מבחינת דונלד טראמפ, העברת השגרירות האמריקאית לירושלים אינה רק מהלך מדיני מחוכם, אלא גם תרגיל כלכלי מבריק שבו מלמד נשיא ארה"ב כיצד אפשר לחסוך כמעט מיליארד דולר בכמה שיחות טלפון לאנשים המתאימים.
במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בבית הלבן, כתום פגישה בין שני המנהיגים, אמר טראמפ, בתשובה על שאלה, כי "אולי יגיע (לטקס חנוכת השגרירות במאי); אני גאה מאוד בשגרירות". בעבר היו דיווחים שטראמפ בחן אפשרות להשתתף בחנוכת הבית - אך החליט נגד.
אך הנשיא הקדיש זמן רב הרבה יותר לסיפור מרתק, שבו תיאר כיצד עלה בידו לקצץ יותר מ-999 מיליון דולר מתקציב הקמת השגרירות. "הניירות היו מוכנים לפניי לחתימה", הוא סיפר. "התחלתי לחתום, אך לפני שהגעתי לשם המשפחה עצרתי. התקשרתי לשגריר שלי בישראל, דייוויד פרידמן. עורך דין גדול. אוהב את ישראל. אוהב אך ארצו שלו".
"אמרתי לו, 'מה זה המיליארד הזה?'. הוא השיב, 'אני יכול לבנות את השגרירות ב-150 אלף דולר'. אמרתי לו, 'מה?' והוא ענה: 'אני יכול לבנות ב-150 אלף דולר. יש לנו בניין (במתחם הקונסוליה בירושלים) יש לנו אתר בבעלותנו. אני יכול לקחת חלק מהבניין וב-150 אלף דולר אנו נוכל לשפץ את החלק הזה, להפוך אותו למשהו נהדר לפתוח את השגרירות בתוך שלושה חדשים, במקום לחכות עשר שנים".
טראמפ המשיך: "אמרתי לו, 'דייוויד, בוא לא נרד ממיליארד דולר ל-150 אלף. בוא נלך על 400 אלף... זה יהיה זמני איכשהו, אבל לשנים רבות. עד שיבנו (את הבניין החדש של השגרירות) יעברו עוד שנים רבות רבות".
לא ההתפארות הראשונה בקיצוץ
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה התפאר טראמפ כיצד הניף את גרזן הקיצוצים על תקציב השגרירות העתידית. הוא השמיע סיפור דומה בפגישתו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במארס, אלא שאז הוא טען שהתקציב קוצץ ל-250 אלף דולר, לא ל-400 אלף דולר.
אבל בשני המקרים הוא לא הזכיר את עלות הבניין החדש, שייבנה בסופו של דבר בעלות שמתקרבת למיליארד דולר, התקציב הסטנדרטי להקמת בניין שגרירות חדשה.
בשלב זה מתוכנן שר האוצר, סטיב מנוצ'ין, לעמוד בראש המשלחת האמריקאית הגדולה לטקס חנוכת השגרירות. בין חברי המשלחת המתוכננת: ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ, הסנטורים הרפובליקאים לינדסי גרהאם וטד קרוז, מחוקקים אחרים, ראשי ארגונים יהודיים ופעילים בקהילות הנוצרים האנגלים.
מרקל מתקרבת לטראמפ
במסיבת העיתונאים, הפתיעה הקנצלרית מרקל בהצהרה שההסכם הגרעיני עם איראן אינו מספיק לבלימת שאיפותיה האזוריות של מדינה זו. המדיניות המוצהרת של ברלין עד עתה הייתה לשמר את ההסכם הגרעיני, בניגוד מוחלט לעמדתו של טראמפ. עתה נראה, שמרקל התקרבה במקצת לעמדתו של נשיא ארה"ב.
לדבריה, ההסכם עם איראן אינו אלא "צעד ראשון" שתרם לירידה בקצב הפעילויות הבלתי רצויות של מדינה זו.
"אך אנו חושבים גם, שמנקודת מבטה של גרמניה אין די בהסכם הזה כדי לבלום את שאיפותיה של איראן", אמר מרקל. "אירופה וארה"ב צריכות להגיע לתמימות דעים בסוגיה זו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.