ניר ברקת: "הסכמי הגג הם הסכמים פוליטיים"

"הסכמי גג הם הסכמים עסקניים פוליטיים. הם לא מסתכלים קדימה, זו עסקנות פוליטית" - כך אמר ראש עיריית ירושלים ניר ברקת בוועידת הנדל"ן של "גלובס". "הנוסחאות שבהן הממשלה עובדת עם השלטון המקומי ארכאיות, זה מזכיר לי את הענף שממנו באתי".

"באתי לאוצר ואמרתי, האם מקובל עליכם להחליט שהנגב, הגליל וירושלים, הפריפריה, חשוב לנו שיהיו תחרותיים? לא קיבלתי על זה תשובה. אמרתי להם אני רוצה להשוות את סל השירותים שמקבל ילד תושב ירושלים לעומת ילד במרכז - אין לי שיח כזה עם האוצר, והיעדר השיח הזה לא מקדם אותנו. ארנונה למגורים מכסה 40% מסל השירותים אז מי שיש לו הרבה עסקים הולך קדימה ומי שאין לו -הולך אחורה. נדרשות שלוש רפורמות: רפורמה מבנית שכוללת מעבר ממבנה של 7 מטרפולינים במקום 257 רשויות מקומיות, רפורמה תקציבית שתהיה מוטת פריפריה בכל מערכות התקצוב ורפורמה ניהולית ששמה מטרות ויעדים ובוחנת האם אנחנו מתקרבים ליעד או מתרחקים ממנו".

"התרשמתי מהאתגרים שיש בתל-אביב אבל יש במדינת ישראל אתגרים יותר גדולים" אמר ברקת "כיזם הייטק המון פעמים שמענו את המילה "לא". מניסיוני כראש עיר, יזמות במגזר הציבורי מאד דומה ליזמות במגזר הפרטי. התייחסות רצינית לפריפריה הרחוקה וחברתית של מדינת ישראל וירושלים כחלק ממנה היא אחד האתגרים הכי גדולים של מדינת ישראל".

ברקת נשאל על-ידי עורך הנדל"ן של "גלובס" דרור מרמור, האם ההתייחסות לירושלים כחלק מהפריפריה היא לא "בכיינית" ואמר כי "ירושלים היא אשכול 3 בדירוג הסוציו-אקונומי יש בה 300 אלף תושבים ערבים ו-200 אלף חרדים. יש לי יותר תושבים ערבים מכל תושבי חיפה. אנחנו לא מתבכיינים, אנחנו עושים. ואפשר להשיג את היעד".

ברקת הזכיר עבודה שעשה עם שני מומחים בעלי שם עולמי פרופ' מייקל פורטר שהמליץ לו לבחור בתחומי חוזקה תיירות, פנאי והייטק עם ביוטכנולוגיה. פרופ' פלורידה המליץ להפוך את העיר לאטרקטיבית לאנשים יצירתיים. הוא ציין כי ירושלים סווגה כאחת הערים הצומחות בעולם על-ידי מגזין טיים ודורגה במקום ה-25 בתעשיית ההייטק בעקבות גידול במספר הסאטרטאפים מ-250 ל-600.

ברקת הוסיף כי "האתגר בירושלים הוא הוצאת נשים לעבודה. זה לא רק תעסוקה, אנשים בוחרים לגור איפה שהם רוצים לגדל את הילדים ולא רק לפי מקום תעסוקה. הפער הגדול שהיה בין ירושלים למרכז הארץ שהלך וגדל מתחיל היום להצטמצם". ברקת הוסיף כי ירושלים נמצאת בתהליך של פריסת רשת של רכבות קלות, רכבלים בירושלים הקדומה ורכבת מהירה מתל-אביב ונתב"ג. הוא הזכיר כי בכניסה לעיר נבנה רובע עסקי בהיקף של 1.6 מיליון מ"ר, 24 מגדלים ומתוכם 9 של 40 קומות שבהם יעבדו כ-60 אלף מועסקים. "אנחנו ממנפים את התשתית התחבורתית קדימה לטובת התחדשות עירונית. אנחנו היום המובילים בארץ בהתחדשות עירונית אנחנו רוצים לחדור לתוך השכונות הוותיקות ויצרנו פוטנציאל בנייה של 34 אלף יחידות דיור שמתוכן 10 אלפים בתב"ע מאושרת. מה שגיליתי זה שכשמייצרים תנופה לעסקים לצד החינוך, התרבות והספורט רואים תזוזה ואנשים רוצים להצטרף לעיר. מעיר דובים הופכים לעיר של שוורים. פתאום נפתחות הצ'אקרות".