חברת הסקרים גאלופ פרסמה לאחרונה עדכון לסקר בנוגע לעמדות האמריקאים כלפי ישראל והפלסטינים. ראשית, קצת רקע: מדובר בסקר שמתבצע מאז 1988, ובמהלך שלושת העשורים האחרונים מעמדה של ישראל בקרב האמריקאים יחסית יציב - כאשר מרביתם נוטים לתמוך יותר בישראל על חשבון הפלסטינים.
הסקר האחרון שפורסם מעיד על התחזקות בתמיכה בישראל לעומת הפלסטינים, כאשר מדובר ברמות התמיכה הגבוהות ביותר מאז תחילת ביצוע הסקר (וזהות לשנים 1991 ו-2013): 64% תומכים בישראל לעומת 19% בלבד שתומכים בפלסטינים. התמיכה המשמעותית ביותר ניכרת בקרב רפובליקנים, כאשר 87% מתוכם(!) תומכים בישראל. בקרב הדמוקרטים, התמונה שונה, עם רק 49% תמיכה בישראל.
שאלה נוספת מעניינת שנשאלה בסקר הייתה "עד כמה אתה רואה את ישראל / הפלסטינים באופן חיובי?". חרף תנועת החרם נגד ישראל והתחושה הכללית בקרב הישראלים והקהילה היהודית ש"העולם כולו נגדנו" - 74% מהאמריקאים רואים דווקא את ישראל באופן חיובי.
כשמסתכלים על הנתונים ממעוף הציפור, אין ספק שהממשלה בראשותו של בנימין נתניהו יכולה להיות מרוצה, ואולי אף זחוחה. המצב מעולה בסקרים. ישראל נהנית מתמיכה אדירה בקרב האמריקאים.
עם זאת, יש אנשים בקהילה היהודית בארה"ב שיגידו "מוזר, זה לא מרגיש כל-כך טוב אצלנו". ההורים, הסבים והסבתות היהודים מוטרדים מאוד מהחוויה של ילדיהם ונכדיהם בקמפוסים, ובאופן כללי, יש תחושה שבקרב הצעירים התמונה לא עד כדי כך ורודה ויש שיגידו שגווניה מתקרבים יותר לשחור. וכי למה?
אם נעמיק בסקר ונסתכל על הנתונים כאשר הם מפולחים לפי גיל - הזחיחות צריכה להתחלף בדאגה. כאשר מנטרלים כל נתון אחר ומסתכלים רק על גילאי הנסקרים, קורה משהו מוזר: ככל שאתה צעיר יותר, אתה נוטה פחות להעדיף את ישראל על פני הפלסטינים.
על פי הסקר, 80% מהאמריקאים בני 55 ומעלה רואים את ישראל באופן חיובי. אלה אחוזים שאפשר רק לחלום עליהם. אך שימו לב: באותו סקר, רואים כי 31% מבני 18-34 האמריקאים רואים את הפלסטינים באופן חיובי. כלומר, כמעט שליש מהצעירים האמריקאים דווקא נמשכים לנרטיב שלהם. לפני 3 שנים, קצת פחות מרבע מהצעירים העדיפו את הפלסטינים על פני ישראל, כך שמדובר בקפיצה של 10% בתמיכה במעט מאוד זמן.
כעת נשאלת השאלה: מדוע זה חשוב כל-כך? התשובה היא שדור ה-Y יהווה יותר מ-75% מכוח העבודה בעולם עד 2025. מארק צוקרברג בן 33, המייסדים של AirBnB בני 36, אדם נוימן מנכ"ל WeWork בן 38 וראשת ממשלת ניו-זילנד, ג'סינדה ארדרן, רק בת 37. האנשים האלה מניעים את העולם כבר היום. תוך פחות מעשר שנים יהיו עוד רבים כמוהם, שיהיו אלה שמניעים את העולם קדימה, מקבלים החלטות, מגיעים לעמדות בכירות בפוליטיקה. תמיכתם בישראל הולכת ונעלמת כבר היום. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתייחס רק לחדשות הטובות בסקרים ולהתעלם מהחדשות הרעות?
ישראל אינה מדינה שחושבת לטווח ארוך או רחוק, את זה כולנו יודעים. ואולי זה גם סוד קיומנו, גישת ה"יהיה בסדר". אך בכל מה שקשור לשינוי העצום שמתחולל לנגד עיננו בתמיכה בישראל מבחינה דורית, כבר לא מדובר בטווח ארוך. אם איננו רוצים לקרוא בעיתונים לקראת חגיגות ה-75 לעצמאותה של ישראל ש-50% מהאמריקאים רואים את ישראל באור שלילי, עלינו להתעשת על עצמנו מהר ולבצע פעולות יזומות שישפיעו דווקא על אלה שניתן עדיין להגיע אליהם.
■ הכותבת היא מומחית למיתוג ערים ומדינות, מנכ"לית עמותות Vibe Israel.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.