"אם נשיא אנטישמי יאסור כניסת ישראלים לארה"ב, זה חוקי?"

"אם אנטישמי רעיל, שהשמיע הצהרות פוגעניות נגד יהודים במהלך מסע הבחירות לנשיאות, נבחר לנשיא ומוציא צו נשיאותי שאוסר כניסת ישראלים לארה"ב - האם צו כזה יהיה חוקי"?

זו השאלה שהפנתה השופטת היהודיה אלנה קגן לעבר פרקליט ממשל טראמפ בדיון בבית-המשפט העליון, אתמול (ד'), שבו נדון ערעור הממשל על פסיקות של ערכאות נמוכות יותר, שלפיהן הצו הנשיאותי לאיסור כניסת אזרחי מדינות מוסלמיות מסוימות לארה"ב - אינו חוקי.

נואל פרנסיסקו, בכיר במשרד המשפטים שמייצג את הממשל בדיונים רלוונטיים של בית-המשפט העליון, ניסה תחילה לחמוק מהשאלה: "זו שאלה היפותטית קשה מאוד, שאינה עומדת במבחן של תקני הטיעונים בעליון". לדבריו, המשל אינו דומה לנמשל. תרחיש כזה אינו סביר בגלל היחסים ההדוקים בין ארה"ב לישראל.

"בשאלה ההיפותטית שלי הנשיא הוא משהו חריג", השיבה קגן, ועוררה גל צחוק באולם בית-המשפט. היה ברור מאוד למי היא התכוונה. קגן הוסיפה, שהיא אינה מעוניינת לחקור מה מאמין הנשיא ההיפותטי שלה בסתר לבו, אלא מה תהיה המסקנה ההגיונית של כל אדם סביר שרואה כיצד נשיא שנתן ביטוי להשקפותיו האנטישמיות במהלך מסע הבחירות מיישם מדיניות בעל אופי אנטישמי לאחר היבחרו.

פרנסיסקו ענה, כי איסור כניסת ישראלים לארה"ב, אם יוכתב בצו נשיאותי, יכול להיות חוקי. "אם הקבינט אכן בא לנשיא ואומר לו 'אדוני הנשיא, קיימת סכנה לביטחון הלאומי ואתה צריך לפעול', הנשיא, לדעתי, צריך לקבל את המלצת הקבינט גם אם בסתר לבו הוא אכן שונא (יהודים)".

גורמים המתנגדים לצו, ובהם התובעים הכלליים של כמה מדינות בארה"ב, טוענים שהצו הנשיאותי לאיסור כניסת אזרחי מדינות מוסלמיות מסוימות נושא אופי מפלה מפני שטראמפ, בהיותו מועמד, השמיע במהלך הקמפיין הצהרות שבהן התחייב לאסור כניסת כל המוסלמים, ולא רק אזרחים מכמה מדינות מוסלמיות. מכאן עולה, לדעת מותחי הביקורת, שהנשיא מפלה מאמינים בדת מסוימת, בניגוד לחוקה.

טראמפ ניסה לאסור כניסת מוסלמים בשלושה צווים. השניים הראשונים, שנוסחו ללא בדיקה משפטית מספקת, נפלו קרבן לפסיקות של בתי-משפט פדרליים במדינות שונות. הצו השלישי אוסר רק כניסת אזרחי שמונה מדינות, שש מהן מוסלמיות: סוריה, איראן, תימן, סומליה, סודאן ולוב (השתיים הנוספות הן ונצואלה וקוריאה הצפונית).

פרקליט הממשל טוען, כי אמת המידה לאיסור הכניסה משש המדינות המוסלמיות האלה היא אי-יכולתן לקיים אמצעי ביטחון למניעת יציאתם של טרוריסטים, שעלולים לסכן את ארה"ב, ולא דתם של אלה מאזרחיהן שמבקשים להיכנס לארה"ב. גם צו זה נחסם בערכאות שיפוטיות נמוכות ושופטי העליון דנים עתה האם לקבל את דעת הערכאות הנמוכות או לתת אור ירוק לצו.

לטענת פרקליט הממשל, בטראמפ חל "שינוי בסיסי" ברגע שנכנס לתפקידו: מאזרח פרטי הוא נהפך להתגלמות האנושית של הזרוע המבצעת ובגלגולו החדש הוא הכריז, כי מוסלמים שחיים בארה"ב כחוק הם "אמריקאים מעולים" וכי האיסלאם הוא "דת גדולה". לכל הצהרות על מוסלמים שהשמיע טראמפ כאזרח פרטי אין עתה שום משמעות ואי אפשר ללמוד מהן על כוונותיו האמיתיות כאשר הכריז, בהיותו נשיא, על הטלת איסור הכניסה השנוי במחלוקת.

ניל קטיאל, שמייצג את מדינת האוואי וגורמים אחרים שמתנגדים לצו הנשיאותי, אמר בדיון, כי במקום להתנער מהצהרותיו האנטי-מוסלמיות במסע הבחירות, טראמפ אימץ אותן אל ליבו. למשל, הוא פרסם מסרים אנטי-מוסלמיים נוקבים בחשבון הטוויטר שלו בספטמבר אשתקד, כשמונה חדשים לאחר השבעתו.

כיום מכהנים בעליון חמישה שופטים שמרנים וארבעה ליברליים. משאלות השופטים לפרקליטי שני הצדדים, מסיקים אנליסטים כי חמשת השמרנים נוטים לתמוך בעמדת הממשל ולאשר את הצו הנשיאותי. בית-המשפט צפוי להכריז על החלטתו ביוני.