חסרות תשתיות? הפתרון: בואו נקים עוד ועדה

 הקמת צוות תשתיות 2030 באגף התקציבים נעשית בתיאום עם תוכניות החשב הכללי בנושא, כך אמר הערב מנכ"ל האוצר שי באב"ד בעקבות הפרסום ב"גלובס" מוקדם יותר. לדברי באב"ד מדובר בצוות עבודה שיפעל בהתאם להנחיות וועדת ההיגוי המשותפת בראשות החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו. באב"ד הוסיף וטען כי אין כל תחרות או מתיחות בין אגף התקציבים לאגף החשב הכללי באוצר וכי שני האגפים פועלים בתיאום ובשיתוף פעולה. "גלובס" חשף היום כי במסגרת רה-ארגון באגף התקציבים החליט הממונה על האגף שאול מרידור על הקמת צוות חדש שי וביל "תוכנית עבודה להגדלה ניכרת של התשתיות במשק הישראלי".

בכך מצטרף אגף התקציבים לשני מובילי התוכניות האסטרטגיות להגדלת ההשקעה בתשתיות בממשלה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה והחשב הכללי באוצר. ככל הידוע באוצר לא הגיעו עדיין להסכמות עם משרד ראש הממשלה בשאלה מי יוביל את הנושא - והמחלוקת מעכבת את מאמצי הממשלה להתמודד עם בעיית התשתיות החריפה. 

מצב התשתיות בישראל מככב בדוחות האחרונים על המשק שפרסמו קרן המטבע הבינלאומית וה- OECD . בשני הגופים הגדירו את מצב התשתיות בישראל כאחד הגרועים ביותר מבין המדינות המפותחות בדגש על בעיית הגודש בכבישים: על-פי ה- OECD ישראל מובילה בהפרש ניכר בין המדינות המפותחות במספר כלי הרכב לקילומטר כביש.

החשב הכללי ציין כי שווי כלל התשתיות בישראל מגיע לכ-50% מהתוצר המקומי לעומת 70% - הנתון הממוצע במדינות ה- OECD . משמעות הנתון היא מחסור מצטבר בתשתיות בסכום של כ-250 מיליארד שקל, שנוצר כתוצאה מתת-השקעה: ההשקעה השנתית בתשתיות בישראל נמוכה ב-50% מהממוצע בעולם המפותח.  

אלא שמסתבר שלפחות בנושא אחד כבר אין מחסור - בתוכניות. ב-3 לספטמבר אישרה הממשלה את התוכנית הרב-שנתית לפיתוח תשתיות, תוכנית-על המאגדת בתוכה את כל הפרויקטים בתחום התשתיות שניתן להתחיל בביצועם עד שנת 2021 בהיקף כספי כולל של 100 מיליארד שקל. חלק מהפרויקטים אמורים להתבצע בשיתוף המגזר הפרטי (PPP). הממשלה הטילה על מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר לעמוד בראש צוות ליווי ומעקב לתוכנית, בהשתתפות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, החשב הכללי הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי של משרד האוצר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הסביר בפתח הישיבה כי "מסתבר שאין כתובת אחת לכל פעולות התשתיות. זה מעכב הרבה דברים ואני יכול להגיד לכם שזה מעכב גם השקעות חיצוניות".

עוד קודם לכן ביולי הקים החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו צוות בראשותו במטרה לגבש תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להגדלת ההשקעות בתשתיות. חזקיהו אמר לאחרונה בכנס כלכלי כי עבודת הצוות, שתוצג בקרוב, תכלול רשימת פרויקטים שיהיו זמינים להשקעה בשנים הקרובות בתחומי התחבורה, האנרגיה, התקשורת המים והביוב. בנוסף צפוי הצוות להציג המלצות לשינויים מבניים ובראשם הקמת יחידה שתתכלל בין הפרויקטים השונים ותתעדף ביניהם, ותפעל ככל הנראה תחת החשב הכללי. לדברי חזקיהו יישום המלצות הצוות יאפשרו לממשלה להגדיל את ההוצאה הלאומית בפיתוח תשתיות מ-25-30 מיליארד שקל לשנה כיום ל-כ-50 מיליארד שקל לשנה ב-15 השנים הקרובות. גם בצוות שבראשות חזקיהו חברים נציגי אגף התקציבים והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.

הקמת צוות תשתיות 2030 במסגרת אגף התקציבים כעת נעשית כחלק ממהלך רוחבי שעליו הכריז מרידור ערב חג הפסח. מדובר במהלך שנועד להביא "הישגי עומק למשק ולכלכלה הישראלית" ובמסגרתו הוקם גם צוות תוכניות אסטרטגיות שהופקד על הטיפול בסוגיות רוחביות ויהיה כפוף ישירות למרידור עצמו, וצוות שכר וכלכלה שיסייע לאגף להתמקצע בתחום השכר ובתחומים רוחביים. בראש צוות תשתיות 2030 יעמוד הרכז דור בלוך והוא יהיה כפוף לעדי חכמון סגנית הממונה על התקציבים לנושאי תשתיות, שתהיה מעתה הסגנית היחידה באגף שתנהל ארבעה צוותים.     

מלחמה פנימית על יוקרה, סמכויות ותקציבים

כל משבר הוא הזדמנות ובמקרה של משבר התשתיות מדובר בהזדמנות של פעם בדור. יוקרה, השפעה, סמכויות ובעיקר תקציבים בעשרות מיליארדים שיוזרמו בשנים הקרובות לתשתיות - כל אלה מונחים על השולחן. הושט היד וגע בם, לפני שיחטפו לך מהאגף המתחרה. קחו למשל עניין פשוט כמו החלטה על שיטת הביצוע. פרויקט תשתיות יכול להיות במימון וביצוע ממשלתי או בשותפות עם זכיין פרטי. פרויקטים מהסוג הראשון (המכונים "תקציביים") ינוהלו על ידי אגף התקציבים באוצר. פרויקטים מהסוג השני (המכונה PPP) ינוהלו על ידי החשב הכללי.

ההיגיון הפשוט אומר שבאגף התקציבים ילחצו להלאים פרויקטים בזמן שבחשב הכללי ישכנעו להפריט אותם. רק שלעתים קרובות ההיגיון עובד דווקא בכיוון ההפוך. מי שדחף לבטל את הזיכיון להקמת הרכבת הקלה בתל-אביב היה דווקא סגן החשב הכללי באותו זמן, גיל שבתאי. מי שדחף להוציא את קווי הרכבת הקלה העתידיים בגוש דן לידי זכיינים פרטיים היה דווקא הממונה על התקציבים באוצר באותו זמן, אמיר לוי. ההסבר פשוט. באגפים שונאים להתעסק בניהול השוטף של הפרויקטים אבל אוהבים לקבל הובלה ואחריות כוללת. רוני חזקיהו, לא היה בהכרח מודע לכל הדינמיקה הזו כשהחליט מיד עם כניסתו לתפקיד החשב הכללי לקחת על עצמו את נושא קידום התשתיות.

בעיתוי שבו חזקיהו בחר להקים את הצוות שלו, עמד הממונה על התקציבים אמיר לוי לפני סיום כהונתו וחזקיהו נהנה מההפקר. אבל הניצחון היה קצר ימים. חזקיהו תכנן לפרסם את תוכנית התשתיות הגדולה שלו בינואר - רק שמאז הפרסום מתעכב על רקע חילוקי דעות פנימיים באוצר וחוסר התלהבות מכיוון ראש הממשלה. הפעם תורו של שאול מרידור, הממונה הטרי על אגף התקציבים לנצל את ההזדמנות ולקבוע עובדות בשטח. אגף התקציבים לא יכול להרשות לעצמו לוותר על השליטה בתוכניות בהיקף תקציבי כל כך דרמטי ולחשב הכללי אין כרגע דגל אחר. אחרי תקופת שקט ארוכה נראה שהמאבקים בין שני האגפים הדומיננטיים באוצר עומדים להתחדש.