עבודה אחת לכל החיים? אפילו היפנים מתחילים לפקפק בזה

המסורת היפנית שבה עובדים במקום אחד לאורך כל החיים שרדה יותר מעשרים שנות קיפאון כלכלי, אך כעת היא ניצבת מול אחד המבחנים הגדולים ביותר שלה: מחסור בעובדים בשוק העבודה. מספר רב יותר של אנשים מחליפים מקום עבודה - לעתים קרובות בעקבות הצעה של שכר גבוה יותר או פחות שעות עבודה.

"פעם חשבתי שאסיים את הקריירה שלי בחברה הראשונה שבה הועסקתי", אומרת יוקו בראון, בת 43, מומחית לפטנטים שעבדה 17 שנים ביצרנית מוצרי אלקטרוניקה. לאחר שהתעורר אצלה חשש לגבי סיכוייה העסקיים של החברה, היא עברה למקום עבודה אחר, וכשהמעסיק דרש ממנה לעבוד גם בסוף השבוע, היא החליפה שוב את מקום העבודה. היא לא היחידה. מספר האנשים המחליפים מקום עבודה נמצא במגמת עלייה כבר שבע שנים רצופות, וב-2017 הגיע ל-3.11 מיליון, לפי משרד הפנים והתקשורת של יפן. בפברואר היו 158 משרות פנויות על כל 100 מחפשי עבודה - שיא של כמעט 44 שנים - והאבטלה עמדה על 2.5%.

על פי נתוני חברת השמת כוח האדם Recruit Career, במסגרת התחרות על עובדים, שיא של 29.7% ממחליפי העבודה קיבלו העלאת שכר של יותר מ-10% לעומת השכר במקום עבודתם הקודם ב-12 החודשים שהסתיימו ב-31 במארס.

שוק עבודה נזיל יותר הוא בדרך כלל חדשות טובות לחברות זרות שמבקשות לשכור עובדים ביפן, גם אם עליהן לשלם יותר. החודש פרסמה החברה היפנית המפעילה את אתר האופנה Zozotown מודעת דרושים שבה היא מחפשת שבעה "גאונים" שכל אחד מהם יקבל תשלום של עד 1 מיליון דולר בשנה. החברה הוצפה בעשרות בקשות מועמדות מצדם של אנשים שמחשיבים את עצמם גאונים, לדברי יוקי קניאמה, מנהל יחידת הטכנולוגיה של החברה. "בתעשיית טכנולוגיית המידע והתוכנה, לאדם אחד יכולה להיות השפעה גדולה על העסק", אמר קניאמה. "חברות זרות, כמו גוגל ואפל למשל, יכולות להציע לאנשים מוכשרים כאלה סכומים שהם בלתי נתפסים מבחינתן של חברות יפניות".

ביטחון תעסוקתי ופריון נמוך

בשיטת ה"מקום עבודה לכל החיים", נהגו רוב החברות היפניות הגדולות לגייס מדי שנה באביב עובדים חדשים ולהציע להם מעין ערבות שהם יעבדו אצלן עד גיל הפרישה, אלא אם כן יהיה שפל חמור במשק. המנהג הזה מספק ביטחון תעסוקתי לרובד העליון של כוח העבודה, ותמריץ להכשרת עובדים לטווח הארוך, אך לעומת זאת נטען שהוא גם אשם בקיפאון ובפריון עבודה נמוך. ההאטה הממושכת שנרשמה ביפן בתחילת שנות התשעים שיבשה מנהג זה בחלק מהחברות שנפגעו, אך במקרים רבים היא חיזקה את המנהג כיוון שעובדים נצמדו למקום עבודתם ביתר שאת.

מדיניותו הכלכלית של ראש הממשלה הנוכחי, שינזו אבה, הכוללת הקלה מוניטרית אגרסיבית מצד הבנק המרכזי של יפן, סייעה לכלכלה להתרחב במשך שמונה רבעונים רצופים. במקביל, הגבילה הירידה באוכלוסייה את מספר העובדים הפוטנציאלים.

ג'פן טובקו כמעט הכפילה ב-2017 את מספר העובדים שהיא שוכרת באמצע הקריירה שלהם, לאחר שמתחרותיה העולמיות, כגון פיליפ מוריס אינטרנשיונל ו-בריטיש אמריקן טובקו, הקדימו אותה במכירת סיגריות בטכנולוגיית חימום ללא שריפה, שהטבק המחומם שלהן מפיק אד שמכיל ניקוטין."בסביבה התחרותית המשתנה במהירות של היום, אנו זקוקים לאנשים שיכולים לצאת לקרב מהיום הראשון", אמר דובר החברה. בטויוטה, פרסמו בשנה שעברה מודעות בקו רכבות שמהנדסים רבים נוסעים בו בדרך למרכזי מחקר גדולים מדרום לטוקיו. "אנו רוצים מהנדסים מאזור קו הרכבת Nambu יותר משאנו רוצים מהנדסים מעמק הסיליקון", נכתב באחת המודעות.

"המיתוס של מערכת תעסוקה לכל החיים החלה לקרוס לאחר שאנשים היו עדים למשברים שונים", אומרת סומיו אבי, יועצת בכירה בחברת ההשמה JAC Recruitment. לדבריה, עובדים בתחומי הטכנולוגיה מגלים נכונות רבה יותר לשקול הצעות עבודה, כיוון שהם כבר ראו כיצד חברות שנותרו מאחור בגלל שינויים בשוק נאלצות לפטר עשרות אלפי עובדים. עם זאת, חברות רבות עדיין מסרבות להשלים עם הרעיון של החלפת מקום עבודה, והשיעור השנתי של עובדים המחליפים מקום עבודה עדיין נמוך מ-5% מסך כוח העבודה ביפן.