האיכר שמשנה את הכלכלה הכפרית עם מטבע קריפטוגרפי

האיכר הרוסי מיכאיל שליאפניקוב טוען שהדרך הטובה ביותר להחיות את הכלכלה המקרטעת בכפרו המרוחק היא לקטוע את הקשרים הפיננסיים עם מוסקבה.

שליאפניקוב השיק מטבע קריפטוגרפי שמכונה קוליון, על שם הכפר הזעיר קוליונובו, השוכן במרחק של כ-129 ק"מ דרום-מזרחית למוסקבה. המטבע כבר זכה להשקעה ראשונית בסך חצי מיליון דולר ממשקיעים רוסים וזרים.

מאז השקתו אשתקד, הופך הקוליון בהדרגה למטבע המועדף בקוליונובו ובעיירות הסמוכות לביצוע עסקאות שונות - מחלב ועד טרקטורים.

"לא רואים כאן הרבה רובלים", אמר שליאפניקוב בריאיון שהעניק לאחרונה ליד בית העץ שבו הוא מתגורר. "יש לנו כאן מדינה משלנו ומטבע משלנו. אנחנו מסתדרים טוב מאוד בעצמנו".

בדומה למדינות רבות אחרות, רוסיה שוקלת אם לאמץ או לאסור את המטבעות הקריפטוגרפיים, והנשיא ולדימיר פוטין הורה לחבר עד הקיץ תקנות לתעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים הלא-מפוקחת. במסגרת מאמצים אלה, עוקבים פקידי ממשלה אחר הניסוי של שליאפניקוב כדי להבין כיצד מתפקדים מטבעות קריפטוגרפיים.

 מיכאיל שליאפניקוב / איור: גיל ג'יבלי

"הדוד מישה" ניצל את הפירצה

שליאפניקוב, המכנה את עצמו אגרו-אנרכיסט, נכנס דרך הפירצה הרגולטורית הזו כדי לערוך ניסוי ייחודי של אוטונומיה כלכלית באזור הכפרי שאותו הזניחה מוסקבה במשך זמן רב, לדבריו.

מאמציו ממחישים את הפער הקיים ברוסיה בין ערים משגשגות לבין קהילות כפריות מבודדות. הכסף ממכירות הגז והנפט שזרם לרוסיה בעשרים השנים האחרונות יצר במרכזים העירוניים מעמד ביניים שמשתמש בטכנולוגיה מיובאת ויוצא לחופשות בחו"ל. אך בכפרים הקטנים שורר עוני בשל התשתיות המתפוררות, האוכלוסייה המידלדלת והשירותים הממשלתיים הגרועים.

שליאפניקוב, גבר מוצק וכבד בעל זקן אפור, שאותו מכנים בכפר "הדוד מישה", רוצה להרחיב את השימוש בקוליון, כדי שתושבי קוליונובו וכפרים סמוכים יוכלו לשלם זה לזה עבור שירותים מוניציפליים כמו פינוי שלג ואשפה, שאת רובם כבר מבצעים התושבים בעצמם.

הוא אומר שכבר הצליח לשכנע 100 תושבים אחרים להשתמש במטבע שלו, בעיקר לצורך מכירת ורכישת ירקות ומוצרי חלב באזור עני זה.

הוא הרחיב את השימוש בקוליון בכלכלה המקומית באמצעות מערכת הלוואות שבמסגרתה הוא מספק לאיכרים שאפתניים אינקובטור ו-50 אפרוחות. האפרוחות הופכים לתרנגולות שמתחילות להטיל ביצים. האיכר מוסר את מחצית הביצים לשליאפניקוב, ואת המחצית השנייה הוא מוכר כראות עיניו. התנאי היחידי שמציב שליאפניקוב הוא שעסקאות אלה יבוצעו בקוליון.

"הבנקים לא רוצים להלוות לאיכרים זעירים", אומר שליאפניקוב. "אז יצרנו את המטבע של עצמנו". הוא הוסיף כי אינו רושם רווח אישי, ועל פניו הוא אכן חי בצניעות.

שיטה זו פופולרית בחלק מהאזורים הכפריים ברוסיה, שבהם אין לתושבים גישה לאשראי בנקאי בעלות נמוכה. הבנקים הרוסיים ניסו להרחיב את חדירתם בעיירות ובכפרים הקטנים, וב-2016 שירות הדואר של רוסיה אף פתח בנק בתקווה לענות על צורך זה. אך הריבית במרבית הבנקים המסחריים גבוהה לעתים קרובות מ-10%.

בשל חוסר היציבות הפיננסית לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991, ניסו אזרחי רוסיה מגוון של חלופות להשקעות פיננסיות מסורתיות, אך לחלופות אלה היה סוף רע, כמו למשל השוברים שהנפיקו המפעלים הסובייטיים לעובדיהם ותוכנית הפונזי הענקית MMM של שנות התשעים.

המטבעות הקריפטוגרפיים הציתו עניין חדש באפשרות לפעול מחוץ למערכת הפיננסית הרוסית ולהימנע משימוש ברובל התנודתי שאיבד מחצית מערכו ב-2014 עקב הצניחה במחירי הנפט.

"הדוד מישה ניצל את ההזדמנות", אמר יואן וורונין, מומחה למטבעות קריפטוגרפיים ומייסד פלטפורמת המסחר Tradisys. "כשהוא השיק את הקוליון היה בקרב המשקיעים עניין אדיר במטבעות קריפטוגרפיים, והוא עושה מאמצים להפוך את הקוליון לחלק מהכלכלה האמיתית".

מטבע חלופי פופולרי

מטבעות קריפטוגרפיים, שבהם נעשה שימוש באמצעות פרוטוקול קריפטוגרפי מבוזר ומקוון למעקב אחר עסקאות, הפכו למטבע חלופי פופולרי גם לביצוע השקעות וגם בכלכלה האמיתית. מוכרים מקוונים משיקים מספר הולך וגדל של מטבעות קריפטוגרפיים משלהם שבהם ניתן להשתמש לתשלום עבור המוצרים והשירותים שמספקים אותם מוכרים.

מאז השקתו של הקוליון, שיקף ערכו את אותו המסלול המזגזג שרשם גם הביטקוין - המטבע הדיגיטלי המבוזר העולמי הראשון, אך שליאפניקוב אינו חושש.

"במסחר יש עליות ומורדות, אך בסופו של דבר בקוליונובו תמיד אפשר לקנות באמצעות הקוליון חלב ובשר", אמר שליאפניקוב.

איגור לוויטין, לשעבר פועל בחווה קולקטיבית, מספר כי הצטרף לכלכלת הקוליון של שליאפניקוב, ושכעת יש לו שתי עיזים ו-300 תרנגולות שכולן נרכשו בקוליון. חלק מהתרנגולות סופקו בידי שליאפניקוב כהלוואה. כעת הוא מעביר חלק מהביצים לשליאפניקוב, ואת החלק האחר הוא מוכר תמורת רובלים או קוליונים.

"כשאתה חי בשממה, אתה מנסה לשרוד אפילו באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים", מציין לוויטין.אשתקד הצליח שליאפניקוב לקנות אפילו טרקטור משומש באמצעות הקוליון. הוא שילם 4,500 קוליון, שהיו שווים באותו הזמן ל-10,000 רובל.

שליאפניקוב מקווה שהתקנות שמגבש כעת הקרמלין יאפשרו לו להמשיך בניסוי שלו. אחרי ככלות הכול, כבר היו לו בעבר התכתשויות עם רשויות החוק.

ב-2015 שמו הרשויות הרוסיות קץ לניסיונו להשיק באזור שטרות כסף משלו, שגם הן זכו לשם 'קוליון'. בניגוד למטבע הקריפטוגרפי, היה ערכו של שטר הכסף 'קוליון' שווה ל-1 קילוגרם תפוחי אדמה. לאחר שנודע לרשויות על שטר הכסף של שליאפניקוב, הטיל אחד מאנשי התביעה הציבורית המקומית איסור על השימוש בשטר הקוליון, בטענה שהוא עלול לערער את היציבות החוקתית של רוסיה. שטרות הקוליון הוחרמו, ושליאפניקוב נאלץ להסכים לחדול מהשימוש בהם.

"זאת הסיבה שקפצתי על ההזדמנות להשיק מטבע קריפטוגרפי. העדר הרגולציה הוא הזדמנות, וניצלתי אותה", מצהיר שליאפניקוב.