תייר בישראל - ורוצה לנסוע באוטובוס? כדאי שתלמד עברית

הסבר פניך לתייר, אבל ככל שמדובר בנסיעה באוטובוסים - רק בעברית. תיירים המבקרים בישראל כבר הוכרו כמשאב בעל חשיבות כלכלית וחברתית עצומה. משרד התיירות מתפאר בשבירת שיאי מספר התיירים שמגיעים ארצה, עם שאיפה להגיע במהרה בימינו לתייר ה-5 מיליון (מ-3.6 מיליון כיום).

התיירים המגיעים ארצה פוקדים בעיקר את הערים תל-אביב וירושלים - רבים מהם, בדיוק כמו כל תייר בערים אחרות בעולם, מאמצים את סידורי התחבורה הציבורית גם במטרה להתנייד בתוך הערים - אלא שלמרבה האירוניה, בשעה שמדינה ישראל מתפארת בגידול בתנועת התיירים, מערכות הכריזה באוטובוסים רלוונטיות לנוסעים דוברי השפה העברית בלבד.

זאת ועוד, גם מערכות שילוט התחנות מעודכנות בשפה העברית, כך שתייר שעולה על אוטובוס עירוני בתל-אביב, למשל, לא יוכל לדעת באיזו תחנה לרדת או כמה תחנות נותרו לנסיעתו - אלא אם העברית שגורה בפיו.

בכל העולם תיירים נעזרים בתחבורה ציבורית וגם באוטובוסים עירוניים, בין היתר ברחבי אירופה. בערים שבהן אין כריזה או שילוט באנגלית (דוגמת ערים במזרח אירופה), הכיתוב הוא באותיות לטיניות, כך שהתייר הזר יכול להבין ולהתמצא על בסיס הכיתוב באיזו תחנה הוא מבקש לרדת מהנסיעה.

למותר לציין כי בשפה העברית התמצאות כזו היא בגדר בלתי אפשרית למי שלא דובר על השפה. התוצאה: תייר שעולה על אוטובוס בתל-אביב, למשל, ימצא את עצמו במבוכה שהיא מיושנת ובלתי רלוונטית בימינו. תוצאת המשנה היא שימוש יתר, בלית-ברירה, במוניות ברחבי העיר, ונהגים רבים מנצלים את המצב לגבות סכומים מופרזים עבור הנסיעה.

במשרד התחבורה מאשרים כי אין התייחסות לשפה האנגלית באוטובוסים, ומציינים כי "אוטובוסים עירוניים משמשים בעיקר את האוכלוסייה המקומית, ולפיכך הכריזה בהם מותאמת לשפה המדוברת העיקרית באותו מקום (עברית או ערבית)".

עם זאת, במשרד התחבורה מציינים כי בנוגע לאוטובוסים בינעירוניים, יש פתרון: "לטובת תיירים דוברי אנגלית בלבד, מופיע בתחנות אוטובוס בינעירוניות שילוט מתחלף גם באנגלית, ברכבת ישראל וברכבת הקלה בירושלים".

ואיך התיירים יכולים בכל זאת להתמצא? לפי משרד התחבורה, הפתרון המוצע הוא לטלפן ל"מרכז מידע טלפוני הזמין 24 שעות ביממה ופועל בעברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית".