עתירה לבג"ץ: הפטור ממע"מ בקניות באינטרנט פוגע בזכות יסוד

הפטור ממע"מ בקניות באינטרנט מגיע לבג"ץ: איגוד לשכות המסחר, להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) והתאחדות בעלי המלאכה עתרו הבוקר (ג') לבג"ץ נגד שר האוצר משה כחלון, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהל רשות המסים ערן יעקב, בדרישה לבטל את מה שהם מגדירים כ"אפליה במע"מ לרעת המגזר העסקי", אותה הם מגדירים כ"בלתי חוקית וכפוגעת בזכויות יסוד".

הטענות הושמעו לא אחת: את המצב הקשה בענף האופנה תולים העותרים בין היתר בכך שהתנאי הרכישה באינטרנט מושכים את הקונים לקניות מקוונות עליהם הם לא משלמים מע"מ (בקנייה עד 75 דולר). הטענה היא ש"בעוד שהעסקים הישראלים נאבקים מול תחרות עולמית, באופן בלתי מוסבר, פועלת המדינה באופן אקטיבי כדי לפגוע בתחרות החופשית ולהעמיד את העסקים הישראליים בעמדת נחיתות מובנית ביחס למתחריהם מחו"ל".

נטען כי הפטור ממע"מ שנכנס לתוקף בתחילת 2012 בא במטרה להביא ל"להפחתת יוקר המחיה" אלא שהעתירה טוענת כי "המלצות הוועדה (טרכטנברג) והחלטת הממשלה לא כללו הרחבה ושינוי של הפטור ממע"מ אלא שינוי בפטור ממכס בלבד. נהפוך הוא - הוועדה התנגדה נחרצות למתן פטור ממע"מ והתריעה מפני פעולה כזו".

העתירה הוכנה על-ידי עו"ד ד"ר ישראל (רלי) לשם ועו"ד עידן לרון ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'. עיקר העתירה הוא סעיף האפליה אותה מגדירים כ"בלתי חוקית ופוגעת בזכויות יסוד "על-חוקתיות", ועל כן יש לבטלה. "עתירה זו לא נועדה למנוע את התחרות החופשית או להילחם בה. נהפוך הוא - היא נועדה לקדם אותה. כל שמבקשות העותרות הוא תחרות חופשית בתנאי שוק שווים לעוסקים בישראל מול העוסקים בחו"ל. זאת, מכיוון שבעוד שהעסקים הישראלים נאנקים תחת עול התחרות, באופן בלתי מוסבר ממש, פועלת המדינה באופן אקטיבי כדי לפגוע בתחרות החופשית ולהעמיד את העסקים הישראליים בעמדת נחיתות מובנית ביחס למתחריהם מחו"ל".

העותרים טוענים כי "אם סבורות הרשויות כי נדרש פטור, למשל, לשם הוזלת יוקר המחיה - אדרבא, יתכבדו ויחילו את הפטור על כלל הרכישות, ולא על רכישות מחו"ל בלבד. ואם הן אינן דרושות, אזי אין להעניקן ברכישה מעסקים ישראלים וזרים כאחד... המדינה מתערבת בתחרות החופשית ומעניקה באופן אבסורדי יתרון תחרותי מובהק לעסקים זרים בתחרות על לבו של הלקוח הישראלי. עסקים ישראלים וזרים מתחרים כולם על לבו של הצרכן הישראלי. רכישת מוצרים מחו"ל דרך האינטרנט גדלה בפונקציה מעריכית, ועולה מדי שנה כמעט ב-25% ביחס לשנה החולפת. 91% מהגולשים ברשת כבר עורכים באמצעותה קניות. מספר החבילות הנשלחות לישראל מחו"ל הוכפל ושולש בשנים האחרונות, והגיע ל-61 מיליון חבילות בשנת 2017...כל המומחים והרשויות גם תמימי-דעים ששיעור זה ימשיך לגדול ויוכפל בשנים הקרובות. משמעות הדבר היא כי עסקים ישראלים רבים חווים ירידה ניכרת במחזור שלהם. בימים אלה עומדות חנויות ורשתות לא מעטות בסכנת סגירה (או שנסגרו), וענפים שלמים מצויים בקשיים משמעותיים לשרוד"

באופן אבסורדי המשיבים מעלים באופן מלאכותי את מחירם של המוצרים הנמכרים מעסקים בישראל באמצעות אפליית מס מוצהרת, המכונה "פטור ממע"מ על יבוא אישי". צרכן שמזמין מוצר מעסק ישראלי (למשל בגד או מוצר קוסמטיקה), נדרש להוסיף למחירו 17% שישולמו לקופת המדינה. לעומת זאת, אם הוא ירכוש את המוצר מחו"ל, מוכנה המדינה לוותר על המס ולפטור את הצרכן מהתשלום. במילים אחרות, צרכן ישראלי החפץ לרכוש מוצר מעסק ישראלי נענש על בחירתו.

"קשה להבין כיצד בוחרת ממשלת ישראל לפגוע דווקא בעסקים הישראליים, המפרנסים באופן ישיר מעל 55,600 עסקים במגזר הקמעונאי המעסיקים כ-267,000 עובדים ישראלים שכירים, בכ-40,000 מפעלים ונותני שירותים קטנים ובינוניים, ובכ-220,000 עובדים שכירים במפעלים מקומיים לייצור מקומי. כל אלה מפרנסים בעקיפין עסקים ונותני שירותים נוספים, ובמידה רבה נושאים על גבם חלקים נרחבים מהכלכלה הישראלית.."

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "האיום החמור ביותר כיום על עתיד המגזר הקמעונאי כולו וגם על אלה המייצרים מוצרי צריכה לשוק המקומי, טמון באפליית המס החמורה נגד המגזר העסקי. זה סותר כל היגיון כלכלי. למדינה אסור לפעול נגד עצמה. במצב שנוצר, מי שקונה חולצה ביבוא אישי מחו"ל פטור ממע"מ, אך מי שקונה תרופה בישראל משלם את מלוא המע"מ. לא כחלון יצר אפליה זו, אך היום בתוקף תפקידו כשר האוצר הוא מי שעליו מוטלת האחריות לבטלה. אנו לא מתנגדים ליבוא אישי אלא לאפליית המס נגד העסקים הישראלים". 

עו"ד רועי כהן, נשיא להב, מסר: "לנגד עינינו מתרחש כשל שוק הרסני המוביל לאפליה חמורה הפוגעת קשות בעסקים קטנים ישראלים בכלל ובאלה הזעירים בפרט. מתן עדיפות בפטור ממע"מ בעסקאות עד 75 דולר לעסקים זרים על-פני עסקים ישראלים הוא חסר היגיון כלכלי, ולא ייתכן שרשויות המדינה יתנו יד לדבר שכזה. בשנים האחרונות נסגרים מדי שנה בין 40,000-50,000 עסקים קטנים ובינוניים באופן הפוגע בפרנסתם של מאות אלפי משפחות, לא ייתכן שהמדינה עומדת מנגד ורואה אלפי עסקים שקורסים ללא כל מתן מענה ופתרון. תמוה ומקומם שלא רק שהמדינה אינה מוצאת לנכון לסייע לבעלי עסקים אלה, אלא היא גורמת בפועל לכסף ישראלי להגיע לחו"ל במקום שיישאר בארץ ויניע את הכלכלה. על המדינה לקבל החלטה שהיא מפסיקה להפלות לרעה את העסקים הישראלים ומוצאת דרך להשוות את תנאי המס ולאפשר תחרות הוגנת ושווה". 

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, מסר: "במקום לעודד קנייה מקומית, שולחים את הצרכן להזמין מחו"ל וממשיכים לפגוע בייצור כחול-לבן. במציאות שבה מידי שנה נסגרים כ-45,000 עסקים בישראל, הממשלה חייבת להעניק תנאי פתיחה שווים לאותו מוצר בארץ ובחו"ל. אנחנו לא באים לומר שצריכים להסיר את הפטור ממע"מ, אלא רק להחיל תנאים שווים לכולם. תנו לנו את האפשרות להתחרות באופן הוגן. אם אנחנו מייבאים מוצרים עד 75 דולר ללא מע"מ, אין שום סיבה שגם הקמעונאים המקומיים לא יקבלו את התנאים האלה. המדינה חושבת להיטיב עם הציבור, אך בסופו של יום העסקים הקטנים והבינוניים נפגעים".

לדברי עו"ד דן כרמלי, CEO איגוד לשכות המסחר, "מהפטור על יבוא אישי נהנות האוכלוסיות שיש להן נגישות לרכישות מקוונות ומיומנות מתאימה - בעוד שיתר האוכלוסייה, הרוכשת אצל הקמעונאים המקומיים, תמשיך לשאת בנטל המס והמכס. כך נוצר מס דיפרנציאלי המוטל דווקא על חסרי הנגישות והמיומנות המתאימות, ובמיוחד על האוכלוסייה הקשישה. לא רק בעלי העסקים מופלים לרעה, אלא גם קבוצת אוכלוסייה זו".