כך האקדמיה רוצה לעשות כסף מסטארט-אפים

אחד המיתוסים הידועים בעולם ההייטק הוא של היזם שוויתר על הקולג' כדי להקים את הסטארט-אפ שישנה את העולם. פיטר תיל, ממשקיעי הטכנולוגיה הבולטים בעשור האחרון, אפילו הקים תוכנית למימון יזמים צעירים שבוחרים לוותר על השלב הסטודנטיאלי בחייהם. אלא שמבט על כמה מהאקזיטים הבולטים בישראל בשנה שחלפה מציג תמונה מעט אחרת: מובילאיי יצאה מהאוניברסיטה העברית, את נוירודרם הקימו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, ואילו ארגוס החלה את דרכה במרכז הבינתחומי. גם גוגל ופייסבוק, צריך לזכור, החלו את דרכן במסדרונות סטנפורד והרווארד.

בעולם כבר הבינו שמיזמים של סטודנטים, לתארים ראשונים או מתקדמים, עשויים להפוך לדבר הגדול הבא - ומשקיעים בהם בהתאם. לפי Pitchbook, ב-2017 פעלו כ-50 קרנות שהתמקדו בהשקעות במיזמי סטודנטים, מתוכן למעלה ממחצית גיסו מימון בחמש השנים האחרונות. האוניברסיטאות הגדולות בעולם מפעילות קרנות השקעה בהייטק, וארה"ב מובילה את הטרנד עם קרנות אוניברסיטאיות של מוסדות כמו הרווארד, MIT וברקלי. זו אחת הדרכים שבהן מתמודדים המוסדות עם הירידה העולמית בתקציבים הממשלתיים שמגיעים אליהם.

ישראל, כרגיל, מצטרפת לטרנד באיחור אופנתי: כעת גם גופים מקומיים מנסים לזהות פוטנציאל במיזמים סטודנטיאליים, כבר בשלבים המוקדמים שלהם. המועצה להשכלה גבוהה הוציאה קול קורא להשקעה בתוכנית עידוד יזמות וחדשנות באקדמיה, באמצעות הקמה ושדרוג של מרכזי יזמות וחדשנות בקמפוסים. תקציב התוכנית, שצפויה להתבצע בתחילת 2019, עומד על כ-45 מיליון שקל. קרן ההון סיכון fresh.fund מגייסת בימים אלה קרן שנייה שמוקדשת להשקעות במיזמים סטודנטיאליים, אוניברסיטת תל-אביב השיקה קרן הון סיכון אוניברסיטאית, וגם הטכניון נמצא בעיצומו של גיוס קרן משלו.

ההתמקדות של אוניברסיטאות ביזמות אינה חדשה לחלוטין, ותוכניות האצה פועלות בהן זה שנים. עם זאת, לאורך השנים התקשו מוסדות להשכלה גבוהה להשתלב בעולם העסקי, למרות תפקידם המרכזי בפיתוח טכנולוגיה חדשנית. ההשקעה המסורתית של אוניברסיטאות בחדשנות מאופיינת בסירבול ובמנגנונים ביורוקרטיים מסובכים, מה שבין היתר גרם לאוניברסיטה העברית להפסיד את הנתח שלה באקזיט של מובילאיי. ואולם, לצד התחזקות הטענות בדבר אובדן הרלוונטיות של האקדמיה, נראה שכיום המוסדות אקדמיים מבינים שההתנהלות המסורבלת עולה להם בהפסדים כלכליים, מה שדוחף אותם להשקיע במיזמים טכנולוגיים באופן ישיר.

הגל החדש של גופי ההשקעה לא ממוקד בקניין הרוחני של האקדמיה כמו בעבר, אלא מתקרב לעולמות ההון סיכון. כל אחד מהגופים שאיתם שוחחנו לקח את מודל ההון סיכון הקלאסי, וביצע בו התאמות בהתאם לתפיסתו. רבים מהם מציינים כי שאבו השראה מהפעילות של The Dorm Room Fund - קרן השקעות של סטודנטים בסטודנטים, שהוקמה ב-2012 בפילדלפיה, והשקיעה מאז ביותר מ-150 ברחבי ארה"ב.

מודל ההשקעה של The Dorm Room Fund, כפי שהציג אותו מייסד הקרן ג'וש קופלמן עם הקמתה, מתבסס על העקרונות הבאים: ניהול הקרן בידי סטודנטים ולא בידי "חליפות"; מיקום הקרן בקמפוסים; מימון על בסיס צרכים - סטודנטים זקוקים למשאבים מצומצמים, ולמימון נמוך מהשקעות ראשוניות (סיד או פרה-סיד) מקובלות. לשלב המימון הזה קופלמן קרא "שלב המעונות", והוא מתאפיין בהשקעות נמוכות של עשרות אלפי דולרים.

ניתן לראות כיצד המודל הזה השפיע על כל אחד מהגופים השונים בישראל. פרש פאנד והקרן של אוניברסיטת תל-אביב מתכוונות להשקיע בחברות בשלב הפרה-סיד בין עשרות למאות אלפי שקלים. לעומתה, הטכניון כבר מבצע השקעות כאלה דרך האקסלרטור שלו, Drive, והקרן החדשה שלו מיועדת להשקעה בסבבים מתקדמים יותר - סיד ו-A. גם המרכז הבינתחומי בהרצליה נכנס לתמונה, אם כי באופן שונה מעט: מאז 2001 הוא מפעיל תוכנית יזמות בשם "זל", ובשנתיים האחרונות החל להשקיע בחברות שהקימו בוגרי התוכנית. עד כה הוא השקיע ב-11 חברות, 50 אלף שקל בכל אחת.

לפני שהיזמים ממשיכים הלאה

fresh.fund היא קרן להשקעה במיזמים מהאקדמיה, ששלושת מקימיה הם יזמים וסטודנטים לשעבר. בשנה האחרונה היא הפעילה פיילוט במתכונת מצומצמת, שבמסגרתו ביצעה חמש השקעות במסגרת קרן בהיקף של מיליון דולר. כעת היא מגייסת קרן שנייה בהיקף של 10 מיליון דולר, שעתידה להתחיל לפעול במהלך השנה.

הקרן מתבססת על סטודנטים ממוסדות ברחבי הארץ, אשר מועסקים בה בתור אנליסטים. הם ממפים את הפעילות בקמפוסים ומאתרים מיזמים להשקעה, וכן מסייעים למיזמים המושקעים למפות את השווקים בתחומיהם. האנליסטים פועלים מתוך מוסדות הלימוד והחיבור לשטח ולסטודנטים מהווה את הבסיס למודל של הקרן.

אף שעברה שנה בלבד מאז הקמת פרש פאנד, שעדיין לא ראתה תוצאות כספיות מהפיילוט, ארבעת השותפים - דניאל קיז, זקי ג'מאל, מעיין קיז והדי גולדשמידט - סבורים שהמודל מוכיח את עצמו. לדבריהם האנליסטים הצליחו למפות את היזמות באקדמיה הישראלית באופן יסודי, וכמעט כל החברות שהשקיעו בהן הצליחו לקבל השקעות המשך.

מודל ההשקעות של הקרן מתמקד בחברות תוכנה, אינטרנט ומדיה: פרש פאנד מתכוונת להשקיע ב-10-20 חברות בשנה לאורך 3 שנים, בסכומים נמוכים מהמקובל בשוק - 20-100 אלף דולר לחברה. עיקר ההשקעות הם במיזמים בשלבי פרה-סיד, אך מחצית מהקרן החדשה תיועד להשקעות המשך. המשקיעים של פרש פאנד מהווים שותפים אסטרטגיים להשקעות כאלה: "אנחנו נהיה החוליה הראשונה בתהליך, ונוכל לחבר את החברות לקרנות לצורך השקעות המשך. כמה עשרות אלפי דולרים זה לא מספיק כדי להזניק חברה, אבל הם יכולים להביא אותה למצב שהיא מוכנה להשקעה", אומר ג'מאל.

PICO Partners, קרן הון סיכון בניהול יזם ההייטק הוותיק אלי וורטמן, שמשקיעה בסטארט-אפים בשלבי סיד, מובילה את ההשקעה בקרן החדשה, ואליה הצטרפו שני משקיעים פרטיים. טל טוחנר, מנהלת ההשקעות של PICO Partners, סיפרה כי ההחלטה התקבלה בעקבות הצלחה של מודלים דומים בעולם: "זיהינו מודלים מוצלחים בארה"ב של קרנות הון סיכון מובילות, כמו General Catalyst עם Rough Draft ו- First Round Capital עם Dorm Room Fund, וראינו ערך בהובלת המודל הזה יחד עם fresh.fund בישראל".

גולדשמידט משוכנע שהמודל הייחודי של הקרן וההסתמכות על אנליסטים מספקת לה יתרון על גופי השקעה אחרים: "הפעילות בתוך האוניברסיטאות מאפשרת לנו להגיע ראשונים ליזמים הכי טובים שאנחנו יכולים למצוא. רוב היזמים עוברים בכאלה מוסדות, והכי מוקדם שאפשר להגיע אליהם זה באוניברסיטאות, לפני שהם ייצאו למקומות אחרים".

לכאורה, הפעילות מתוך הקמפוסים עשויה גם להיות נקודת התורפה של הקרן: האקדמיה סופגת לא מעט ביקורת על כך שתוכניות הלימוד בה מיושנות, מקובעות ולא מכינות את הסטודנטים הטכנולוגיים להתפתחות עסקית אמיתית. אלא שג'מאל סבור שזו טעות להסתכל על האקדמיה דרך תוכניות הלימוד בלבד: "האקדמיה מספקת מסגרת ופסיליטיז, והסטודנטים מעשירים אחד את השני. צריך לשים לב לפתיחות שלהם ללקיחת סיכונים וליכולת שלהם ללמוד, תכונות שאנחנו מכירים מיזמים. הדברים האלה ביחד מייצרים בקמפוסים אקוסיסטם אידיאלי".

כמו המוסדות הגדולים בעולם

בפרש פאנד מתהדרים בכך שהשותפים מחוברים לאקדמיה, היו או עודם סטודנטים בעצמם, והחיבור שלהם לחיים הסטודנטיאלים מהדהד מדבריהם. לצד הקרן עצמה, בימים אלה הם בונים מודל השקעה שמתבסס על המבנה שפיתחו, ומיועד להקמת קרנות שיפעלו בתוך מוסדות להשכלה גבוהה. לדברי ג'מאל הם נמצאים בעיצומו של תהליך אפיון מתקדם עם מספר מוסדות בארץ ובעולם.

מי שלא חיכתה למודל של פרש פאנד היא אוניברסיטת תל-אביב, שהקימה קרן הון סיכון אוניברסיטאית ראשונה. הקרן, שעליה דיווחנו ב"גלובס" בשבוע שעבר, צפויה להתחיל לפעול בשבועות הקרובים. בניגוד לפרש פאנד, TAU Ventures שייכת לאוניברסיטה ומתמקדת במיזמים שיצאו מכותליה בלבד. היקף הפעילות המתוכנן של הקרן הראשונה שתפעל במסגרתה הוא 20 מיליון דולר.

נמרוד כהן, מנהל-שותף בקרן, מדגיש כי בניגוד למודלים קיימים של השקעה מטעם מוסדות אקדמיים, טאו ונצ'רס לא מגבילה עצמה להשקעה במיזמים המבוססים על טכנולוגיה השייכת לאוניברסיטה, אלא מחפשת חדשנות טכנולוגית ככל קרן הון סיכון. את ההתמקדות במיזמים יוצאי אוניברסיטת תל-אביב הוא מסביר בכך שכ-50% מהיזמים בישראל הם בוגרי האוניברסיטה.

בניגוד לפרש פאנד, הקרן אינה ממוקדת בסקטורים ספציפיים, אלא מתכוונת להשקיע במיזמים טכנולוגיים שונים. הקרן הראשונה תהיה פעילה במשך כשבע שנים, וההשקעות יתבצעו בעיקר בארבע השנים הראשונות, כשבכוונת ראשיה להשקיע בכל שנה בכשמונה מיזמים בשלבי הפרה-סיד והסיד, בין עשרות למאות אלפי שקלים בכל אחד.

בטכניון מתכננים ללכת אפילו יותר רחוק. ביוני 2017 הכריז המוסד החיפאי על קרן השקעות חדשה, שאמורה להגיע להיקף של 200 מיליון דולר, בשיתוף הקרן ההונג קונגית UGC. לדברי בני סופר, המנהל העסקי של הטכניון, הקרן תחל לפעול עד סוף השנה הנוכחית, ובדומה לקרן של אוניברסיטת תל-אביב תשקיע בכל מיזם שיש לו קשר לטכניון, ולא רק בכאלה שמשתמשים בקניין הרוחני שלו.

70% מהקרן תיועד להשקעות סיד ו-A, והשאר להשקעות המשך, כשהכוונה היא להשקיע גם בחברות בתחומי מדעי החיים. בטכניון מדגישים את הפעילות הבינלאומית של הקרן: היא תנוהל ממשרדיה בישראל ובהונג קונג בידי צוות משותף שכולל בין היתר את אדי שלו, ד"ר אייל קישון וגארי גנות, מייסדי קרן הון סיכון ג'נסיס.

"בארץ יש שני כשלי שוק", אומר סופר, "אחד אנחנו מזהים לפני שלב הסיד, ואחד בשלבים שאחרי החממות". כדי לטפל בכשל הראשון מפעיל הטכניון את האקסלרטור דרייב למיזמים בשלבי הפרה-סיד והסיד, שבו ניתנות השקעות של עד 100 אלף דולר למיזמים של סטודנטים, בוגרים, אנשי סגל ו"כל מה שצבוע טכניונית", לפי סופר. "ההשקעה נעשית בפורמט הלוואה המירה למניות עם הנחה על הסיבוב הבא. זאת אומרת שאנחנו לא מקבעים שווי לחברה, אלא הוא נקבע בידי המשקיעים הבאים".

כעת מבקשת הקרן החדשה לטפל בכשל השני. "יש בכל העולם התקרבות בין גופים אקדמיים לבין קרנות הון סיכון כי האוניברסיטאות הבינו שמישהו אוכל לנו את הארוחה - והמישהו הזה אלה הקרנות. היום לכל האוניברסיטאות הגדולות בעולם יש קרנות שהמנדט שלהן הוא להשקיע במיזמים שקשורים למוסד שלהם", אומר סופר. "אחד מתפקידי האוניברסיטה היום הוא לעזור לסטודנטים להמציא את מקום העבודה שלהם. בהקמה של קרנות וגופי השקעה אנחנו מגיעים עד הקצה: לא רק שיעורים, מנטורשיפ וחללי עבודה, כל זה נעשה בעבר. עכשיו אנחנו נכנסים למגרש מתוך תקווה להרוויח מהעסק הזה פיננסית".