חברת ברילה האיטלקית, העוסקת בייצור ובשיווק מוצרי פסטה, תבעה את רשת רמי לוי בטענה כי השיקה קו מוצרים של המותג הפרטי שלה, תוך שהרשת "מחקה באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים את כל המרכיבים הוויזואליים הדומיננטיים של מוצרי ברילה", עד כי קיים חשש להטעיית צרכנים.
התביעה מתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני השופטת לימור ביבי. חברת ברילה טוענת כי בעלי רמי לוי העתיקו את העיצוב האייקוני של מוצרי הפסטה של ברילה, המוכרים באמצעות אריזות הקרטון הכחולות של מוצרי המותג; וכי העיצוב מועתק עד לרמת הפרטים הקטנים ביותר, "לרבות גווני הכחול הבהירים יותר על פני האריזה, האיורים ודגלי איטליה הקטנים".
ברילה טוענת בנוסף כי גם עיצוב הרוטב לפסטה של המותג הפרטי של רמי לוי מועתק מעיצוב הרטבים של ברילה, והמותג של רמי לוי נמכר בצנצנות זכוכית בגודל ובצורה דומים לצנצנות של ברילה ונושא תוויות דומות באותו הצבע, בעלות איורים וצילומים דומים וכן מיכסים בצבע זהה המזוהה עם מוצרי ברילה.
בעלי ברילה העמידו את סכום תביעתם על סך מיליון שקל לצורכי אגרה בלבד; ודרשו כי רמי לוי תעביר לעיונה של ברילה דוחות על היקפי היבוא, השיווק והמכירה של המוצרים החשודים כמפירים, על-מנת לאמוד את היקף הנזק שנגרם להם.
לצד זאת, בחברת ברילה ביקשו להורות לרמי לוי להסיר לאלתר ממדפי נקודות המכירה את המוצרים הנדונים, לרבות באמצעות רכישה חוזרת של כל המוצרים הנחשדים כמפירים, ששיווקו למשווקים אחרים; לצוות על רמי לוי להשמיד את המוצרים החשודים כמפירים על חשבונם; וכן לצוות עליה למסור דוחות על היקפי היבוא, השיווק והמכירה של אותם מוצרים, ולהורות להפסיק לייצר, לייבא ולשווק אותם.
המחוזי: חוזי דומה שיש בו בכדי להקים חשש להטעיה
באשר לבקשתה של ברילה לסעד זמני של הסרת המוצרים החשודים כמפירים ממדפי חנויות רמי לוי, קיבלה השופטת ביבי את הבקשה באופן חלקי. השופטת אסרה על רמי לוי להמשיך לשווק, למכור ולהפיץ את מוצרי הפסטה, "הדומים עד כדי הטעיה לחוזי של מוצרי הפסטה של ברילה", תוך שהיא מורה לרשת להסיר לאלתר את המוצרים מנקודות המכירה, לרבות בדרך של רכישה חוזרת ממשווקים שלהם נמכרה הסחורה.
לגבי עיצוב מוצרי הפסטה של רמי לוי, השופטת ביבי הוסיפה כי הרשת "לא עיצבה את אריזתה באופן שיש בו בכדי לאבחן באופן ממשי בין אריזתה לבין אריזת ברילה, אלא יצרה אבחנות, ואולם האבחנות אשר יצרה הן דקות, לא מספקות, וניכר בהן שכל ייעודן הוא ניסיון ליצור הגנה מפני טענה אפשרית בדבר הטעיה".
ביבי קבעה עוד כי ברילה הרימה את הנטל להוכיח את סיכויי התביעה בכל הנוגע לעוולת גניבת עין, וכי המשך הפצת המוצרים על-ידי רמי לוי עלולה להוביל להתעשרותה שלא כדין על-חשבונה של ברילה.
באשר לצנצנות הרוטב, קבעה ביבי כי לטעמה "אין ממש בטענה בדבר דמיון אשר יש בו בכדי להטעות", מכיוון שצורת הצנצנת שונה מהותית, לרבות גודלה השונה ועוד.
העליון: "כפות המאזניים נוטות לטובתה של ברילה"
שני הצדדים הגישו בקשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת השופטת ביבי. ראשי ברילה טענו כי יש להרחיב את הסעד הזמני גם למוצרי הרוטב לפסטה בעלי העיצוב המועתק; ואילו ראשי רמי לוי טענו כי יש לבטל את הצו הזמני בכללותו.
השופט נעם סולברג, שדן בבקשות, הכריע לטובת ברילה, וקבע כי יש להרחיב את הצו הזמני גם על מוצרי הרוטב, כך שגם הם יוסרו מהמדפים לאלתר, ושיווקם ייפסק. זאת, עד לסיום בירור התביעה של ברילה בפני בית המשפט המחוזי.
סולברג ציין כי "התבוננות קצרה באריזות המוצרים שלפנינו אינה מותירה מקום לספק כי בעת עיצוב אריזותיה שיוותה רמי לוי לנגד עיניה את אריזותיה של ברילה", וכי ניתוח זה נכון גם לצנצנות הרטבים, אשר "דומות בגודלן, בעלות מכסה כחול ומדבקה כחולה, שעליה איורים דומים".
סולברג הוסיף כי הוא זוקף לחובתה של רמי לוי את העובדה שנמנעה מלהעיד את הגורם האחראי לעיצוב המוצרים שלה: "הימנעותה של רמי לוי מלהעיד את הגורם המקצועי מטעמה העומד מאחורי עיצוב האריזות והצנצנות, ולמצער מלספק ראיות שיש בהן כדי לשפוך אור על אודות תהליך העיצוב, אומרת דורשני ומחזקת את הסברה כי רמי לוי ביקשה לכאורה להתקשט בנוצות זרות, 'להתעטף' במוניטין שרכשה ברילה".
באשר לשאלת החשש להטעיית הצרכנים, בחן סולברג את עובדות המקרה לפי שלושת מבחני המשנה שנקבעו בפסיקה לבחינת יסוד זה: "מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות; ושאר נסיבות העניין". השופט קבע כי כל המבחנים מתקיימים במקרה הנדון, כאשר העובדה שרמי לוי לא הביאו ראיות באשר לתהליך עיצוב המוצרים, "מטה את הכף לחובתה ומקלה במידת מה את נטל ההוכחה של יסוד ההטעיה המוטל על כתפיה של ברילה בשלב זה".
לבסוף קבע סולברג כי "נוכח סיכויי התביעה להתקבל מזה ושיקולי מאזן הנוחות מזה, נוטות כפות המאזניים לטובתה של ברילה"; ולכן, על אף הנזקים הכספיים העלולים להיגרם לרמי לוי ממתן הצו להסרת המוצרים לאלתר, ואף ש"הענקת סעד זמני הזהה במהותו לסעד העיקרי איננה דבר של מה בכך", יש לאשר ולהרחיב את הצו הזמני, בעוד רמי לוי יכולים להמשיך ולשווק את המוצרים באריזות אחרות.
בהחלטת סולברג נקבע עוד כי רמי לוי תישא בהוצאותיה של ברילה בסך של 40,000 שקל.
את חברת ברילה מייצגים עורכי הדין ד"ר שלמה כהן, שי ישראל וחוסני זועבי. את רשת רמי לוי מייצגים עורכי הדין ד"ר גלעד וקסלמן, אוריאל מוזס ואדי לבדנסקי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.