שנה חזקה בשוק ההון השפיעה לחיוב ב-2017 על רווחיות תעשיית הביטוח, הודות לתשואות נאות בתיקי הנוסטרו בענף ובתיקי הפוליסות המשתתפות ברווחים של המבוטחים בתחום ביטוח החיים של חברות הביטוח. אולם מגמה זו אינה ממשיכה לתוך שנת 2018.
ב-2017 עמדה התשואה המגולמת בתיקי הנוסטרו של חברות הביטוח על כ-5.5%, לעומת 4.1% ב-2016, בעוד שהתשואה ברוטו בפוליסות המשתתפות ברווחים עמדה על 8.7%, כפול ממה שהיה שנה קודם לכן. למעשה התשואה בשני התיקים החשובים הללו הייתה גבוהה ב-2017 בכל אחת מהשנים 2016-2014, כולל, ורק ב-2013 נרשמו תשואות גבוהות יותר. כך עולה מסיכום תוצאות כל ענף הביטוח וכל ענף הגמל לשנת 2017, של רואי החשבון בני גבאי ואור חרוש, שהוצג אמש בערב העיון השנתי של ענף הביטוח של מכון קסירר למחקר בחשבונאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב.
במסגרת בחינת הדוחות הכספיים שביצעו גבאי וחרוש עולה כי סך פרמיות וגמולים בענף הביטוח הגיע ב-2017 לכ-137 מיליארד שקל, גידול של 14% ביחס ל-2016, אז נרשם גידול של כ-10%, ביחס ל-2015. עיקר הגידול בפרמיות ובדמי הגמולים בענף - מה שמזין את הענף, שהכנסותיו ורווחיו קשורים בהיקף הכספים שהוא מנהל - נרשם בתחום החיסכון לטווח ארוך, בדגש על תחום הגמל וההשתלמות, ששב לגדול בשיעור נאה לאחר שנים רבות של קיפאון.
מה היו התשואות של חברות הביטוח
כך, ב-2017 גדלו דמי הגמולים בגמל ובהשתלמות בכ-9.3 מיליארד שקל - המהווים צמיחה של כ-30%, לסך מצרפי של כ-40.3 מיליארד שקל. בפנסיה ובביטוחי החיים חל גידול של כ-3 מיליארד שקל בדמי הגמולים ובפרמיות, בכל אחד מהתחומים.
לצד זאת, בפרמיות הענפיות בביטוח הכללי חלה עלייה קלה בלבד של כ-0.6 מיליארד שקל (כ-2.9%) בפרמיות שנגבו בשנה שעברה. לצד זאת, הפרמיות במגזר ביטוחי הבריאות צמחו בהיקף ניכר יותר של כ-0.9 מיליארד שקל, שמהווה שיעור גידול של יותר מ-8%. בתחום הבריאות, מבהירים חרוש וגבאי, עיקר הגידול בפרמיות נרשם בפוליסות בריאות פרט.
בעקבות כל אלה צמח סך היקף הנכסים המנוהלים בכל משק הביטוח בישראל מכ-1.21 טריליון שקל בסוף 2016 לסך של כ-1.345 טריליון שקל כיום - עלייה ניכרת של כ-11%, בהמשך לעלייה של פחות מ-6% שנרשמה ב-2016 ביחס ל-2015. היקף הנכסים האמור אמור להמשיך ולצמוח, כתלות בפעילות המשק ובגידול באוכלוסייה, וגם בתלות בתשואות בשוקי ההון.
בסך הכול מדובר בשוק שצפוי להמשיך ולגדול בשיעורים ניכרים, וזאת ניתן להסיק גם מכך שהיקף דמי הגמולים והפרמיות שזרמו לניהול הענף (ובין היתר גם לתשלום לסוכנים ולמימון תביעות של לקוחות) היווה כ-10.7% מסך הנכסים המנוהלים הממוצעים בשנת 2017. כלומר - בשנה אחת הוסיף לעצמו השוק שיעור דו-ספרתי של נכסים, לא כולל התשואה, וזאת בדומה לדמי גמולים ופרמיות שהיוו שיעור של 10.2% מסך הנכסים המנוהלים הממוצעים בשנת 2016.
בכל אופן, גבאי וחרוש מציינים ביחס להיקף הצומח של הנכסים המנוהלים כי "אין ספק כי לתשואות שוק ההון השנה גם השפעה על גידול הנכסים המנוהלים והנוסטרו", והם מוסיפים כי באופן טבעי הגידול בחיסכון ארוך-טווח הוא הכי משמעותי, אבל יש גם גידול בנוסטרו - גידול של כ-5.7% לכ-161.5 מיליארד שקל. מנגד, רק בתחום הפיננסים נרשם בשנה שעברה קיטון בהיקף הנכסים המנוהלים, בשיעור של כ-5.1%, וזאת בעיקר כתוצאה ממיזוג פעילות של מנורה מבטחים עם פעילות דומה בבית ההשקעות אלטשולר שחם (וגם ממיזוג, חלק קטן, של פעילות הפיננסים שלה במגדל שוקי הון).
כיצד כל זה התבטא ברווחיות חברות הביטוח בשנה החולפת? הרווח הכולל לפני מס בענף עלה ל-5.2 מיליארד שקל, עלייה של 137%, ו"סיבה עיקרית לכך היא התשואות בשוק ההון", בעוד ש"בביטוח הכללי יש עלייה משמעותית ברווחיות בענפים מסוימים, בעיקר ביטוח רכב רכוש; בביטוח בריאות נרשמה רווחיות דומה, למרות הגידול בהיקף הפעילות; ובביטוח חיים הרווחיות השתפרה משמעותית, בעיקר הודות לשוקי הון ודמי הניהול". לצד זאת, מציינים השניים, ב-2017 הרווח הכולל לפני מס בפנסיה לא השתנה מהותית, למרות הגידול בהיקף הפעילות, בעוד שבגמל ובהשתלמות חלה ירידה ברווחיות, למרות הגידול בהיקף הפעילות ובשל שחיקה בדמי ניהול והפחתות (מחיקות)".
לצד זאת השניים מאירים התפתחות נוספת בענף, שלא עקבית בכל החברות, והיא גידול ברווחים מכל מה שנקרא "אחר", כלומר - אינו מגזר ביטוח וחיסכון פיננסי "רגיל". כך, גבאי וחרוש בדקו ומצאו כי בשנה האחרונה "20% מהרווח לפני מס בא ממגזר האחר, שהפך להיות מהותי מאוד", מהיכן זה בא? מהצלחה של הכנסות מהשקעות, מחברות מוחזקות ומשיפור בסוכנויות הביטוח ופעילויות אחרות. בסה"כ, הרווח הכולל לפני מס ממגזר אחר בענף הביטוח עמד ב-2017 על כ-1.2 מיליארד שקל.
ומה לגבי מגזר הפעילות המרכזי - החיסכון לטווח ארוך? לגבי מגזר זה הם מצאו כי "בביטוח חיים חלה עלייה ברווח בכל המוצרים, למעט בתיק המשתתף משנת 2004 ואילך", בעוד שבתחום הפנסיה הצומח הם מוצאים כי "רפורמת פנסיה ברירת מחדל, חוזר איחוד חשבונות והמשך התחרות הביאו לירידה בשיעור דמי הניהול, ובהתאמה לירידה בשיעור הרווח מממוצע היקף נכסים". זאת ועוד, במכירות השוליות שיעור דמי הניהול נמוך בהרבה מהממוצע, וככל הנראה ברווחיות הרבה יותר נמוכה".
כמו כן, ביחס לגמל וההשתלמות הם מסבירים כי תוצאות החברות מלמדות ש"הגידול המשמעותי בצבירות בגמל מיוחס בעיקר למוצרי גמל להשקעה וחיסכון לילד", שהינם מסלולי חיסכון בגמל, שנוצרו לאחרונה על-ידי הרגולציה.
ומה לגבי היעילות בענף הביטוח? השניים בדקו ומצאו כי הוצאות ההנהלה וכלליות המצרפיות צמחו ב-2017 ב-5.7% לכ-1.3 מיליארד שקל, הגם ש"כשיעור מסך הפרמיות ודמי הגמולים, חלה ב-2017 ירידה לרמה של 9.5% מ-9.7% ב-2016". תוך כך הם מסבירים כי הדבר "לא נובע מהתייעלות אלא מגידול בהיקף פעילות".
וכיצד נחלקו הוצאות ההנהלה וכלליות בענף הביטוח ב-2017? 60% מההוצאה מיוחסת לשכר עבודה, שמהווה כ-5.7% מהפרמיות ודמי גמולים; "כ-17% מסך ההוצאה היא בגין מיכון - כ-1.7 מיליארד שקל - ומתוך זה סך מצרפי של כמיליארד שקל שימש להשקעה בתוכנה, בדומה למה שהיה ב-2016". ביחס להוצאות המיכון הם צופים המשך גידול בהשקעות בעתיד.
ולסיום, השניים מתייחסים גם ליחסי הון של חמש הגדולות בענף הביטוח, בכפוף למשטר הבטחת יכולת הפירעון האירופית שמוחל פה, ושנקרא הסולבנסי 2, ואומרים כי "במבט קדימה, לחברות אתגר משמעותי ביצירת היכולת לבנות הון כלכלי ממכירות מוצרי ביטוח", והוסיפו שבצפי לשנתיים קדימה "למרות השיפור ביחסי כושר פירעון, שיעור תשואת הדיבידנד צפוי להיות נמוך ברוב החברות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
