כבר התרגלנו לכך ששוק השכירות הפרוע בארץ בכלל ובתל-אביב בפרט מחייב את השוכרים פעמים רבות להיתקל בדרישות משונות ומוגזמות בעת חיפושי הדירות, הן מצד בעלי הדירות, הן מצד השוכרים היוצאים והן מצד המתווכים. אבל בשבוע שעבר נתקל אבי (שם בדוי) בדרישה מוגזמת במיוחד, מצד משרד תיווך. הוא מספר ל"גלובס": "הלכתי לראות דירת שני חדרים ברחוב סוקולוב בתל-אביב דרך מודעה שפורסמה בפייסבוק, במחיר של 5,500 'לא כולל דמי התיווך'.
"כשהגעתי לדירה, המתווך ממשרד 'אבן שהם נכסים' בתל-אביב, החתים אותי על הטופס הסטנדרטי שלפיו עליי לשלם דמי תיווך אם ייחתם הסכם, ושאיני יכול לפנות לבעל הדירה באופן עצמאי. בעת הסיור בדירה ציין המתווך שיש מספר דברים שבעל הדירה מוכן לשפץ והבעתי עניין בדירה.
"אחרי שיצאנו מהדירה הוא הסביר שהמשרד נותן 'שירות', ושכדי שיפסיקו לפרסם את המודעה עליי לשלם 1,000 שקל דמי רצינות, ובהמשך סכום זה יקוזז מדמי התיווך. ניסיתי להבין איך אני מקבל את הכסף בחזרה במקרה שיש בעיה עם בעל הדירה, עם החוזה או במקרה שלא נחתם הסכם בסוף. המתווך התחמק משאלותיי ולא הצלחתי להבין אם בכלל יש סיכוי שאקבל את הכסף בחזרה.
"אמרתי לו שאני מעוניין לדבר עם בעל הדירה כדי לראות מה הוא מוכן לשפץ, והוא ענה שאי-אפשר לדבר עם בעל הדירה בלי תשלום דמי הרצינות, ושבנוסף עליי להגיע למשרד התיווך ולעבור ראיון אישי לפני שמקשרים אותי לבעל הדירה.
"כל ההתנהלות הייתה נשמעת לי מוגזמת. התקשרתי למשרד כדי לראות אם אותו מתווך אכן עובד שם ואם אלה הנהלים ונאמר לי שכל המשרד עובד בשיטה הזאת".
"לא כלבים ולא להט"בים"
סהר, בת 30 מתל-אביב, עברה חוויה דומה עם אותו משרד תיווך, ומספרת: "בדצמבר האחרון הלכתי לראות דירה בפלורנטין. הדירה הייתה בדיוק מה שחיפשנו וביקשתי להתקדם ולעבור על החוזה. בשלב הזה המתווך אמר שלא ניתן לעבור על החוזה בלי תשלום דמי רצינות של 1,000 שקל, שיקוזזו מדמי התיווך אם ייחתם החוזה (שכר הדירה המבוקש היה 7,000 שקל).
"עוד לפני שהגעתי לראות את הדירה ציינתי בפניו שיש לנו כלבים. על כך אמר שבעיקרון בעלת הדירה לא מעוניינת להכניס בעלי חיים אבל שאולי אפשר לדבר על זה, שאבוא לראות את הדירה ונדבר. אמרתי לו שאני לא מוכנה לשלם דמי רצינות עד שאני רואה את החוזה ויודעת שאפשר להיכנס לדירה עם בעלי חיים. תשובתו הייתה שרק אחרי תשלום דמי הרצינות וראיון במשרד התיווך, אוכל לראות את החוזה.
"בסוף החלטנו לוותר על הדירה והוא עדיין ניסה להתקשר אליי לשכנע אותי לחתום בכל זאת. בדיעבד גיליתי שבעלת הדירה ממש לא הייתה מוכנה להתפשר על סעיף בעלי החיים.
"בנוסף, אנחנו זוג נשים וגיליתי שלאותה בעלת דירה הייתה גם בעיה עם זוגות להט"בים, שהיא לא מוכנה שיתלו דגלי גאווה ושאפילו יש על זה סעיף בחוזה. כך גיליתי שהכסף הזה פשוט היה הולך לפח, וכן שהדירה עמדה ריקה עוד שלושה חודשים לאחר מכן".
ממשרד אבן שהם נכסים נמסר בתגובה: "אבן שהם נכסים הינו אחד ממשרדי התיווך וניהול הנכסים הוותיקים ובעלי מוניטין מעל 20 שנה, שעושים את המיטב על מנת להתאים ללקוחותינו את השוכרים/נכסים המתאימים ביותר. לרוב בעלי הדירות שעובדים איתנו חשובה מאוד זהות הדייר, יכולתו הכלכלית והביטחונות יותר מגובה שכר הדירה, ולכן לפני שמעבירים את פרטי הדיירים המעוניינים בדירה לבעלים, אנו משקיעים זמן ונפגשים עמם, לעתים גם כמה פגישות להתרשמות ותיאום ציפיות.
"אם יש הסכמה, מושאר צ'ק ביטחון כדמי רצינות (כך יודעים שהלקוח הפוטנציאלי רציני, ומפסיקים באותו הרגע להציג הדירה לשוכרים פוטנציאליים אחרים, עד למועד הפגישה עם הבעלים, דבר שלעתים לוקח זמן). לאחר מכן מתואמת פגישה עם בעל הנכס, במקרה שהצדדים לא מסתדרים מסיבה כלשהי, צ'ק דמי הרצינות שניתן מוחזר ללקוח.
"לגבי הבחור שהתעניין בדירה ברחוב סוקולוב, מנהלת המשרד שוחחה עמו, הסבירה לו טלפונית את התהליך, הוא התעקש להיפגש ישירות עם בעל הדירה. בעל הדירה שזו אינה דירתו היחידה איננו גר בת"א ומצפה שבטרם הגעתו למועד הפגישה יידע עם מי הוא עומד להיפגש וכן מעוניין לדעת את התאמתו ואת רצינותו של השוכר הפוטנציאלי. מבדיקה עם מנהלת המשרד ששוחחה עמו כאמור, השיחה הסתיימה בכך שהוא מעוניין להתייעץ עם בת זוגו וישוב אלינו, אולם עד היום לא יצר קשר".
שליש משכר הדירה
מתווכים הדורשים דמי רצינות לא נמצאים רק בתל-אביב. מיכל (שם בדוי) שחיפשה דירה בגבעתיים בספטמבר האחרון נתקלה בבקשה דומה. היא מספרת: "אחרי חודשיים של חיפושים מתישים ראיתי סוף סוף דירה שהתלהבתי ממנה. המתווך אמר שאני מוצאת חן בעיניו, שהרבה שוכרים פוטנציאלים ראו את הדירה אך לא נראו לו, ושאני נראית לו אחלה. כשיצאתי מהדירה, הוא התקשר ואמר שאם אני רצינית, שאעשה לו העברה של 1,500 שקל דמי רצינות, שהם שליש משכר הדירה.
"הוא הסביר שהם מבקשים דמי רצינות משום שברגע שאמרתי שאני מעוניינת, הם מפסיקים לפרסם את הדירה והיא כאילו מובטחת לי, ככה שאם אני חוזרת בי ולא רוצה לחתום, יש להם את הכסף שנתתי להם שמכסה על הימים שהם לא פרסמו את הדירה. התשלום הוא בעצם על 'עיכוב' כך שאם אני מתחרטת, הכסף לא חוזר אליי.
"סירבתי ואמרתי שביום למחרת אגיע עם אבא שלי לראות את הדירה. כשהגענו הוא ביקש שוב את דמי הרצינות והוא התעקש על צ'ק מאבא שלי. אני ממש נלחצתי והרגשתי לא בנוח עם זה, אבל אבא שלי הסכים ונתן את צ'ק, כי ידענו שאנחנו רוצים לחתום. בסופו של דבר חתמתי על חוזה ודמי הרצינות קוזזו משכר הדירה (דמי התיווך שולמו על ידי בעל הדירה)".
"מתווך עלול לעמוד בפני ועדת משמעת"
עו"ד דוד זיסו, המתמחה במקרקעין, מסביר: "ככלל, מתווך זכאי לדמי תיווך בעסקה במקרקעין, על פי חוק המתווכים במקרקעין, אם הוא מתווך רשום, אם ערך הסכם בכתב ואם היה הגורם היעיל בעסקה. בשוק של ביקושים גבוהים, מתווכים מנסים 'לסנן' מתעניינים, עבורו או עבור בעל הבית, או כאשר המתווך יודע כי ניתן להגיע לנכס שלא באמצעותו, באמצעות חיוב בתשלום במה שמכונה 'דמי רצינות'.
"החוק איננו עוסק ישירות באותם דמי רצינות, אולם הוא מטיל על המתווך חובה כללית לנהוג בנאמנות, הגינות ובדרך מקובלת. על פניו נראה כי מדובר בדרישה מרחיקת לכת, כאשר התשלום הוא בעד הזכות לקבל מידע ראשוני, כשברור שהזכאות לדמי תיווך קיימת רק כאשר מתקיימים כל התנאים הנזכרים לעיל - במצטבר.
"ברמה החוזית, הסכם בדבר דמי רצינות הוא הסכם לכל דבר ועניין, וככזה הוא עשוי להידון בבית המשפט על פי חוק החוזים הכללי (ובמיוחד החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב) וחוק המתווכים במקרקעין, ובאין הסכם בכתב לגביו, בית המשפט ינסה להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, לברר מה הוסכם ביניהם, ואם הייתה הפרה של אותן הסכמות".
לדברי זיסו, "דרישה לתשלום דמי רצינות עלולה להיות גם עבירת משמעת, וככזו ככל שתוגש קובלנה, המתווך עלול לעמוד בפני ועדת משמעת שמינה שר המשפטים - ואם יימצא כי מתווך עבר על הוראות חוק המתווכים, לספוג עונשים החל בהתראה וכלה בשלילת רישיון. עיון בפסקי הדין של ועדת המשמעת, מעלה שהוועדה מייחסת משקל רב ומתייחסת בחומרה להפרת חובת הנאמנות וההגינות של מתווכים במקרקעין.
"שוכר שמחליט בכל זאת לשלם דמי רצינות, רצוי שידרוש לנסח הסכם בכתב שבו ייקבעו התנאים למימושם, ובראשם להקפיד על התנאי לפיו הם יקוזזו מדמי התיווך, רק אם וכאשר ייחתם הסכם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
