רשות ההגבלים מערימה קשיים על מיזוג מזרחי ואגוד

רשות ההגבלים העסקיים מערימה קשיים, ולא מאשרת בקלות את המיזוג בין מזרחי-טפחות לבנק אגוד. באחרונה נערכה פגישה בין נציגי רשות ההגבלים לנציגי מזרחי-טפחות והבעלים של בנק אגוד. במהלך הפגישה הציגו נציגי הרשות את הממצאים שלהם מהבדיקות שערכו. נתון מרכזי שהוצג בפגישה נוגע למעבר בין בנקים.

ל"גלובס" נודע כי רשות ההגבלים אספה נתונים מהבנקים השונים, ומהם עלה כי בנק אגוד גייס 6,000 לקוחות (בעלי משכורת של 5,000 שקל ומעלה) מבנקים אחרים בתוך כשנה. על פניו נראה כי מדובר בנתון נמוך למדי היות ויש כיום מעל ל-3.5 מיליון חשבונות בנק במגזר משקי הבית. אולם ברשות ההגבלים דווקא חושבים, שנתון זה מעיד על כך שבנק אגוד תורם לתחרות במערכת הבנקאית, שכן מדובר במספר לא מבוטל ביחס לכמות הלקוחות העוברים בין בנקים.

במהלך הפגישה עלו נושאים נוספים הקשורים במיזוג כגון השפעתו על שוק המשכנתאות, היות ומזרחי-טפחות שמנוהל על ידי אלדד פרשר, הוא כבר היום השחקן הגדול ביותר בתחום, וההשפעה על האשראי למגזר היהלומים. הצדדים בעסקת המיזוג קיבלו לידיהם את הנתונים השונים, והם אמורים להעביר את התייחסותם בזמן הקרוב. לאחר מכן צוות הרשות יתייעץ עם ועדת המיזוגים, ואם יחליט להתנגד למיזוג, הצדדים יוזמנו לשימוע לפני ההחלטה הסופית. החלטה על המיזוג היא בידי אורי שוורץ היועץ המשפטי של הרשות, היות ומיכל הלפרין, הממונה על רשות הגבלים, מנועה מלעסוק בסוגיה בשל הסדר ניגוד העניינים שלה.

בקרב גורמים המקורבים לעסקת אגוד-מזרחי-טפחות נשמעות הערכות כי קיים סיכוי לא מבוטל שהרשות לא תאשר את המיזוג בין הבנקים. עוד נודע ל"גלובס" כי במקרה שכזה מתכוונים הצדדים בעסקה להגיש ערעור לבית הדין להגבלים עסקיים, שכן לטעמם אין מניעה לאישור מיזוג שכזה.

נזכיר כי בנק אגוד, בשליטת משפחות לנדאו, מנור, ד"ר יעל אלמוג זכאי ושלמה אליהו נמצא "על המדף" מזה זמן רב. יחד עם זאת, לא נרשמו מתעניינים רציניים בעסקה, ולפני קרוב לחצי שנה נחתמה העסקה למיזוג עם בנק מזרחי-טפחות לפי מכפיל הון של 0.6 בלבד על בנק אגוד, קרי שווי של כ-1.5 מיליארד שקל.

בנק אגוד סובל מחיסרון לקוטן ומבעיות נוספות כגון מבנה הוצאות כבד והצורך לבצע השקעה משמעותית בתחום המחשוב, במקום שירותי המחשוב שהוא מקבל כיום מבנק לאומי. כתוצאה מכך, מתאפיין הבנק בשיעורי רווחיות נמוכים - אשתקד התשואה על ההון עמדה על 5.8%, לאחר שבשנת 2016 הבנק הפסיד בעקבות הפרשות חד פעמיות שביצע. יחס היעילות עמד על 77% (כלומר קרוב ל-80% מההכנסות נבלעו בשורה ההוצאות), ונתח השוק של בנק אגוד עומד כיום על פחות מ-3%.

על רקע נתונים אלה, ועל רקע האתגרים הדרמטיים המחכים לבנק בנושא המחשוב, המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כבר הודיעה בעבר כי היא תומכת במיזוגו לתוך מזרחי-טפחות, הנחשב לבנק יעיל ובעל שיעור רווחיות גבוה. המיזוג אמור לחזק את מזרחי-טפחות, שגם ייהנה מרווח הון נאה של מאות מיליוני שקלים, היות והוא רוכש את הבנק לפי שווי הנמוך מההון העצמי של אגוד.

לעומת זאת, במגזר הפוליטי מתנגדים בחריפות למיזוג בין הבנקים, בטענה שיציאת שחקן מהשוק, תפגע בתחרות ותגדיל את הריכוזיות במערכת הבנקאית. שר האוצר משה כחלון התנגד למיזוג, ושר הכלכלה אלי כהן, שנחשב לשר האחראי על רשות ההגבלים הביע גם כן התנגדות. כהן אף היה מיוזמי הצעת חוק שהוגשה לאחר החתימה על העסקה, ולפיה מיזוג בין בנקים יהיה כפוף לאישור שרי האוצר והכלכלה. ככל הידוע הצעת חוק זו אמנם אינה קרובה ליישום, אך אין ספק כי היא מהווה לחץ על רשות ההגבלים העסקיים בבואה לבחון האם לאשר את העסקה. היות ובנק ישראל כבר הודיע על תמיכה בעסקה, הכדור נמצא כעת אצל הרשות. נראה כי לא משנה איזו החלטה תקבל הרשות, הדבר יביא לתגובות חריפות: אם מצד המגזר הפוליטי, או מצד הצדדים בעסקה שיפנו לערכאות משפטיות.