ידידות עם טראמפ - הקלף היחיד, ולא בהכרח המנצח, של מקרון

נשיא צרפת עמנואל מקרון, מביא עמו לבית הלבן סל דרישות כבד. הוא מחזיק בכיסו קלף טוב: ידידות - ויש שיאמרו כימיה - עם הנשיא המארח. זה קלף חשוב במיקוח עם דונלד טראמפ, שנוטה לראות אנשים דרך משקפיים בינאריות: חברים או אויבים. אבל, קרוב לוודאי שזה לא יהיה קלף מנצח; לא כאשר לאורח יש עסק עם מארח נפיץ ששרידותו הפוליטית אינה מובטחת.

בראש האג'נדה רבת הסעיפים של מקרון נמצאת שתי הצעות: לשמר את ההסכם הגרעיני עם איראן ולא להוציא את הכוחות האמריקאים מסוריה. הוא יניח על השולחן טיעונים חזקים, אך שתי ההצעות האלה מנוגדות לא רק לתפיסת העולם של טראמפ אלא גם, ובעיקר, להבטחות ולססמאות של הקמפיין שלו ב-2016. למימושן של אלה יש חשיבות עצומה כאשר בחירות הביניים לקונגרס, שבהן יש לדמוקרטים סיכוי טוב לחזור ולהשתלט על בית-הנבחרים, ממתינות מעבר לפינה.

זוכרים את "אקרע את ההסכם עם איראן לגזרים", או את "אמריקה תחילה", או "להחזיר את הכוחות האמריקאים הביתה", ששילהבו את הקהלים בעצרות הבחירות של המועמד טראמפ? תומכיו השרופים - ה"בייס" - של הנשיא בוודאי זוכרים, והם כבר תוססים בשל מחדל אי-הקמת החומה המובטחת לאורך הגבול עם מקסיקו.

בעזרת ג'ורג' וושינגטון והמהפכה הצרפתית

טראמפ עצמו אינו עומד לבחירה בבחירות הקרובות לקונגרס, בנובמבר, אך אבדן לפחות אחד משני בתי-המחוקקים ישתק כליל את נשיאותו ויפורר את האג'נדה שלו. גורלו הפוליטי של טראמפ תלוי בנכונותם של תומכיו לצאת ולהצביע בעד המועמד הרפובליקאי לסנט ו/או לבית-הנבחרים באזורי הבחירה שלהם. הוא אינו יכול להרשות לעצמו לעשות סיבובי פרסה בתקופה גורלית זו. שימור ההסכם עם איראן, והסכמה להמשך הנוכחות האמריקאית בסוריה ירגיזו את ה"בייס" ובלעדי התומכים אנא הוא בא?

ובכל זאת, ידידות בין שני הנשיאים היא נראטיב טוב, ושני הצדדים שוקדים לטפח אותו. מקרון, שחש במשבי צינה מהציבור בצרפת, במיוחד מהאיגודים המקצועיים, זקוק לסיקור המסיבי על הסתופפותו עם דונלד ומלניה, וטראמפ רעב לליטופי אגו ולמעט סיקור חיובי בתוך הגל האדיר של חדשות שליליות על ממשלו. וכך, הבית הלבן מנסה להדגיש את הידידות המסורתית בין וושינגטון לפריס. העובדה שבני הזוג טראמפ ארחו אמש את בני הזוג מקרון במאונט ורנון, על גדת הפוטומאק, אינה מקרית. זו הייתה אחוזתו של ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארה"ב, ובה הוא קידם בברכה את ידידו הצרפתי, המארקיז דה לה פאייט, שלוש שנים לאחר שנלחם יחד האמריקאים כדי לשחרר את המושבות הצעירות מעול הכתר בלונדון.

לימים חזר המארקיז לארצו ומילא תפקיד חשוב במהפכה הצרפתית. ב-1790 הוא שלח לנשיא וושינגטון את המפתח של הבסטיליה כסמל להערכה שהוא רחש לארה"ב ולערכיה. המפתח מוצג במאונט ורנון עד היום. מקרון, מצידו, בחר להעניק אך ראיון הבכורה שלו בביקור לפוקס-ניוז, ערוץ הבית של הנשיא, מתוך ידיעה שזה מקור המידע העיקרי של טראמפ.

הסמליות המופגנת הזו צריכה, כמובן, לעודד את מקרון, אם כי ייתכן שאין לו אשליות רבות מדי. פקיד צרפתי סיפר ל"וושינגטון פוסט", כי מקרון נדהם מאופיה של פגישתו הראשונה עם טראמפ, בשולי העצרת הכללית של או"ם, בספטמבר אשתקד. טראמפ ואנשיו באו בלי אג'נדה, בלי ניירות עבודה ולא טרחו לרשום דבר. "זה היה כמו שיחה טובה עם חבר בבאר", סיפר אותו פקיד. "בסופו של דבר, לא ידעת מה בדיוק קרה. עכשיו, אחרי שטראמפ כבר יושב יותר משנה בבית הלבן, הדברים אולי ישתנו".

כך או כך, בפגישת העבודה שלהם יצטרך מקרון להדוף את דרישות טראמפ, שבעלות בריתה של ארה"ב באירופה יתקנו את "הפגמים הנוראים" בהסכם הגרעיני עד 12 במאי, או שהוא, טראמפ, יורה לחדש את הסנקציות על איראן. נשיא ארה"ב מוצא בהסכם שלוש מגרעות: המסמך אינו מתייחס לתוכנית הטילים האיראנית; התנאים שמסדירים ביקורים של פקחי הגרעין במתקנים גרעיניים אינם נוקשים דיים; והסעיפים שעוסקים בתפוגת ההסכם מתירים לאיראן לחדש את יישום תוכניתה הגרעינית כעבור 10 שנים.

חשש מתגובה ישראלית

החברים החדשים בצוות הביטחוני-מדיני של הנשיא - שר החוץ המיועד מייק פומפיאו והיועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, ניצים מוצהרים - תומכים בעמדת הנשיא לגבי ההסכם והם ייעצו לו לא להתקפל לנוכח הדרישות האירופיות.

במו"מ מקדים בין נציגי ארה"ב לנציגים אירופיים, הושגה התקדמות מסוימת לתיקון הפגמים שמנה טראמפ, על פי דיווחים במדיה, אך רוסיה וסין שחתומות אף הן על המסמך, כבר הודיעו שלא יתנו יד לשום תיקון. גם איראן הודיעה שהכנסת שינוי בהסכם היא "נון סטארטר".

על רקע זה, משימתו של מקרון בוושינגטון מתחילה להצטייר כמטלה סיזיפית. הטיעון העיקרי שלו יהיה: האם יש חלופה להסכם? בראיון לפוקס ניוז אמר מקרון, כי הוא "אינו מרוצה" מהמצב עם איראן וכי הוא יתמוך בתיקונים במסמך, אך הוא הוסיף: "לגבי הנושא הגרעיני, האם יש לנו אופציה טובה יותר? אינני רואה אותה. האם יש לנו תרחיש ל'מה יקרה אם'? הם יש לנו תוכנית ב'? לי אין תוכנית כזו... לכן אסור לעזוב את ההסכם כל עוד אין לנו אופציה טובה יותר לבעיה הגרעינית; בואו נשלים את ההסכם עם (תוכנית) להכלת איום הטילים הבליסטיים".

מקרון יוכל להוסיף, כמובן, כי התנערות ארה"ב מההסכם עם איראן רק תראה לקים ג'ונג און, שליט קוריאה הצפונית, כי הוא לא יוכל לסמוך על כך שממשל טראמפ יכבד הסכם גרעיני פוטנציאלי עם פיונגיאנג. נשיא צרפת בוודאי יטען, שמהלך אמריקאי כזה יחולל שסע עמוק בין ארה"ב לברית נאט"ו. יתר על כן, הסתלקות ארה"ב מהסכם הגרעיני בוודאי תניע את טהראן לחדש את פיתוח הנשק הגרעיני והתפתחות זו תניע תצית מריות גרעיני באזור כולו, כשסעודיה תצעד בראש.

וכמובן, מקרון יקרא לטראמפ לא להוציא את הכוחות האמריקאיים בסוריה מפני שמהלך כזה יחזק, בראש ובראשונה, את האיראנים, שמבססים את נוכחותם במדינה, ויפגע בבטחונה של ישראל, וזו תהיה עלולה להגיב בפעולה ישירה נגד מטרות איראניות ולחולל מלחמה אזורית. ההתקפה הכימית בדומא דחתה את מועד הוצאת הכוחות, אך לא סביר שטראמפ ישאיר אותם שם לאורך ימים. זה מנוגד לד.נ.א הפוליטי שלו, לנהייתו לבדלנות, וחוץ מזה, מה יגידו התומכים?

אומרים על טראמפ שהוא מאמץ את דעתו של האדם האחרון ששוחח עמו. זה כנראה לא יקרה הפעם, אך אפשר לנחש שליתר ביטחון ידאגו מייק פומפיאו וג'ון בולטון לשבץ את עצמם בלו"ז הנשיאותי אחרי נשיא צרפת.

 דונלד טראמפ / צילום: Joshua Roberts, רויטרס