"בקשה זו מגוללת סיפור מעשה חמור ביותר, כמעט בלתי נתפש, שנעשה לצורך קידום עסקה במדינה זרה" - במילים אלה נפתחת בקשה העוסקת בפרשה ביטחונית חסויה, שהוגשה היום (ב') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לחייב את חברת אירונאוטיקס להעביר לידי אחת מבעלות מניות המיעוט בחברה מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת כנגד בכירי אירונאוטיקס, בגין נזק המוערך בין 150 מיליון שקל (בחישוב שמרני) ל-690 מיליון שקל (בחישוב המקסימלי) שגרמו לחברה.
אירונאוטיקס מיבנה עוסקת בפיתוח ובייצור של מל"טים (מטוסים ללא טייס), בלוני תצפית, מרעומים לפצצות ומערכות ניווט מתקדמות, ונשלטת בידי הקרנות KCPS, ויולה ובראשית. מנכ"ל החברה הוא עמוס מתן, והיו"ר שלה בזמן שהוגשה התביעה היה מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') איתן בן אליהו. הבקשה לחשיפת המסמכים מוגשת על רקע החקירה המתנהלת בחודשים האחרונים נגד אירונאוטיקס ובכירים בה, ואשר עליה הוטל צו איסור פרסום גורף, המוארך מעת לעת. בעקבות הפרשה היתלה משרד הביטחון את רישיון השיווק והיצוא של אותו המוצר ללקוח.
משרד הביטחון התלה רישיון יצוא
במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים מגוללת המבקשת, בעלת המניות יהודית דה-לנגה, באמצעות עורכי הדין איתן חיימוביץ וסיני אליאס, את סיפור המעשה לכאורה, המהווה בסיס לתביעה שבכוונתה להגיש. התביעה מתבססת על תלונה שהוגשה למשרד הביטחון ושבעקבותיה נפתחה חקירה.
בעקבות החקירה, דיווחה אירונאוטיקס לבורסה כי האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון הודיע לחברה כי הוא מתלה את רישיון השיווק והיצוא של אותו המוצר "לקוח מהותי של החברה במדינה זרה". עוד צוין בדיווח כי "היקף ההזמנות של הלקוח מהחברה בקשר עם המוצר האמור, בגינו ניתן הרישיון שהותלה, עומד נכון למועד זה על סך של כ-20 מיליון דולר, לשנים 2017-2018".
על הרקע הזה, טוענת דה-לנגה, באמצעות עורכי הדין חיימוביץ' ואליאס כי "עולה באופן ברור כי גורמים באירונאוטיקס התנהלו באופן מופקר וחסר אחריות ביחס לגורמי הסיכון העיקריים של החברה". כך, למשל, נטען, פעילותה הבלתי חוקית של החברה, גרמה לכך כי מוטל צל כבד על המשך דרכה במדינות שונות ובשווקים מהותיים. "ניתן להיווכח כי די בקיומה של חקירה, על-מנת שהרגולטור האמריקאי יסרב להתיר למשיבה לבצע רכישה מהותית ואסטרטגית של רכישת תאגיד אמריקאי", נכתב בבקשה לגילוי מסמכים.
עוד נטען כי פעילותה הבלתי חוקית של החברה, מעמידה אותה בפני סיכון מהותי כי הרגולטור בישראל יצמצם או אף יגדע את פעילותה, על-ידי צמצום הרישיונות וההיתרים שיעניק לה. בנוסף נטען כי פעילותה הבלתי חוקית של החברה, גרמה לכך שלא זו בלבד שהתחרות הניצבת מול המשיבה, "כוללת מספר רב של שחקנים, בהם חברות עם משאבים גדולים בהרבה", אלא שכעת, נוכח קיומה של החקירה, קיים חשש כבד כי מעמדה, נפגע קשות.
חלק מהסיכון לחברה, נטען בבקשה, כבר התממש. "גורמים בחברה פגעו בין היתר בגורם ההצלחה העיקרי של החברה - המוניטין. כך, חרף היות המוניטין מנשמת אפה של החברה, נושאי משרה במשיבה החליטו לבצע הימור פרוע - ובלתי חוקי - על המשך קיומו", נכתב בבקשה.
לבקשה צורפה חוות דעתו של פרופ' אשר בלס, מומחה כלכלי בעל שם, אשר ממנה עולה כי האירועים המתוארים, אשר על פניו נגרמו כתוצאה ממעשיהם או מחדליהם של גורמים בכירים באירונאוטיקס, גרמו לקופתה נזק עצום, העומד (לפי הנחות שמרניות), על 150 מיליון שקל. עוד נטען בבקשה כי לפי האומדן המירבי עומד הנזק לחברה על כ-690 מיליון שקל.
הרווח נשחק, התגמול מפנק
דה-לנגה מציינת בבקשתה כי חרף הנזקים הכבדים שנגרמו למשיבה במהלך 2017 (וקיים חשש ממשי כי עוד יוסיפו להיגרם), וביחס הפוך לחלוטין, נושאי המשרה הבכירים במשיבה דווקא זכו למענקים מיטיבים במיוחד, העומדים על מיליוני שקלים. כפי שפורסם ב"גלובס", דוחות החברה לסיכום שנת הפעילות הראשונה בברוסה הציגו שחיקה ניכרת ברווחים לצד תגמולים מפנקים במיוחד לראשי אירונאוטיקס, שצירפו אותם לצמרת שיאני השכר בקרב מנהלי החברות הבורסאיות.
בראש המשתכרים באירונאטיקס בשנה החולפת עומד המנכ"ל, עמוס מתן, שעלות העסקתו הגיעה ליותר מ-11 מיליון שקל (3.3 מיליון דולר) ומיקמה אותו צעד קטן מאחורי עשיריית שיאני השכר.
מאירונאוטיקס נמסר בתגובה: "התביעה לא הגיעה לידי החברה ועל כן אין ביכולתנו להתייחס לתוכנה. אם וכאשר תגיע, נלמד את תוכנה ונגיב בהתאם".
המבקשת חייבה את בכירי כיל להחזיר 45 מיליון שקל
המבקשת, יהודית דה-לנגה, רכשה בדצמבר 2017, 18 מניות של חברת אירונאוטיקס. כבעלת מניות מיעוט היא בעלת מעמד להיכנס לנעלי החברה ולתובע גורמים שהזיקו לה, במקרה שהחברה לא מגישה את התביעה בעצמה, ובאישור בית המשפט להגשת התביעה.
אין זו הפעם הראשונה שבה נכנסת דה-לנגה לנעלי התובעת הנגזרת. בפעם הקודמת שעשתה זאת, התוצאה הייתה חיוב בכירי החברה לישראל בתשלום עשרות מיליוני שקלים בחזרה לקופת החברה במסגרת הסדר פשרה.
ההסדר אושר בחודש שעבר על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ולפיו מנהליה הבכירים של החברה לישראל, שקיבלו בונוסים שמנים מכיסו הפרטי של בעל השליטה, עידן עופר, בעקבות פיצול החברה, יחזירו 80% מהכסף לקופת החברה.
לפי הסדר הפשרה, יעבירו נושאי המשרה לחברה 45 מיליון שקל לסיום כל המחלוקות שעמדו בליבה של תביעה נגזרת בטענה לחלוקת בונוסים שלא כדין.
דה-לנגה הפכה לאחת המרוויחות הגדולות בפרשה, לאחר שזכתה בנתח שמן מהסכום שהוחזר לחברה (3.25%), כ-1.4 מיליון שקל, וכך גם עורכי דינה שקיבלו כ-6 מיליון שקל נוספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
