"איחוד רשויות מקומיות זה אשליה, גם באוצר הפסיקו לדבר על זה. חושבים שזה חוסך כסף כי פקידים הולכים הביתה וכביכול יש חיסכון במנגנונים, אבל לאחר שוועדה המליצה לאחד את תל אביב-יפו ובת ים גילו כי זה הולך לעלות מיליארדי שקלים", כך אמרה אבירמה גולן, מנהלת המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בבת ים.
הדברים נאמרו בפאנל "איחוד רשויות - מי בכלל צריך ערים קטנות" בוועידת הנדל"ן של גלובס. בפאנל, בהנחייתו של דרור מרמור, עורך הנדל"ן של גלובס, השתתפו מלבד גולן, גם הרב חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק; יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב; ליאת שוחט, ראשת העיר אור יהודה.
גולן סיפרה כי כיום הם עובדים על מחקר ראשוני בשיתוף פעולה עם המחלקה למדניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, שיבדוק את המודלים של מטרופולינים בעולם, שכן שומרים על הזהות של העיר ועל דמוקרטיה עירונית, אבל העיר תהיה חלק ממטרופולין גדולה שתדאג לצדק חלוקתי. "סביר להניח שהממשלה לא תאהב את הרעיון של מטרופולינים כי זה יצור מבנה פוליטי חדש, שבו מי שעומד בראש מטרופולין יהיה חזק יותר משר", אמרה גולן.
אחת הבעיות שנוגעות לרשויות המקומיות היא כי הכנסות העיריות מגיעות בעיקר משטחי מסחר ותעסוקה, ולמעשה הארנונה שמשלמים התושבים לא מכסה את ההוצאות בגינם. לכך מתווספת חלוקה לא שוויונית של הכנסות בין הרשויות השונות. לכן הסכמי הגג, שמוסיפים עשרות אלפי תושבים לערים שחתמו על הסכמים כאלו, עלולים לפגוע במצבן הכלכלי של העיריות. "אור יהודה צפויה כמעט להכפיל את מספר התושבים בה - מ-37 ל-70 אלף תושבים כתוצאה מהסכמי גג", אמירה שוחט, ראשת העיר, שסיפרה: "הציגו לי בהתחלה רק תוכנית לדיור, אבל אני התעקשתי שבוותמ"ל יעברו שתי תוכניות - לדיור ולתעסוקה ומסחר".
בתשובה לשאלה אם היא לא מודאגת מהכפלה של מספר תושבי אור יהודה בזמן כ"כ קצר ענתה שוחט: "שתי השכונות החדשות שיפותחו באור יהודה הן מחוץ לאור יהודה הקיימת - הן באדמה שקיבלנו בעקבות חלוקת גבולות בין רמת גן, אור יהודה וקריית אונו, כך שאין השפעה על התשתיות של העיר הקיימת. האתגר שלי הוא שלא ייווצרו שתי ערים, הוותיקה והחדשה ולכן אנחנו משקיעים בתשתיות של העיר הוותיקה".
חלוקת ההכנסות בין הרשויות השונות עלתה בדיון בפאנל גם בהקשר של ערים חרדיות. "אם חריש הייתה חרדית, אז כל אזורי התעשייה מסביב היה שייך לעיריות אחרות", טען הרב זייברט, ראש עיריית בני ברק. "אי אפשר לקחת את המגורים והתושבים ולשים אותם בעיר נפרדת, בלי הכנסות, ולכן אוכלוסיה חרדית צריכה להשתייך לעיר לא חרדית. בבני ברק השכלנו ליצור לעצמנו מקורות הכנסה". בנוגע לשאלה אם בני ברק מתכננת לצמוח לגובה אמר זייברט כי "הסיבה שזה לא יקרה לא קשורה רק למעליות שבת, אלא בגלל הצפיפות בבני ברק. צריך מקום גם ללכת ברחובות ולשחק מתחת לבתים. זה קשור לרווחת התושבים".
מעיין התייחס לסוגיה בהקשר של האוכלוסייה הבדואית וציין כי "בשנים האחרונות נפתחו מחדש ועדות גבולות לחלוקת הכנסות של אזור תעשייה ברמת בקע, שדה תעופה נבטים, רמת חובב. מישהו החליט בעבר לתת את ההכנסות של שדה התעופה נבטים לדימונה וקצת למיתר, מכיוון שכמה ילדים של טייסים לומדים במיתר)".
"120 אלף בדואים גרים כיום בפחונים, בקרקע לא מוסדרת. האשמה המרכזית היא של ממשלות ישראל. במשך עשורים לא טיפלו בזה, הקימו שבע עיירות וחשבו שזה מספיק. הישובים הבדואים הם במצב סוציו אקונומי הכי נמוך במדינה. אנחנו מתכננים היום 150 אלף יחידות דיור. תוכנית הבנייה הגדולה ביותר במדינה היא ברהט - 10,000 יחידות דיור".
בהקשר של בניית עיר חדשה לאוכלוסייה הערבית אמרה גולן, שמשמשת גם כיו"ר משותף של עמותת סיכוי, שפועלת לקידום שוויון אזרחי: "יש דמיון בין הערים החרדיות לערים הערביות אבל עם הסתייגות אחת - ישראל לא קנתה אף עיר ערבית ב-70 השנה, וגם התוכנית לבנות עיר היא שנויה במחלוקת. האם זה נכון לבנות עיר חדשה? זאת השאלה הגדולה. פתרון אחד הוא ערים מעורבות, עם תמהיל מגוון של אוכלוסיות, והפתרון השני הוא ערים שהן חלק ממטרופולינים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.