משבר הדפוס: הכתבים נפרדים מהאייקונים שהופכים למגדלים

בחודש ספטמבר 2017 נהרס בית ידיעות אחרונות בתל-אביב, בדרך בגין, ליד מגדלי עזריאלי; מערכת עיתון "מעריב" פינתה את בית מעריב בצומת מעריב בשנת 2013; "בית דבר", ברחוב מלצ'ט פינת שינקין, נהרס בתחילת שנות האלפיים ובמקומו נבנה בית מגורים; בית אגרון, שהוקם עבור אגודת העיתונאים בירושלים, שופץ הורחב לבלי הכר, ובימים אלה מקודמת תוכנית לבנייה של מגדל במקומו של בית סוקולוב, בית אגודת העיתונאים בתל-אביב. גם המבנים הישנים של רשות השידור, בקריה בתל-אביב וברוממה בירושלים, הולכים להפוך למבני מגורים.

לכאורה מדובר במהלכים נדל"ניים הגיוניים, שכן מערכות העיתונים ישבו בלב המרקם האורבני. אולם אי-אפשר להתעלם מכך שהנוכחות של עולם העיתונות במרכזי הערים הייתה פעם עניין רב משמעות. מיטב האדריכלים תכננו את המבנים האלה, במטרה לתת לעיר תוכן ורלוונטיות. הם יצרו זהות מקומית והיוו נקודות ציון חשובות. כמו שזה נראה כרגע, העידן הזה נגמר.

יוסי בר מוחא, מנכ"ל עמותת העיתונאים בתל-אביב, מתייחס לשינויים הנדל"ניים שעוברים נכסי עולם העיתונות בצורה מפוכחת. "בל נשכח שהבעלים של בית מעריב וגם ידיעות אחרונות מעוניינים להשביח את הקרקע ולעשות כסף. הם כבר מבינים שאין רווחים מעיתון. צריך לזכור שגם המבנה של מעריב וגם בית ידיעות לא היו לשימור".

- אבל מה עם המשמעות התרבותית של המבנים?

"למו"לים לא אכפת מה היסטורי או לא. המדינה לא מצאה לנכון לשמר את המבנים. לעומת זאת, בית סוקולוב כן הפך לבניין לשימור".

- אבל בעצם העיתונות נעלמת מהנוף האורבני.

"על מה אתה מדבר? העיתונות נעלמת בכלל. האינטרנט אכל את העיתונות לגמרי. דרכה של העיתונות הכתובה הסתיימה. עוד כמה שנים אנשים לא יפתחו עיתון".

- ומה עם האינטרנט?

"אבל איפה יושב האינטרנט? במבנה היסטורי?".

בית ידיעות אחרונות, דרך בגין בתל-אביב
יהפוך למגדל הרביעי של מרכז עזריאלי

בשנת 2013 הודיעה קבוצת עזריאלי שהיא מרחיבה את קומפלקס מגדלי עזריאלי ואת שליטתה בציר דרך מנחם בגין בתל-אביב, על ידי רכישת בית ידיעות אחרונות, או ליתר דיוק המגרש בן 8 הדונם שעליו הוא בנוי. קבוצת עזריאלי שילמה לרשת ידיעות 284 מיליון שקל, וזה איפשר את העתקת פעילות הקונצרן מכמה מבנים שונים ברחבי תל-אביב לבלוק שלם באזור התעשייה של מערב ראשל"צ.

באוקטובר 2017 קיבלה קבוצת עזריאלי את אישור הוועדה המחוזית לפרסום תוכנית המאפשרת שימושים של מסחר, מלונאות, מגורים ודיור מוגן בהיקף של 145,200 מ"ר ברוטו, מעל פני הקרקע. הוועדה אישרה את הגבהת המגדל עד לגובה של 90 קומות (350 מטר). בבסיס המגדל מתוכנן קניון בהיקף של כ-15 אלף מ"ר, אשר יהווה הרחבה לקניון עזריאלי הקיים. את מגדל עזריאלי הרביעי מתכנן האדריכל משה צור.

מערכת עיתון ידיעות אחרונות שכנה במבנה שהיה ממוקם בדרך פתח תקווה, שהפכה לדרך בגין, פינת רחוב מוזס. המבנה הקופסתי הפך לסמל. את המבנה תכנן בראשית שנות ה-70 האדריכל ארווין סדן. סדן, שימש בין היתר כאדריכל הראשי של קופת חולים כללית והוביל את הקמת בית החולים שניידר לילדים בפ"ת. הוא תכנן קופות חולים, מבני משרדים, את הספרייה העירונית בבאר שבע, ואת מלון אסטור בתל-אביב.

 בית ידיעות אחרונות / צילום: תמר מצפי

 מגדל עזריאלי / הדמיה: עזריאלי

בית העיתונאים ע"ש סוקולוב, רח' קפלן בתל-אביב
משא ומתן על היקף הזכויות

הקטע המערבי של רחוב קפלן בתל-אביב הפך אחרי קום המדינה לתצוגת תכלית למבני ציבור, המשפים את סדרי העדיפויות וסולם הערכים של המדינה החדשה: בחזית הדרומית בית הסופר ובית העיתונאים. בחזית הצפונית בית הסוכנות היהודית ותנועת הקיבוצים. במעלה הרחוב מוקמו מבני צבא ומשרדי ממשלה.

בית העיתונאים נפתח ב-1957 במעמד רב משתתפים, בנוכחות ראש הממשלה דוד בן גוריון, ראש העיר חיים לבנון ועיתונאים רבים. בתום הטקס נערכה קבלת פנים ובה השתתפו שרי ממשלה וח"כים.

המבנה תוכנן ע"י שולמית ומיכאל נדלר, שזכו בתחרות ב-1948, לה הוגשו 48 הצעות.

ד"ר צבי אלחייני, מנהל ארכיון אדריכלות ישראל ומחבר ספר (עם מיכאל יעקובסון) על האדריכלות של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל: "החזית עוצבה להדגשת הייעוד הציבורי, ולכן היא מוגבהת ממפלס הרחוב והכניסה עוברת במדרגות רחבות, המובילות למבואה עם חצר פנימית. האכסדרה המוגבהת מחזקת את הקשר עם הרחוב, וכך גם שלושה פתחים רחבים וגבוהים התופסים כשני שליש מאורכה.
"זו הייתה תקופה שבה הגילדות בנו לעצמן מבנים ייצוגיים. מדובר באדריכלות רשמית, טקסית. אין כאן איזה סגנון מובהק, אלא יותר אדריכלות פורמלית, שהתכתבה עם המודרניזם של התקופה".

בסוף שנות ה-90 אושרה תוכנית בניין העיר, ששינתה את יעוד רחוב קפלן לרחוב משולב. למבנים הציבוריים, שחלקם הוגדרו לשימור, ניתנו זכויות בנייה בהיקף 19 אלף מ"ר. בשנת 2015 מכרה אגודת העיתונאים את הזכויות לבנייה במגרש לקרן ריאליטי ולחברת הביטוח הפניקס, בתמורה ל-172 מיליון שקל.

יוסי בר מוחא, מנכ"ל עמותת העיתונאים, לא שבע רצון מהפנייה. "אגודת העיתונאים לא עוזבת. האגודה מכרה זכויות בקרקע, החזית לשימור, ואסור לבנות מתחתיה ומעליה".

דן מנחם, מנהל נכסים ופיתוח עסקי בקרן ריאליטי, לא חושף פרטים על הפרויקט, מאחר שעדיין מתנהל מו"מ על עיצוב וזכויות.

 בית סוקולוב / צילום: אבשלום ששוני

בית העיתונאים ע"ש אגרון, רחוב הלל בירושלים
הפך למעונות סטודנטים של בצלאל

בית אגרון, בין שכונת נחלת שבעה וכיכר החתולות לגן העצמאות, עונה על ההגדרה של "אייקון" אף שמעולם לא היה לגמרי ברור מה מהותו. במקור הוא תוכנן כקומפלקס של שלושה מבנים: אולם מוזס, בית אגודת העיתונאים ובית המהנדס, אבל עם השנים התמקמו ויצאו משרדי לשכת העיתונות הממשלתית, אולפני גלי צה"ל בירושלים , דובר צה"ל, סינמטק ירושלים, בית קולנוע, סוכנויות עיתונים זרות, מסעדה ועוד.

הבניין, שקיבל את שמו של גרשון אגרון שהיה בין היתר יזם ועורך ה"פלסטיין פוסט" ואח"כ ראש העירייה, נחנך ב-3 ביוני 1969 בנוכחות נשיא המדינה זלמן שזר, ראש הממשלה גולדה מאיר ושורה ארוכה של מכובדים. על האדריכלות חתום דוד רזניק, חתן פרס ישראל לאדריכלות, האחראי בין היתר ליד קנדי ותוכנית האב לקמפוס הר הצופים. רזניק, תלמידו של אוסקר נימאייר הברזילאי, תכנן מבנה בסגנון מודרני ומינימליסטי.

ב-2015 עבר המבנה מהפך, עת אושרה תוכנית של האדריכל אמציה אהרונסון, שאיפשרה תוספת 8 קומות ובהן 177 דירות לסטודנטים הלומדים בבצלאל ובמכללת הדסה. בירושלים, בשונה מתל-אביב, אין רשימת שימור מבנים וכנראה שאין גם מודעות לחשיבות האדריכלות המודרניסטית. המבנה האלגנטי והמאופק שינה את אופיו לגמרי, והפך למבנה מסיבי בסגנון הבנייה האקלקטי והמגושם, שאנו נוהגים לזהות כמקומי "ירושלמי".

 בית אגרון / צילום: איל יצהר

 מעון לסטודנטים של בצלאל / צילום: עיריית ירושלים

בית מעריב, רח' קרליבך תל-אביב
יהפוך למגדל משרדים

העיתון מעריב נוסד ב-1948 על ידי קבוצה של עיתונאים בראשותו של עזריאל קרליבך, שפרשו מידיעות אחרונות. בשנים הראשונות העיתון נדד בין כמה מקומות, עד שאנשי מעריב חברו עם עוד שני שותפים ורכשו את המגרש במפגש הרחובות דרך פתח תקווה (דרך בגין) ורחוב תוצרת הארץ (כיום, קרליבך), בגב המקום שבו קם ב-1953 השוק הסיטונאי.

בית מעריב, שנחנך ב-1957, תוכנן ע"י המהנדס יעקב שיפמן בן־סירה, שאחראי לתכנון בית ספר בלפור ומבני שיכון ביד אליהו והיה במשך שנים רבות מהנדס העיר תל-אביב. צורתו של המגרש משולשת ולכן, המבנה מתייחס לצורת הרחובות המקיפים אותו, בין היתר באמצעות החזית הקעורה שהוא מפנה לצומת. המבנה הגבוה יחסית (שבע קומות), הקולונדה המקיפה אותו במפלס הרחוב, גריד החלונות הזהים והחיפוי בלוחות דמויי אבן העניקו לו סוג של מונומנטליות מודרנית, אך שמרנית, מאופקת ומכובדת, שהעיתון חיפש.

בשנת 2009 נמכר המבנה לחברת האם הכשרת הישוב תמורת 32 מיליון שקל. מערכת העיתון מעריב עזבה את המבנה ב-2013, ובמקום מקודמת כיום תוכנית לבניית מגדל בגובה 42 קומות, בתכנון האדריכל משה צור. המבנה החדש, ששטחו יהיה כ-42 אלף מ"ר יכלול שטחי תעסוקה, מסחר ומלונאות וקישור ליציאה מקורה מתחנת הרכבת התחתית העתידית.

אדריכל השימור נאור מימר: "זה מבנה שטיפוסי לסגנון מודרני מאוחר. פחות סגנון בינלאומי, אלא וריאציה פונקציונלית, ישראלית. אנחנו מכירים מבנים דומים גם במבני מועצות הפועלים או בקרית הממשלה בירושלים. ברור שהיה רצון לייצר תחושת מונומנטליות".

- אין לך בעיה מוסרית עם ההחלטה על הריסת בית מעריב?

"יש כוחות החיים. גם כשאתה עושה רשימת שימור למאה אתרים, אתה יודע שיש מבנים שנועדו לכליה, הממוקמים במקומות שבהם הצורך של העיר להתחדש גובר על ערכי השימור וזה קורה. בית מעריב יושב במרכז המע"ר המתחדש של המטרופולין, מעל תחנת רכבת, כלומר, יש כאן צורך ציבורי".

 בית מעריב / צלם: רויטרס

 מגדל בית מעריב. הדמיה: משה צור אדריכלים