בדצמבר 2017 הורשעו קיבוץ שדות ים ותאגיד בבעלותו המפעיל גן אירועים לא חוקי בעבירה של שימוש חורג בקרקע ללא היתר, על קרקע ביעוד שצ"פ - שטח ציבורי פתוח - בתחום הסביבה החופית, במשך 17 שנים.
למרות שמדובר בשימוש בקרקע במשך 17 שנה, על הקיבוץ והתאגיד נגזר קנס כספי בגובה 150 אלף שקל (75 אלף שקל לכל אחד) בלבד, והם חויבו לחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה בה הורשעו למשך שלוש שנים בסך 100 אלף שקל. על שני האנשים שמפעילים את התאגידים הוטל קנס של 15 אלף שקל כל אחד, והם חויבו לחתום על התחייבות להימנע מלבצע עבירה למשך שלוש שנים בסך 10,000 שקל כל אחד.
כמו כן, ניתן צו להפסקת השימוש החורג בקרקע, וצו הריסה למבנים בלתי חוקיים, שמועד ביצועם נדחה לסוף אוקטובר 2018 כדי שהמפעילים יוכלו לפעול להכשרת השימוש החורג בקרקע והכשרת הבנייה הבלתי חוקית. המדינה באמצעות המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה הגישה ערעור על הקנס הכספי שניתן בגזר הדין, ודורשת להגדיל משמעותית את גובה הקנס בהתאם לתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה.
מהערעור עולה כי גן האירועים "גן גילי" בקיבוץ שדות ים פועל בשטח פתוח של 1.3 דונם בתחום הגן הלאומי המוכרז בקיסריה, ובמרחק של 100 מטרים מקו החוף. הגן הפתוח פועל בין החודשים מאי לאוקטובר בכל שנה, בסופי שבוע ובחגים. "גן גילי" משמש מעין "גוי של שבת" עבור גן אירועים אחר בקיבוץ, שיש לו תעודת כשרות ועל כן לא ניתן לקיים בו אירועים מכניסת השבת או החג ועד תום האירוע. על כן בימי שבת או חג מתנהלים ב"גן גילי" אירועים נוספים שמתחילים ומסתיימים בו בלבד.
בערעור צוין כי על-פי עדות מפעילי הגן, מתקיימים בו עשרות אירועים בעונה, והתשלום העודף המשולם בימי שישי עבור השימוש בגן אחרי כניסת השבת הוא 15 אלף שקל לאירוע. בימי שבת וחג שבהם מתנהל האירוע מתחילתו בגן, התשלום גבוה יותר. עוד עלה מעדותם, כי אם ייסגר הגן, ייגרם לקיבוץ הפסד של מיליוני שקלים. בסך-הכול על-פי מפעילי הגן עצמם, מדובר על הכנסה ישירה של מאות אלפי שקלים לפחות לעונה.
בהכרעת הדין נקבע כי הגן נוהל משנת 2000 והמשיך להתנהל גם במהלך החקירה והמשפט עד לסיום עונת 2017, וזאת מאחר שמפעילי הגן ביקשו לאפשר להם לסיים את עונת 2016 וציינו כי בכוונתם לסגור את הגן באוקטובר 2016. משכך, גזר הדין שניתן, לטענת המדינה, צריך היה לבטא הכנסה מצטברת עבור 17 שנות פעילות לפחות והכנסה של מאות אלפי שקלים ויותר בשנה. למרות הצהרת מפעילי הגן, בטיעונים לעונש מסרו המפעילים כי הוזמנו אירועים לשנת 2018 ואף הגישו רשימת אירועים שנקבעו.
למרות זאת, טוענת המדינה בערעור, בגזר הדין קבע בית המשפט שהנאשמים חדלו מהפעלת הגן ופועלים לרישויו ולהשגת היתרים, שאין ראיות חד-משמעיות להיקף הרווח שגרפו, ועל כן ייגזר דינם ברף התחתון של הענישה.
לטענת המדינה, גזר הדין נמוך מרמת הענישה הנהוגה במקרים דומים וללא הצדקה. "גזר הדין אינו עולה בקנה אחד עם הרטוריקה של בית המשפט עצמו שהדגיש את החשיבות בתרומתו של בית המשפט למאבק בעבירת השימוש החורג", ציינה המדינה בערעור. "מדובר בשימוש חורג בקרקע המיועדת לשצ"פ ולהנאת הציבור בסביבה חוקית בתחומי גן לאומי מוכרז. הקיבוץ הפקיע בפועל מידי הציבור את שטח הגן לפחות במועדים שבהם התקיימו אירועים תוך שימוש במבנים שנבנו ללא היתר בתחום הסביבה החופית שבה אסורה כל בנייה".
על כן ביקשה המדינה לקבוע מתחם ענישה שיביא לידי ביטוי את התועלת הכלכלית שהפיקו המפעילים של הגן ואת חומרת העבירות שביצעו. לטענת המדינה, גזר הדין בסך 75 אלף שקל לתאגידים שניהלו במשך שנים גן אירועים ללא היתר, שלא הפסיקו את העבירה כאשר נפתחה החקירה ונוהל משפט ושהפיקו הכנסה של מיליוני שקלים - מחטיא לחלוטין את מטרת הענישה וההרתעה כאשר מדובר בעבירות כלכליות.
נוסף לכך טוענת המדינה בערעור כי בענישתו המקלה באופן כה חריג לא ייחס בית המשפט משקל לתיקון 116 שנכנס לתוקף באוקטובר 2017 (ראו מסגרת). "אפילו שהתיקון לא חל על מקרה זה, הרי שבבוא בית המשפט להכריע את מתחם הקנס הראוי, עליו להביא לידי ביטוי את כוונת המחוקק והמסר שהעביר בתיקון החוק, בגבולות הקנס המקסימלי שניתן היה לגזור".
"הגישו רשימת אירועים ל-2018"
המדינה טוענת בערעור כי גזר הדין המקל כל-כך, משקף רף ענישה נמוך שקבע בית המשפט, החורג אף הוא ממדיניות הענישה המקובלת, במיוחד כאשר מדובר בגני אירועים. יתרה מזאת, לטענת המדינה הקנס חרג כלפי מטה גם מהרף שקבע בית המשפט עצמו. "אמנם התאגיד נמצא בבעלות הקיבוץ אך מדובר בשני תאגידים שונים ולא הייתה הצדקה לראות בהם כיס אחד לצורך חישוב גובה הקנס", טוענת המדינה ומוסיפה כי גם סכומי ההתחייבות לאי ביצוע עבירה שנעו בין 10,000-15,000 שקל הם נמוכים ולא מרתיעים, וראיה לכך שהמפעילים לא נרתעו מהחקירה ומהגשת כתב האישום.
עוד טוענת המדינה כי הנימוק שנתן בית המשפט לקנס הנמוך, לפיו המפעילים הפסיקו את העבירה - אינו נכון. "עונת האירועים של 2017 הסתיימה בסוף אוקטובר בשל מזג האוויר, ולא כי השימוש נפסק. להפך, המפעילים ביקשו אורכה של שנתיים להמשיך ולהפעיל את הגן בגלל רשימת אירועים שנסגרו לשנת 2018".
המדינה אף תוקפת את מתן הארכה שהעניק בית המשפט למפעילים להכשרת העבירה: "בפני בית המשפט לא הוצגה כל ראיה בנוגע לפעולות שנקטו המשיבים להכשרת העבירה ולא הובאו נימוקים כלשהם להצדקת מתן הארכה, ודאי שלא היה מקום להאריך את המועד ב-11 חודשים בהיעדר נימוקים מיוחדים לכך".
על כן דורשת המדינה בערעור מבית המשפט להתערב בגזר הדין לקבוע רף ענישה גבוה ולהורות על כניסתו לתוקף של צו הפסקת השימוש באופן מיידי ו-30 יום לביצוע צו ההריסה.
מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה נמסר כי "מאחר שמדובר בתיק תלוי ועומד לא נוכל להתייחס".
מהנהלת בתי המשפט נמסר כי "השאילתא מתייחסת להליך תלוי ועומד. על גזר הדין הוגש ערעור, אשר צפוי להישמע ביום 29.5.2018. בנסיבות אלה אנו מנועים מלהגיב".
קנס מקסימלי גבוה פי 8 לקרקע מוגנת
באוקטובר 2017 נכנס לתוקף תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה במטרה להביא ל"עידן חדש בתחום אכיפת דיני התכנון והבנייה בישראל". לפני התיקון הקנס הבסיסי בגין עבירת בנייה ועבירת שימוש היה 75 אלף שקל, ובנוסף ניתן היה להגדיל את הקנס ל-1,400 שקל בגין כל יום שבו העבירה ממשיכה להתבצע. לאחר התיקון הקנס אמור לעמוד על 452 אלף שקל, ועוד 2,800 שקל לכל יום שבו נמשכת העבירה. התיקון קובע כי בעבירות בנייה על קרקע לא מוגנת הקנס המקסימלי יוכפל פי 4, ובקרקע מוגנת, כגון חוף ים, יוכפל הקנס המקסימלי פי 8. כמו כן, הקנס היומי הוכפל ל-2,800 שקל לכל יום שבו העבירה ממשיכה להתבצע. עוד קבע התיקון כי אם מי שמבצע את העבירה הוא תאגיד כל הסכומים יוכפלו פי 3.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
