נאס"א תשלח לחלל אפוד נגד קרינה מתוצרת ישראלית

סוכנות החלל הישראלית, יחידה של משרד המדע והטכנולוגיה, ונאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, חתמו על הסכם לניסוי אפודי מגן מפני קרינה בחלל, מתוצרת החברה הישראלית סטמראד (StemRad), ברכבי-חלל אמריקאים. ההסכם נחתם ביום שלישי האחרון על ידי מנהל נאס"א, רוברט לייטפוט, ומנהל סוכנות החלל הישראלית, אבי בלסברגר, בסימפוזיון לעניני חלל בקולוראדו-ספרינגס, קולראדו. כך הודיעה סטמראד.

על פי ההסכם, ינוסה האפוד, המתוייג כאסטרו-ראד, בטיסה סביב הירח בחללית אוראיון (1-EM) של נאס"א, ב-2019, וכן על סיפונה של תחנת החלל הבינלאומית. לדברי סטמראד, אלה יהיו הניסויים האחרונים של האפוד לפני שייעשה בו שימוש בטיסות מאוישות ליעדים מרוחקים יותר בחלל העמוק ובשלב הראשון - למאדים.

בחללית אוראיון ישוגרו שתי בובות ניסוי, שבהן יותקנו אלפי ערכות חיישני קרינה מתוצרת החברה הגרמנית DLR. בובה אחת תולבש באפוד המגן; האחרת תישאר חשופה. כך תימדד יכולת האפוד לחסום או להקטין קרינה בתנאי שדה, כלומר בחלל עצמו, שבו עוצמת הקרינה חזקה הרבה יותר מאשר על פני כדור-הארץ.

הפרוייקט, הקרוי Matroshka, הוא הניסוי הראשון בהיסטוריה שבו תימדד עוצמת הקרינה הקוסמית והשפעתה הפוטנציאלית על בני אדם מעבר לשכבות המגן הטבעי של האטמוספירה. איום הקרינה בחלל העמוק הוא אחד מהאתגרים הגדולים שעימם צריכה נאס"א להתמודד לקראת הטיסות המאוישות למאדים. טרם נקבע תאריך יעד לטיסות אלה. הנשיא לשעבר, ברק אובמה, העריך, כי חללית אמריקאית מאוישת תקיף את המאדים בשנות ה-30 של המאה הזו וכי אסטרונאוטים ינחתו עליו כמה שנים לאחר מכן, וישובו בשלום לכדור-הארץ.

אסטרו-ראד הוא המוצר השני שפיתחה סטמראד. הראשון, המתויג כסטמראד 360 גאמא, מספק הגנה מפני קרינה לבני-אדם שעלולים להיחשף לה בזירות קרב, פיגועים או תאונות בכורים גרעיניים. עובדי-הצלה בעולם כולו מרבים להשתמש באפוד זה. הגרסה הראשונה, שהותאמה לנשים מפני שהן פגיעות יותר לקרינה, הגנה על אגן הירכיים מקרינת גאמא כדי להבטיח שרידותם של תאי גזע ומח עצמות בחלק זה של הגוף.

קרינה מייננת בעוצמה גבוה משמידה את מח העצם

האפוד שמיועד לאסטרונאוטים פותח בשת"פ עם לוקהיד מרטין, הקבלנית הראשית של נאס"א, כדי לסגלו לשימוש בחלל והוא מגן על מח העצם ועל הריאות, החזה, הקיבה, המעי הגס והשחלות - אברים שפגיעים במיוחד להיווצרות סרטן בעקבות חשיפה לקרינה.

בראיון ליובל אזולאי ב"גלובס", שפורסם בינואר אשתקד, הסביר ד"ר אורן מילשטיין, מנכ"ל סטמראד, את החשיבות בהגנה על מח העצם: "קרינה מייננת בעוצמה גבוהה משמידה את מח העצם, שהוא מפעל יצור הדם של הגוף ופגיעה בו גורמת לגוף האדם זיהומים, סרטן ואנמיה קשה. מחקרים מלמדים, כי די בהגנה על 5% ממח העצם כדי להביא להתאוששות התאים בגוף ולחידושם". מילשטיין חתום על דוקטורט באימונולוגיה במכון וייצמן למדע שברחובות.

האיום המרכזי שאליו ייחשפו אסטרונאוטים שיטוסו למאדים הוא קרינה שמקורה בהתפרצויות שמש. מדובר בהתפרצויות שעשויות להימשך ימים רבים, ובחללית אוראיון שטח קטן המאפשר לאנשי הצוות להתגונן מפני קרינה מסוכנת. תפקיד האפוד הוא לאפשר לאנשי הצוות לתפקד כרגיל, מחוץ לשטח המגננה המצומצם, גם במקרה של התפרצויות שמשיות ממושכות שבהן נפלטת קרינה רבה.

ד"ר מילשטיין הרחיב את הדיבור על האפוד בראיון ב"וול סטריט ג'רנל", השבוע. לדבריו, "הגנה על כל הגוף היא בלתי אפשרית" ולכן בחר להתמקד במח העצם ובאברים חיוניים נוספים. השימוש בחסמי קרינה כמים או חומרים אחרים בחללית אינו מעשי בגלל משקלם. האפודים של סטמראד אמורים לתת מענה לבעיה זו: הם קלים יחסית (כ-22.5 ק"ג) ותפורים לפי מבנה גופם של האסטרונאוטים/יות. הם עשויים מחומרים דחוסים עתירי מימן, אך גמישים דיים כדי לאפשר חופש תנועה ללובשיהם.

לדברי העיתון, מנהלים בלוקהיד מרטין אומרים שהחברה עשויה להפיק תועלת גיאו-פוליטית ועסקית משיתוף פעולה קרוב יותר עם ישראל ועם מגזר התעשיות החלליות שלה, מעבר לתועלת המדעית הברורה שיניב הפרוייקט.