חלק מהבטחותיו הפוליטיות של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב היו הקטנת המסים, השקעה מסיבית בתשתיות כדי לשפר את מצבן, ופתיחת הסכמי הסחר כדי לצמצם את הגירעון המסחרי העצום של ארה"ב.
מטרת הרפורמות היא לעודד את הצמיחה במדינה. כך למשל, על פי המחקר שנערך באוניברסיטת מרילנד, כל דולר שהושקע בתשתיות מוסיף עד 3 דולר לצמיחת התמ"ג.
למרות הסקפטיות לגבי יכולתו של טראמפ להעביר את הרפורמות במהירות, הוא הספיק לעשות לא מעט דברים מאז כניסתו לנשיאות קצת לפני שנה ורפורמת המס אושרה והועברה בסוף השנה שעברה. מעבר לעובדה שהיא מיטיבה עם רוב העסקים הקיימים בארה"ב, הרפורמה מעודדת הקמת עסקים חדשים וחזרת חברות לארה"ב.
בתחילת השנה הכריז טראמפ על תוכנית לשדרוג כבישים ותשתיות ציבוריות אחרות, בהיקף של 1.5 טריליון דולר. מטרת הנשיא היא עידוד השקעות והסרת מחסומים רגולטוריים, כדי לקצר את זמן הביצוע של הפרויקטים.
"הידרדרות משמעותית" בתשתיות בארה"ב
למרות שמדובר במדינה מפותחת, רמת התשתיות בארה"ב אינה מספקת, בלשון המעטה. לפי דוח של הפורום הכלכלי העולמי, בשנת 2016 דורגה ארה"ב רק במקום העשירי מבחינת איכות התשתיות, אחרי מדינות כמו צרפת, גרמניה, יפן וספרד. אגב, המצב חמור עוד יותר כאשר מדובר בפריסת אינטרנט בפס רחב במדינה; הפורום מדרג את ארה"ב במקום ה-19.
משרד התחבורה האמריקאי מצא, כי אחד מכל ארבעה גשרים אינו תומך בהיקף התחבורה המשתמשת בו, וכי נמלי התעופה כה עמוסים, עד שכ-20% מהנחיתות וההמראות מתעכבות.
בדוח שפרסם איגוד המהנדסים האמריקאים לשנת 2017, צוין כי התשתיות בארה"ב סובלות מ"הידרדרות משמעותית", עם "סיכון חזק לכישלון". האיגוד מעריך כי נדרשת השקעה של 1.5 טריליון דולר עד שנת 2025 להשלמת הפערים (במקרה או לא, אותו סכום שעליו הכריז טראמפ).
אנליסטים סבורים כי השקעה בתשתיות תשפיע באופן חיובי על הכלכלה במספר דרכים. ראשית, על-ידי הגברת יעילות ואמינות, והורדת עלויות ההובלה. שנית, היא תעודד את התחרותיות בארה"ב לטווח הארוך, ותבודד את הכלכלה מפני זעזועים. ההשקעות יוסיפו ישירות לביקוש עובדים, שכן כ-14 מיליון עובדים, או 11% מכלל כוח העבודה בארה"ב, מועסקים כיום במגזרים הקשורים לתשתיות, כך על פי מכון ברוקינגס. חברת הייעוץ מקינזי מעריכה כי הגדלת הוצאות התשתיות בארה"ב ב-1% מהתוצר תוסיף 1.5 מיליון מקומות עבודה למשק.
מלחמת הסחר, שאותה פתחה ארה"ב מול סין רשמית לפני כמעט חודשיים, נראית רחוקה מסיום. עד כה הן ארה"ב והן סין יצאו עם הכרזות של הטלת מכסי מגן על המוצרים, בהיקף של כ-50 מיליארד דולר מכל צד, ובהמשך הודיע טראמפ על כוונה להטיל מכסים נוספים בהיקף של כ-100 מיליארד דולר לפחות, אך מכסים אלה עדיין לא נכנסו לתוקף. עם זאת, הממשל הסיני כבר קרא לפתוח במו"מ (בדרך של הבטחות לפתוח את הכלכלה).
מאז כניסתה של סין לארגון הסחר העולמי בשנת 2001, ובניגוד להבטחותיו של קלינטון כי ארה"ב היא זו שתרוויח מכך, דווקא סין הייתה המרוויחה הגדולה. הגירעון המסחרי של ארה"ב מול סין גדל בקצב שנתי של כמעט 10%, מכ-80 מיליארד דולר לשיא של 375 מיליארד דולר שאליו הגיע בשנה שעברה. חלקו של הגירעון האמריקאי מול סין מהווה כ-66% מסך גירעון סחר של 566 מיליארד דולר של ארה"ב מול כל העולם. גירעון הסחר פוגע בתוצר ומעיב על התעסוקה המקומית.
אז נכון שבמלחמה כולם נפגעים, אבל בכל זאת ניתן להניח שיהיו חברות ועסקים שעשויים להיות המרוויחים במלחמה. הקמת הגנות נגד היבוא הסיני תאפשר לחברות אמריקאיות להתחרות ולייצר מוצרים תחרותיים.
להרוויח מהרפורמות - וממלחמת הסחר
להערכתנו, אחד הסקטורים שיכולים ליהנות הן מהרפורמות והן ממלחמת הסחר הוא סקטור תעשייה של חברות מקומיות.
ניתן להשקיע בסקטור דרך התעודה FXR) First Trust Industrial), אשר עוקבת אחרי מניות של 94 חברות אמריקאיות בינוניות הפועלות בתחומי בנייה ותעשייה, כאשר המשקל המקסימלי במניה בודדת הינו 2%.
תתי-המדדים המובילים הם ציוד ומכונות (16%) כבישים ורכבות (14%) וחלל וביטחון (13%). מכפיל הרווח הממוצע אינו גבוה, ועומד על 14.4. מבין החברות שבמדד אפשר למצוא חברות העוסקות בהשכרת ציוד לתעשייה, בפתרונות בתחומי החשמל, הגז והמים, ומכונות וציוד תעשייתי.
השקעה נוספת שיכולה להיות מעניינת היא בתעודת הסל (US infrastructure (IFRA העוקבת אחר מדד אשר כולל כ-160 מניות של חברות קטנות ובינוניות העוסקות בתשתיות, אשר עיקר פעילותן בארה"ב, אם כי כרגע התעודה סובלת מבעיית סחירות, היות שהושקה לפני זמן קצר.
לסיכום, סביר להניח כי התקופה הקרובה תאופיין בתנודתיות מוגברת בשל האי-ודאות בשווקים לגבי הסדר החדש שאותו מנסה דונלד טראמפ להשיג. אם הוא יצליח, אפילו בחלק מכוונותיו, אותן רפורמות יתרמו לחברות מקומיות, והתרומה תבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר דווקא בחברות בינוניות. כך, שבהסתכלות לטווח בינוני-ארוך, ההשקעה בתעשייה אמריקאית מקומית נראית לנו כהשקעה כדאית.
■ הכותבת היא אנליסטית בכירה באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.