סיפור "הדגל הגדול במדינה": מימון בעייתי ואישור שטרם ניתן

קמפיין מימון המונים חדש ברשת שם לעצמו יעד לגייס 1.8 מיליון שקלים במטרה להקים את "התורן והדגל הגדולים ביותר בתולדות מדינת ישראל המתנשאים לגובה של 50 מטר", נכתב באתר הפרויקט. שם הקמפיין הוא "פרויקט הדגל שלי", והוא נפתח לפני כשבועיים. תחקיר "גלובס" מגלה שהפרויקט מעלה שאלות ותמיהות. עלות הקמת הדגל, על חלקיו, עומדת על 800 אלף שקלים בלבד. יתר סעיפי התקציב, בעלות כמיליון שקלים, נראים כמעורפלים ואף מנופחים, כפי שיפורט בהמשך.

יתר על כן, לא צוין באתר הקמפיין ולא באף סעיף בתנאי השימוש, מה יהיה על הכספים שגויסו במידה והקמפיין לא יצליח להשיג את מלוא המימון. עם זאת, אגודת "עמכם" שמוזכרת כשותפה לפרויקט, הסכימה להגיב לכתבה, ומסרה כי ככל הידוע לה, אם לא יגויסו כל הכספים לפרויקט, יוחזרו הכספים שנתרמו לתומכים.

הפרויקט מופץ בעזרת קידום ממומן בפייסבוק, וזוכה לתשומת לב ברשתות החברתיות. לקמפיין נותרו 36 ימים, ולפי אתר הפרויקט, עד כה גויסו כ-23 אלף שקלים מכ-200 תורמים שונים.

הנפשות הפועלות

מבדיקה שערכנו, עולה כי העומדים מאחורי הפרויקט הם צחי שובל ודניאל פורת. פורת היא הבעלים של "המרכז הישראלי לעידוד עסקים ברשת" (המרכז הישראלי ל.ע. ברשת בע"מ), אחד השותפים לכאורה בפרויקט. צחי שובל, היזם של פרויקט הדגל, שימש גם הוא בתפקיד ניהולי בחברה. למרות שמו, המרכז הוא חברה פרטית המציעה שירותי בניית אתרים וניהול עמודים ברשתות חברתיות.

"המרכז הישראלי לעידוד עסקים ברשת" מוצג כשותף בלבד, שרק בנה את האתר לקמפיין. חשוב לומר שמאות אלפי שקלים מסעיפי התקציב נועדו לאתר הקמפיין ולעמלות סליקת האשראי, ועוד מאות אלפים נועדו לסעיף "שונות", ללא הסבר ומבלי שהדבר הוצג כהלכה לתורמים, מה שעלול לאפשר העברת כספים גם לאפיקים אחרים.

תחת הכותרת "השותפים שלנו לדרך" מופיעים חמישה שותפים, אך לא מצוין מי הם אותם ה"אנחנו" שאלה שותפיהם. השותפים הם: "המרכז הישראלי לעידוד עסקים ברשת", המועצה האזורית לב השרון, הישוב ניצני עוז, אגודת "עמכם" וחברת "מרום". מחברת "מרום" נמסר כי הם אינם שותפים של היזם ומ"לב השרון" נמסר כי בשלב זה הם לא הצטרפו לפרויקט.

משיחה עם השותפים עולה כי יזמו את הפרויקט כמה יזמים צעירים, ובראשם צחי שובל, שהציג את עצמו בשיחה עם "גלובס" כאיש פרסום ויזם, בעל מניעים פטריוטיים ורצון עז להעמיד תורן בגובה 50 מטרים ובראשו הדגל הגדול במדינה.

הקמפיין מנוהל דרך אתר פרטי, ולא דרך פלטפורמת מימון המונים מוכרת, כמו למשל "מימונה" או "האד-סטארט", ולכן לא ניתן לדעת אילו מהפרטים המופיעים באתר הם מדויקים. מארגני הפרויקט לא מזוהים כלל בעמוד. באתר מופיע מסמך "גילוי נאות" בו מפורטים סעיפי התקציב שבכוונתם לגייס.

בשיחה עם "גלובס" אמר צחי שובל כי היעד בגובה 1.8 מיליון שקלים הוא הערכה בלבד. 800 אלף שקלים הם מחיר הדגל והקמתו. יתר ההוצאות הן תפעוליות, משפטיות והוצאות מיסוי מוערכות, ביניהן מספר סעיפים כמו עמלות סליקה בגובה 168,480 שקלים והקמת אתר אינטרנט לרבות אפליקציות בגובה 58,500 שקלים.

תקציב עמלות הסליקה ובניית האתר והאפליקציות מגיע ישירות לידי ה"מרכז הישראלי לעידוד עסקים". לפי התמחור הממוצע של אתרים דומים, מדובר בסעיפי תקציב שנראים מנופחים. שובל הסביר כי הם בחרו באתר עצמאי ולא עמוד קמפיין באתר מוכר מסיבה כלכלית: "קיקסטארט, מימונה והאד-סטארט לוקחים 11 אחוז מהפרויקט."

"זה נראה מופרך"

יש מי שחולק על המספרים שמציג שובל. נמרוד דוויק, המנהל משרד מיתוג ברשת, אומר כי אתר מימון המונים בתבנית מותאמת אישית עולה עד עשרת אלפים שקלים, וכי עמלות אשראי ממוצעות נעות סביב 2-3%, מה שיוצא כ-40 אלף שקלים לפרויקט הזה. עם זאת, עמלות הסליקה המופיעות בפרויקט גבוהות בהרבה.

רן בר זיק, מתכנת במרכז הפיתוח הישראלי של Oath, חווה את דעתו על הפרויקט: "האתר בנוי על וורדפרס סטנדרטי. מדובר באתר שכל אחד יכול להרים בזמן קצר". גם סרטוני האנימציה והאפליקציות לא מצדיקות את עלותן הגבוהה, לדברי דוויק: "האפליקציה זה סתם האתר ארוז מחדש, והתקציב מופרך, במיוחד ביחס לרמת האנימציה. זה נראה מופרך". בר זיק הוסיף כי "האתר בנוי באופן קצת רשלני מבחינת אבטחת מידע. ממשק הכניסה חשוף ואפשר לפרוץ אליו יחסית בקלות".

בנוסף, עד היום לא ניתן אישור להקמת הדגל. המועצה האזורית "לב השרון" היא האחראית על השטח, וטרם העניקה את אישורה. למרות שהדיונים נמצאים בעיצומם, המועצה מוצגת באתר כשותפה לפרויקט. פנינה אמויאל משה, מנכ"לית המועצה, אמרה "לגלובס" כי פנתה אל המרכז בבקשה להסיר את שם המועצה מהעמוד, כל עוד לא נסגר הסכם סופי, אך בקשתה לא נענתה. שובל הכחיש את הדברים: "היא לא יודעת על מה היא מדברת".

מלב השרון נמסר כי "המועצה סבורה כי מדובר במיזם ראוי ובוחנת בחיוב את האפשרות להתקשרות. בשלב זה לא נחתם הסכם בין הצדדים, וחתימת הסכם שכזה היא תנאי לכל מעורבות מצד המועצה במיזם. המועצה אינה מממנת את עלות הקמת המיזם, והעמותה היא המנסה לגייס את העלות, כדי להוציאו לפועל."

טענות של לקוחות

לקוחות ששכרו בעבר את שירותיו של המרכז סיפרו ל"גלובס" על דפוס התנהלות בעייתי. לקוחות שביקשו לסיים את ההתקשרות עמו נותרו ללא מענה, הכתובת הרשומה במסמכי החברה לא הייתה נכונה, השירותים שהמרכז מכר לא ניתנו בזמן ובמלואם, אבל הכספים נגבו מהלקוחות לאורך כל תקופת ההתקשרות, ולעיתים גם לאחריה.

"יש לי עסק קטן. היה לי אתר אינטרנט חינמי שהתאים לי, אבל ככל שהתקדמתי עם העסק הבנתי שאני חייבת משהו יותר מקצועי. הם פנו אלי יום אחד. התקשרו אליי, הציגו את עצמם והציעו לי מחיר של 3,000 שקל כולל דף קידום בפייסבוק. שילמתי להם בכרטיס אשראי, והתחלנו להתקדם. חיכיתי שהם יקימו את האתר וראיתי שזה לא קורה", סיפרה ל"גלובס" לקוחה שהעדיפה לא להזדהות. לדבריה, עברו חמישה חודשים, במהלכם לא קיבלה את האתר עבורו שילמה, אך במהלכם היא חוייבה בכל חודש על סך 1,800 שקלים, ללא הסבר. זאת למרות שהסכום לא סוכם איתה מראש וכי לא קיבלה את השירות.

המקרה המתואר מצטרף לשורה של טענות על התנהלות המרכז. סיגל, אשר ביקשה להזדהות בשמה הפרטי בלבד, פתחה בהליך משפטי נגד המרכז. היא תובעת את המרכז על כספים שנגבו ממנה שלא כדין, ועל הפרת החוזה, בשל ביצוע עבודה באיכות ירודה ואי-עמידה ביעדים שהוסכמו.

"התקשרתי לבקש את הכתובת כדי להגיש תביעה ונתנו לי תא דואר. גם שם מעולם לא קיבלו ולא חתמו על התביעה. ניסיתי לחפש כאלה שתבעו אותם בעבר, כדי למצוא לאן לשלוח. מצאתי גברת שאמרה שגם לה זה קרה והיא נסעה לחיפה ומצאה אותם. היא נתנה לי את הכתובת ושלחתי לשם שליח. עד שזה קרה הם גבו ממני כבר חצי שנה נוספת לאחר שנגמר החוזה."

תגובות

"הכספים שיגוסו ישמשו לכיסוי העלויות"

עמותת "עמכם": "האתר והסליקה עומדים בתקני האבטחה המחמירים ביותר אשר מבטיחים סליקה מאובטחת. בנושא גיוס הכספים והתקציב, ישנו תהליך עם שקיפות מלאה המבטיח העברת הכספים שנתרמו לחשבון אשר מפוקח על ידי עורך דין. כל תקציב הפרויקט מפורט בצורה שקופה ופתוחה לציבור. מהמידע שקיבלנו קיים אישור עקרוני להקמת הפרויקט ובימים אלו המועצה מסיימת לנסח את ההסכם למען תפעול ותחזוקה שוטפת. כמו כן, במידה ולא יגויסו כל הכספים לפרויקט, יוחזרו הכספים שנתרמו לתומכים."

חברת "מרום": "אנחנו רק היצרנים ולא שותפים של היזם. אין לנו כל אחריות מעבר לאספקת התורן והדגל."

צחי שובל: "אני יזם הפרויקט, וכיזם הפרויקט, מצער אותי לשמוע כי הנפת דגל ישראל, במדינת ישראל בשנת 2018 איננו מעשה לגיטימי לפחות לפי מערכת גלובס.

הכתבה נכתבה מאג'נדה פוליטית זועקת לשמים ואנטי ציונית מובהק וזאת תוך כדי סילוף דברי, הוצאתם מהקשרם וניסיון לזרוע רעל בין הגורמים המעורבים בפרויקט. אין לי ספק - כי הפרויקט יצא לפועל וכי הכספים שיגוסו ישמשו לכיסוי העלויות כפי שפורט בגילוי הנאות. אנו פועלים במספר ערוצי גיוס על מנת להבטיח שכך יהיה.

אין ואף לו סעיף אחד אשר מחירו גבוה יותר ממחיר השוק. כל אתרי גיוס ההמונים גובים את הסך של בין 9-15% ובנוסף את עלויות הגבייה של חברות האשראי. עצם הקמת אתר עצמאי חסך את הסך של למעלה מ-126 אלף שקל ים והדברים ברורים. הניסיון העצוב לסכל יוזמה פרטית שמטרתה הנה גאווה לאומית והנצחת חללי מערכות ישראל הנו ניסיון חסר שחר אשר גובל בלשון הרע והוצאת דיבה."

מ"המרכז הישראלי לעידוד עסקים" נמסר כי הם ליוו את הפן השיווקי מהיום הראשון ללא כל תשלום ומתוך אמונה בפרויקט ובערכים עליו הוא הושתת. העלויות שהמרכז גובה הן עלויות זעומות החוסכות כ-126 אלף שקלים. הסליקה עומדת בתקנות האבטחה המחמירות ביותר.

ניצני עוז ודניאל פורת לא מסרו תגובה.