדים? גם הוא ייעזר בטכנולוגיות האלה.
אפליקציית wi-charg
5. תיירות למתקדמים: אפליקציות, מסלולים ווידאו
אירוניה ידועה היא שרבים מהתיירים לא רוצים להגיע למקומות של תיירים: הם מחפשים את הברים, המסעדות ומקומות הבילוי שתושבי העיר הקבועים הולכים אליהם. כולנו רוצים להיות מקומיים לרגע, ובשביל זה כדאי לחבור למקומיים, שיטיילו איתנו וייקחו אותנו למקומות נסתרים. הרעיון הזה היווה כר פורה לפיתוחים ישראליים רבים.
אחד הבולטים שבהם הוא האפליקציה Cool Cousin, המציעה לכולנו למצוא את "בן הדוד" שלנו ביעד הנסיעה, שאיתו נוכל לבלות ולטייל. האפליקציה מציעה כיום מאגר של 1,000 "בני דודים" ב-70 ערים בעולם, ולאחרונה הכריזו מייסדיה על כוונה לגייס 12 מיליון דולר, גם באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי (ICO) שיהווה תשלום לבני הדודים עבור המידע שהם מספקים, המוצע כיום בחינם. אפליקציה נוספת ברוח דומה היא Knowers, המאפשרת לשלוח שאלות לפני ובמהלך הטיול ולקבל מענה מתושב מקומי.
פיתוחים אחרים מבקשים להתבסס על חוכמת ההמונים של התיירים עצמם. מטרת האפליקציה Live Trip שפיתח יגאל אלהרר, נהג מונית מירושלים, היא להמחיש לתיירים באמצעות סרטוני וידאו שמעלים חבריהם כיצד באמת נראים מקומות הבילוי והמסעדות שאליהם הם מתעתדים ללכת, במקום להתבסס על צילומי תדמית מיופייפים. WishTrip עוזרת לתעד את המסלול ואת החוויות מהטיול, כולל מסלולים וצילומים, ו- Trailze על 150 אלף משתמשיה מייצרת עבור רוכבי שטח מסלולי ניווט, באופן דומה לזה שבו ווייז מציעה מסלולי ניווט בכביש.
"מיזמים מבוססי סושיאל המפותחים בישראל נהנים מהידע הרב והניסיון שנצברו בנושא בוורטיקלים אחרים", אומר איתי גרין, מייסד קהילת יזמי הטרוולטק "זהו נכס רב ערך המגדיל את סיכויי הצלחת מיזמים אלו". הנרי חן ויינשטיין, מנכ"ל Cockpit (זרוע ההשקעות בהייטק של אל על, בשיתוף בואינג ולופטהנזה) מוסיף: "הקונספט של הוכחה ויזואלית הוא מאוד חזק ונפוץ בעולם התיירות ובכלל. יש דור שלם שמקבל מידע על אטרקציה, מלון או אפילו על גלידריה ביעד שבו הוא מבקר אך ורק דרך הרשתות החברתיות. האפליקציות נשענות על אותה נקודת מוצא: התייר של היום רוצה מידע ממישהו כמוהו".
אפליקציית cool cousin
6. מחשוב לביש: טכנולוגיות הדור הבא
המחשוב הלביש פרץ בשנים האחרונות לחיינו, עם פיתוחים כמו אפל ווטש או גוגל גלאס. ציפו שהוא יהיה המהפכה הבאה, אלא שהווטש לא כבש את השווקים, וגלאס ספג ביקורות קטלניות, לא יצא לשוק הצרכני וכעת מנסה להשתלב בארגונים. ובכל זאת, התחום הזה מוצא דרכים חדשות להשתלב בחיינו.
המונח "מחשוב לביש" מתייחס לרוב לאביזרים שבאים במגע עם גוף האדם או מתקשרים עמו שלא באמצעות מחשב, סמארטפון, טאבלט או כל מכשיר חיצוני אחר. לישראל יש יתרון מובהק בתחום הזה, בין היתר בזכות העבר הצבאי של היזמים המובילים אותו: הידע שנצבר בצה"ל בתחומי החישה, עיבוד האותות ומזעור החומרה מנוצל היטב באזרחות. לפני חמש שנים רכשה אפל ב-345 מיליון דולר את פריימסנס, שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי תנועות גוף, ולא מופרך לצפות שבשנים הקרובות נראה הישגים דומים.
קחו לדוגמה את הסטארט-אפ VocalZoom, פלטפורמה לזיהוי קול באמצעות אופטיקה. באמצעות חיישן אופטי וחיישן אקוסטי הוא מסוגל לזהות דיבור גם בתנאי רעש חריגים, כמו חדר מלא בני אדם או נסיעה במוכנית בחלונות פתוחים. החיישן האופטי מזהה את הדיבור באמצעות מעקב אחר תנועות הפנים, והחיישן האקוסטי מזהה את קולות הרקע. השילוב ביניהם מאפשר שמיעה של קול דיבור נקי מרעשים.
אחת החברות המבוססות בתחום היא Lumus, שמפתחת עדשות חכמות למשקפי מציאות מוגברת (AR), וגייסה עד היום 57 מיליון דולר, בין היתר מעליבאבא ו-HTC. בדצמבר הכריזה החברה על כניסתה לשלב הייצור, באמצעות הסכם עם קוואנטה הטיוואנית. באתר הטכנולוגיה טק-קראנץ' העריכו שגבוהים הסיכויים שהטכנולוגיה של לומוס תשולב במשקפיים החכמים הראשונים שלנו.
תת-ז'אנר חשוב של האביזרים הלבישים הוא האביזרים הרפואיים, שמטרתם לנטר את פעילות גופנו באופן שוטף ללא מגע פיזי ישיר ותוך צריכת חשמל נמוכה. ניטור ומעקב דיגטלי אחר דופק הוא אחד היישומים המוכרים והפשוטים של הטכנולוגיה, אך היא מתקדמת לעבר עתיד שבו ניתן לעקוב ביעילות גם אחר מדדים מורכבים יותר כמו לחץ דם, ואף מדידת סוכר בדם. חברת Sensifree, שפיתחה חיישן מעקב אלקטרומגנטי, היא אחת המובילות בתחום.
אפליקציית Lumus
7. תעשיית הפינטק: סטארט-אפים ענקיים ופנייה לעסקים קטנים
זה לא חדש שההייטק הישראלי חזק בטכנולוגיות פיננסיות, אך נראה החודשים האחרונים התאפיינו בתנופה יוצאת דופן: למונייד, חברת הביטוח המבוססת על ביג דאטה, גייסה 120 מיליון דולר; eToro, הרשת החברתית למשקיעים, גייסה 100 מיליון; Colu, המספקת ארנקים דיגיטליים ומטבעות מקומיים, גייסה כ-30 מיליון דולר בהנפקת מטבע (אם כי ציפתה ליותר); ופאגאיה, המבצעת אופטימיזציה של הלוואות עמיתים, גייסה חוב של 75 מיליון דולר.
מדובר בהבשלת תהליך שהחל עוד ב-2010, שבה העלה מנכ"ל האוצר דאז חיים שני את הרעיון להפוך את ישראל למרכז פינטק באמצעות השקעות ממשלתיות. מאז ועד היום העניקה רשות החדשנות מענקים של כ-180 מיליון שקל לבנקים סיטי וברקליס, שהקימו שני מרכזי מו"פ פיננסיים. לדברי מנהל פורום הצמיחה ברשות החדשנות, שגיא דגן, "ההשקעות האלה יצרו פה קאדר של אנשים שמבינים פיננסים וטכנולוגיה". בהמשך הקימו שני הבנקים גם חממות פינטק, לצד מיקרוסופט ונצ'רס ובנקים כמו HSBC, ומרכזי מו"פ של אמזון ופייפאל. על פי נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל, בישראל פועלות יותר מ-300 חברות פינטק, שגייסו 1.77 מיליארד דולר בין 2014 ל-2017.
יובל טל, מייסד ונשיא פיוניר שפיתחה מערכת התשלומים המשרתת ענקיות כאמזון, גוגל ו-Airbnb, אומר כי בישראל נוצרה מאסה קריטית של אנשי מקצוע בעלי ידע מוצרי. "מה שהכי קשה בפינטק זה להבין את השוק והתמונה הכללית, למה מתחבר כל דבר. ככל שיש יותר חברות פינטק, ואפילו אם לא כולן מצליחות, נוצר יותר תושב"ע איך להקים חברות ומוצרים. בשנים הקרובות נראה התפתחות גדולה".
לדברי אבי זאבי, מייסד ויולה ונצ'רס ומחלוצי הפינטק בישראל, "יש כאן כבר דור שני של יזמים, שזה דבר חשוב ליצירת חברות גדולות. בנוסף אנו רואים מגמת שינוי בתחומים שבהם עוסקים יזמי הפינטק. אם בעבר התמקדו ב-IT, תקשורת ומניעת הונאות, היום רואים גם הליכה לעסקים קטנים ובינוניים ושירותים לצרכנים, בעיקר באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דאטה. יש גם שינוי במרקם היזמים: לצד אלה שבאים מרקע טכנולוגי, יש גם לא מעט שבאים מרקע וניסיון שיווקי, עם יכולות להביא את החברה להכנסות משמעותיות בזמן קצר יותר מבעבר".
אפליקציית etoro
כתבות
ני"ע
