מה מפריע לאפי נוה - ולמי הוא באמת פנה כשתקף את סלינגר?

דורית סלינגר מפריעה לאפי נוה. מפריעה לו כיו"ר לשכת ריבוי עורכי הדין, ומאיימת על עתיד הגדלת העושר הפרטי שלו ממשרד עורכי הדין "אטיאס-נוה" שמתמחה "בתחום דיני הביטוח על כל ענפיו, ייעוץ ביטוח, נזיקין (גוף ורכוש) וכן תביעות כספיות". (לכתבה המלאה על התבטאות נוה נגד סלינגר) 

היא כל-כך "מציקה" לו, לעשרות אלפי חבריו המיותרים ולחשבון הבנק שלו, עד שהכתיר אותה אמש כ"מפקחת על הביטוח הגרועה בעולם". רק שעל הדרך, בלהט האיבה, ההרגלים והפחד, נוה בעצם זורק את ערימות הרפש על כל מי שתומך בה ובמהלכיה.

אם סלינגר הכי הכי גרועה, אז שר האוצר משה כחלון, שתומך בה, שדחף והוביל איתה את הקמת "מוסד הבוררות" - הוא שר האוצר הכי גרוע בעולם; איילת שקד שרת המשפטים, יו"ר ועדת שרים לחקיקה, זו שלצידה נוה מקפיד לשבת ולהצטלם מחויך ומרוצה, שאישרה את מוסד הבוררות - היא הכי הכי גרועה בעולם; גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שזה לא היה עובר בלעדיו. כל זה על-פי תורת האתיקה, הכוח והתאווה של נוה.

סלינגר, הממונה הראשונה על שוק ההון הביטוח החיסכוןף שטיפלה וממשיכה לטפל - להעדיף את האינטרס של המבוטחים, לא עוד את עניין בעלי הכוח וההון בשוק הביטוח הכבד על החברות, בעלים, סוכנים ועורכי הדין וכחלון שלא מפסיק לדבר על הנפגעים בחברה, הכניסו לחוק ההסדרים 19 הצעת חוק הקמת מוסד בוררות חובה. בין חברות הביטוח למבוטחיהן.

לפי הצעת החוק, מבוטחים שתביעותיהם נדחו על-ידי חברות הביטוח יוכלו לפנות למוסד בוררות שיכריע ביניהם. אחת הסיבות שדורשות את הקמת המוסד, בדחיפות, היא העלייה המתמדת והתלולה בתלונות צרכנים לרשות שוק ההון נגד חברות הביטוח (2010 - 6,835 פניות; 2016 - 12,462 פניות), והזינוק במספר התביעות שהגיעו לבתי המשפט (2014 - 36,300 תביעות; 2016 - 45,300 תביעות).

כחלון וסלינגר גם רצו ליצור איזשהו "איזון" בין המבטחים. בין חברות הביטוח המעסיקות מספר גדול מאוד של עורכי דין, עם הרבה זמן להעביר ורצון תמידי לקחת כסף אבל להתאמץ ולהשתדל מאוד לא לשלם כשצריך - לבין המבוטחים ששנים ארוכות ומתישות של תביעה, מסמכים, עורכי דין וסחבת משפטית (מכוונת או אולי לא) מול חברת הביטוח המשומנת, שוחקות את כל אמצעיהם בריאותם וחייהם.

אבל לשכת עורכי הדין, שבראשה עומד נוה, התקוממה. איך לא. קודם כל כי מה יעשו עשרות אלפי עורכי הדין המיותרים בישראל (שיא עולמי!) אם לא יוכלו לייצג ולהתפרנס ממבטחים ומבוטחים, לאורך שנים. שנית, מה יקרה למשרדי עורכי דין שעיקר התמחותם בביטוח? מה למשל יכול לקרות למעמדו של משרד גדול שמייצג "מספר רב של לקוחות לרבות חברת וגופים פרטיים, ומשתף פעולה בין היתר עם משרדי שמאים ומומחים אחרים בתחום הביטוח והנזיקין" כמו למשל משרד "אטיאס-נוה-כהן משרד עורכי דין"? הרי אין מה להשוות בין התמורה שבאה מייצוג מבוטח או מבטח בבוררות, לבין התדיינות משפטית שנמשכת שנים ארוכות ויקרות.

כחלון וסלינגר דחפו בכוח להכנסת המוסד לבוררות ביטוח במסגרת העברת חוק ההסדרים בכנסת, אבל אז נתקלו בקיר חוסם בדמותו של עורך הדין אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת.

ינון ניסח מכתב שמכוון בעיקר להגנה על מעמדה של הכנסת: "לא יעלה על הדעת שתיקון משמעותי כזה יובא לדיון בכנסת בכריכה אחת עם תיקונים רבים אחרים וללא שייוחד לו הזמן הדרוש לצורך דיון והעמקה בכלל ההיבטים המורכבים הנוגעים אליו..." . כמה ענייני, כמה דמוקרטי, כמה ציבורי.

למה לא לדון בדבר החשוב הזה לעומק - הרי הוא מאוד מורכב ולכן חשוב לדון במורכבות זו. לא, הוסיף עו"ד ינון וכתב: "אין בעמדתי זו כדי להביע דעה ביחס לתוכנה של הרפורמה המוצעת אלא אך ורק ביחס להכללתה בחוק ההסדרים". אפשר שהמשפט הזה היה מופיע בכל מקרה ובכל זמן, אחרי הכול הוא היועץ המשפטי של הכנסת ולא כבוד הרשות המחוקקת כולה, אבל הפעם זה היה חשוב לו במיוחד, שכן הדברים קרו במהלך התקופה בה דנה הועדה למינוי שופטים במינוי שני שופטים לבית המשפט העליון. במקרה הוזכר אז ינון כמועמד לתפקיד בעליון, ובמקרה היה אז נוה חבר בוועדה למינוי שופטים (אחד מתוך שני נציגי לשכת עורכי הדין), ואפילו לגמרי במקרה הוא הכריז זמן מה קודם שהוא תומך וממליץ על ינון לתפקיד.

ינון לא הגיע לעליון, אבל המכתב שלו היווה עילה לחברי הכנסת שתמיד מחבבים יותר כוח ויותר חיזור וכבוד מצד גופים גדולים וחזקים כמו חברות הביטוח ולשכת עורכי הדין. תוצאה: הוראת חקיקת מוסד לבוררות ביטוח הוצא מחוק ההסדרים, ועבר לתהומות הנשייה והשכחה של דיוני ועדות הכנסת.

נוה ניצח את סלינגר בסיבוב ראשון. אבל הלחץ של המבוטחים, האווירה הציבורית נגד כוחות הביטוח שמחריפת את יחסיהן עם המבוטחים ובעיקר התגבשות הכוח הפוליטי של הציבור הרחב מול חברי הכנסת - אפשר שבכל זאת יכריע לטובת המבוטחים. מתי? בקרוב. אבל אולי אחרי עידן סלינגר.

סלינגר מסיימת בסוף אוגוסט. היא הפכה פה את עולם הביטוח וצרכנות הביטוח. על שר האוצר כחלון לוחצים גורמי כלכלה, בעלי חברות ביטוח, סוכנים, עורכי דין ואינטרסנטים אחרים להביא יו"ר רשות שוק ההון מזן אחר. אחד שיודע איפה האינטרסים של הכוחות הגדולים וגם מוכן להתבטל מולם, כמו כמה מקודמיה של סלינגר. באלגנטיות צדקנית "מסבירים" לכחלון שקודם כל כדאי להפנים ולייצב את המהפכה של סלינגר. אבל כחלון מבין, הוא נחוש להביא לתפקיד מישהו שייצג את האידאלוגיה החברתית שלו. את מלחמתו שלו.

".. היא ממש לא מכבדת אתכם או סופרת אתכם" אמר היום לסוכני הביטוח, "סוכנים מגיעים למצב שהם לא מסיימים את החודש", הוא מתלטף עליהם בחמלה והוסיף, עבור בעלי הביטוח ומנהליהן, "המפקחת מנסה לנהל גם את החברות וגם את הדירקטוריון".

נאום הגבר אפרים, שמזל שלא נפלו לו המכנסיים, מיועד קודם כל לאוזן של כחלון, דע לך, אני מזהיר אותך, שלא תביא עלינו שוב מישהו שישנה את מאזן הנהנים והנהנתנים. אבל יותר מזה הנאום מיועד למיתרי הפחד של מי שיחליף/ תחליף את סלינגר. שלא תעזו לחשוב אלא עלינו. תעו לכם אם תלכו בדרך הצרכנים - יהיה לכם עסק איתנו. איתי.

לשכת עורכי הדין נמסר כי "דבריו של ראש לשכת עורכי הדין משקפים את הביקורת הקשה ביחס להתנהלותה לאורך זמן של המפקחת על הביטוח אשר מסתבר כי הינה רחבה וכוללת את סוכני הביטוח, חברות הביטוח תוך שלאחרונה ניסתה לפגוע ולהשמיץ גם את לשכת עורכי הדין. באשר לניסיון להקים מוסד בוררות חובה מדובר בניסיון שני של המפקחת לגנוב הליך חקיקה במסגרת חוק ההסדרים תוך ניסיון לעקוף הליכי חקיקה מתבקשים שעה שמדובר בחקיקה העוסקת בהגבלת זכות הגישה לערכאות שהינה זכות בסיסית והיועץ המשפטי לכנסת כבר הבהיר פעמיים שאין זו חקיקה אשר מתאימה לחוק ההסדרים שכן יש לה השלכות חוקתיות כבדות משקל ואם המפקחת חפצה לקדם הליך זה הרי שדרך המלך לקדם הליך חקיקה ידועה לה היטב אך לא בכדי ניסתה פעם נוספת לגנוב הליך חקיקה במסגרת חוק ההסדרים.
חשוב להדגיש כי מהלך זה של המפקחת נעשה ללא שום תיאום או התייעצות ואף לא בידיעת הנהלת בתי המשפט, התאחדות חברות הביטוח, לשכת סוכני הביטוח ולשכת עורכי הדין. התנהלות מקוממת זו של המפקחת ראויה לכל גנאי והדברים מדברים בעד עצמם וכל ניסיון לייחס לעו"ד נוה מניע אישי הינו בבחינת חוצפה ועזות מצח לשמה".