התפלגות הביצועים
אקזיט ביגיטק
צמרת ותחתית ביגיטק ב-2017
הענפים במדד ביגיטק ומשקלם
חודש מארס הציב אתגר לא פשוט לענף הטכנולוגיה: פרשת פייסבוק גרמה לרעידת אדמה לא קטנה בעולם הרשתות החברתיות והציתה גל מחאות וקריאות להסדיר את התחום ולהדק את הרגולציה. זעזוע נוסף הגיע על רקע החשש ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. אפשרות הפגיעה בשרשרת הייצור של ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, כמו אפל לדוגמה, הטילה עננה כבדה על מניות הענף. חשוב לזכור שחברות הייטק כיכבו במצעדי הביצועים של 2017, ולכן חלקן הגדול התחילו את השנה בתמחור "נשכני". לא מפתיע, אם כן, שכשהתפכו היוצרות, המימושים היו מהירים וכואבים.
על רקע ההתפתחויות בשווקים, ניתן היה להבחין בתופעה מעניינת - בניגוד לתפיסה הרווחת בעולם הפיננסי, שמצפה מהחברות הקטנות תגובות חזקות יותר לזעזוע כלכלי, הפעם הגודל העצום והפיזור הגיאוגרפי שיחקו לרעתן של השחקניות "הכבדות" בזירה. הן משכו את רוב האש ומניותיהן היו רגישות יותר מאחרות לשינוי בסנטימנט המשקיעים. מנגד, חברות קטנות יותר, שמטבען פחות חשופות להידוק הרגולציה ולהתכתשות בזירת סחר חוץ, עברו את אירועי מארס עם פחות אבידות.
כאן בלט לטובה מדד הטכנולוגיה הישראלי, BigiTech, שלמרבה המזל נהנה מהגדרת "הקטן והאיכותי". בעוד שנאסד"ק 100 ירד בכ-7.34% במונחי שקל, המדד הישראלי השיל מערכו רק כ-3.65%. מניות הדגל כמו אורבוטק, מלאנוקס, ורינט סיסטם ואמדוקס, "ריככו" את הנפילות.
מ"הילד הרע" לאפיק דפנסיבי
ענף הטכנולוגיה העולמי והישראלי עבר מהפך תדמיתי ופונדמנטלי מאז בועת ה"דוט.קום" בשנות ה-2000 וסביר להניח שיעבור עוד לא מעט שינויים, רגולטוריים או עסקיים. היום, כמו אז, כל אירוע הוא רק הזדמנות לחשבון נפש והכנה לקפיצה הבאה. מאז ה"דוט.קום" החברות התרחבו, התמסדו וצברו מזומן. הן משלמות דיבידנד, מגייסות בשוק האג"ח. הן הפכו למנוע הצמיחה של העולם, המפותח והמתפתח כאחד. מ"הילד הרע" של שנות המשבר, הפכה הטכנולוגיה למעין אפיק דפנסיבי, שצמיחתו לא תלויה בתמריצי הבנק המרכזי או בתמריצים ממשלתיים. במצבי האי-וודאות לגבי המדיניות, המשקיעים מחפשים מגמות ארוכות טווח והטכנולוגיה היא אחת מהבולטות.
מדד BigiTech, הנציג הישראלי במגמה זו, מכיל את עולם חברות הטכנולוגיה הישראלי, מבלי להתייחס למיקום הרישום למסחר: ת"א, לונדון, נאסד"ק, NYSE ואפילו סינגפור. גישה זו מאפשרת חשיפה רחבה ושלמה יותר לענף, תוך כדי זה שהיא פותחת דלת גם לחברות שלא נמצאות במדדי הבנצ'מרק כמו ת"א 125 או ת"א 35, כגון צ'ק פוינט, אמדוקס, מובילאיי ו-Wix. קשה לנחש מי תהיה המובילאיי הבאה, אבל המדד מגדיל את הסיכוי ליהנות מתגלית כזו בעולם הטכנולוגי.
77 החברות של BigiTech מתפרסות על-פני 16 סקטורים ו-27 סאב סקטורים. סאב-סקטורים של BigiTech נמצאים בחזית הטכנולוגיה, ותיקים ומתעוררים, רובם טומנים בחובם פוטנציאל צמיחה ארוך טווח. ניתן למצוא כאן תחומים "חמים" כמו סייבר, Big Data, ביומד, אנרגיה נקייה ומתחדשת, Sustainable Agriculture, תעשייה ביטחונית, גיימינג, מוליכים למחצה, אפליקציות וכו'.
BigiTech עלה בשנת 2017 ב-28.6% במונחים דולריים (15.94% במונחים שקליים). זאת, לעומת עלייה של 6.4% בת"א 125, 3.62% בת"א טכנולוגיה עלית וירידה של 2.2% בבלוטק. ביצועי המדד פיגרו מעט אחר נאסד"ק 100 ו-S&P טכנולוגיה, בעיקר משום שההרכב הסקטוריאלי של שני המדדים שונה. הסקטורים המובילים במדד הישראלי הם תוכנה, שירותי IT ומוליכים למחצה. תוכנת אינטרנט וחומרה מהווים כ-5% ו-2%, בהתאמה. מנגד, מניות האינטרנט היו אלו שהובילו את הראלי במדדי הטכנולוגיה בעולם.
את העליות בשנת 2017 הובילו כוכבות מתחומים שונים: SolarEdge הפועלת בתחום האנרגיה הסולארית, שעלתה ביותר מ-200%; Pointer Telocation, המפתחת מערכות האיכון והאיתור, זוכה ב"מדליית כסף" ובמקום השלישי עמדה חברת ביו-פארמה UroGen. מנגד, חברות ביו אחרות אחרות בענף, כמו קומפיוג'ן ורדהיל, העיבו על המדד.
מבט על הסקטורים (ראו טבלה) מלמד כי מתוך 16 הסקטורים, רק ב-2 נרשמו ירידות, היתר רשמו עליות דו-ספרתיות ואף תלת-ספרתיות.
ניתן לראות את התפלגות הביצועים של המניות במדד (ראו תרשים): 36% מהמניות במדד עלו ב- 25% עד 100%, 13% עלו ביותר מ-100% ומנגד, 27% רשמו ירידות.
מדד ה-BigiTech מאפשר למשקיע לקבל חשיפה "נכונה" יותר לשוק המניות הישראלי, משום שהוא מוסיף נדבך חשוב, אם לא המרכזי, לבנצ'מרקים הקיימים. כמו שלא יעלה על דעת להשקיע ב-S&P500 שלא יכיל את אפל או פייסבוק, כך לא סביר להשקיע בשוק המקומי מבלי להכליל את צ'ק פוינט, אמדוקס או Stratasys. התבוננות בהרכב המדד, מאששת את הקביעה כי ישראל היא אומת הסטארט-אפ, מאחר ש-BigiTech נותן ביטוי מלא לכך.
■ הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם קרנות ו-ETF, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויים. אין לראות במסמך זה כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם או היה נגיש לכלל הציבור ומידע אחר, אשר הכותבת מניחה שהינו מידע מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו. המידע האמור הינו למטרות מידע בלבד, ואין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה, החזקה או מכירה של ניירות ערך, המתחשב בצרכיו של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
