חברת החשמל תידרש לפצות את מחזיקי האג"ח שלה בסכום של 1.2-1.5 מיליארד שקל בגלל הסכם הרפורמה בחברה, כך עולה מהערכות שנעשו בהזמנת החברה והגיעו לידי "גלובס".
עוד נודע כי חברת החשמל הקימה פחות מ-5% מקווי המתח העליון שהייתה אמורה להקים לפי תוכנית הפיתוח - נתון שמבסס את דרישתם של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, להכניס להסכם הרפורמה סנקציה של הוצאת ההולכה מחברת החשמל במקרה שבו החברה לא תעמוד בתוכניות הפיתוח בעתיד.
הפיצוי האמור נכלל בתחשיב שהופיע בדיווח של החברה לבורסה, לפיו עלות הרפורמה צפויה להגיע לסכום של 7-8 מיליארד שקל. מדובר בסכום גבוה ביחס לסכומים שהוזכרו בעת הצגת הרפורמה לציבור. הפיצוי לבעלי האג"ח, שלא דובר עליו במסגרת הצגת הסכם הרפורמה, מסביר חלק ניכר מההפרש. ל"גלובס" נודע כי ההערכה בדבר העלות הנוספת, מבוססת על חוות דעת שהנהלת חברת החשמל הזמינה במיוחד מחברה המתמחה במתן הערכות כאלה.
נכון לסוף 2017, היה לחברת החשמל חוב פיננסי בהיקף 54 מיליארד שקל, שמתוכו כ-41 מיליארד באג"ח פרטיות שמוחזקות על ידי גופים מוסדיים בישראל, כ-11 מיליארד שקל באג"ח סחירות בארבע סדרות בבורסה המוחזקות בידי הציבור והיתר הלוואות מבנקים, בעיקר זרים.
בשטרי הנאמנות של סדרות האג"ח וכן בהסכמי ההלוואות עם הבנקים נקבעו תנאים המאפשרים לבעלי החוב להעמיד את החוב לפירעון מיידי. שינוי מבני בחברה נחשב לאחד האירועים האלה, כאשר בחלק מההסכמים הוא מופיע במפורש ברשימות העילות להעמדת החוב לפירעון מיידי ובהסכמים אחרים תיתכן השפעה עקיפה.
כך למשל יוכלו בעלי החוב לטעון להרעה מהותית בתנאים כתוצאה מכך שהחברה תיאלץ למכור את תחנות הכוח החדישות ביותר שלה, ובכך ייפגע שווי השיעבוד הצף על נכסי החברה שניתן להם כנגד החוב.
ההתייחסות של החברה לנושא הייתה עד היום מעורפלת, בשל מורכבותו ורגישותו המשפטית. בדוחות הכספיים של חברת החשמל לשנת 2017 נכתב בתת הסעיף "השפעת השינוי המבני על נושי החברה" כי החברה פועלת תחת הנחיית רשות החברות הממשלתיות שלפיה "יישום הרפורמה בחברה ייעשה תוך בחינה, בין היתר, של השלכות השינוי המבני על התחייבויות החברה, וזאת בין היתר, במטרה שלא יימנע פירעון של הלוואות שנטלה החברה".
חברת החשמל ציינה באותו מועד כי "נכון למועד אישור הדוחות הכספיים, החברה והמדינה טרם השלימו את הטיפול בנושאים האמורים. עם זאת וכאמור לעיל, בכוונת החברה כי יישום מתווה השינוי המבני לרבות מתכונת מכירת אתרי הייצור, מתכונת הפעלת החברה-הבת ליצור ומכירת ו/או העברת פעילות ניהול המערכת ומחלקת סטטיסטיקה ייעשו באופן שייקח בחשבון, בין היתר, את מצבה הפיננסי של החברה ואת הסכמי המימון שלה".
עלות הרפורמה כפי שפורסמה עד כה עומדת על כ-5.5 מיליארד שקל. מתוך סכום זה 3 מיליארד שקל עלות הגדלת הפנסיה והטבות שכר נוספות לעובדים שיישארו בחברה וכ-2-2.5 מיליארד שקל עלות הסדרי הפרישה לכ-2,800 עובדים מתוך 11,583 בסוף שנת 2017.
לעומת זאת בדיווח לבורסה ציינה חברת החשמל כי עלות השינוי המבני תגיע ל-7-8 מיליארד שקל. ההפרש בין שני האומדנים מורכב מעלות הפיצוי לבעלי החוב (בנקים ומחזיקי אג"ח) וכן בעלויות שונות הכרוכות ביישום השינוי המבני ובהן עלויות העברת מבנים ויחידות והקמת חדשים במקום אלה שיוצאו מתוך החברה.
באוצר טוענים כי העלויות האלה ימומנו בסופו של דבר במלואן מההתייעלות הפנימית בחברה. נציין כי החברה צפויה לקלוט במקביל 600 עובדים חדשים כך שמצבת כוח האדם נטו תקטן בכ-2,200 עובדים. בדיונים פנימיים הוצגה הערכה אחרת שלפיה גם לאחר התייעלות צפויות עלויות השכר של עובדי החברה לגדול בעקבות הרפורמה בכחצי מיליארד שקל.
האג"ח של חברת חשמל מדורגות AA של S&P מעלות ודירוג Aa2 של מידרוג (שני הדירוגים באופק יציב). מדובר בדירוגים גבוהים, כשהנאמן של האג"ח של חברת חשמל הינה חברת הנאמנויות הרמטיק.
כמו כל תאגיד גדול גם חברת חשמל מממנת את פעולותיה באשראי בנקאי ובאשראי חוץ בנקאי. על פי דוחותיה הכספיים לשנת 2017, שיעור הריבית הנקובה הממוצע לאשראי לזמן ארוך שחברת חשמל משלמת למקורות אשראי בנקאיים עומד על כ-2.26% בעוד שלמקורות אשראי לא בנקאיים מדובר בריבית של 5.81%.
מנגנוני פיצוי בריבית קיימים בשורה ארוכה של אג"חים. מדובר בכלי שמאפשר למלווים לקבל פיצוי בהכנסה מההלוואה שהעמידו במסגרת האג"ח, בהינתן שחיקה של אמות מידה פיננסיות או במקרה שבו דירוג החוב של החברה יורד.
מי ישלוט בקווי מתח-העל ?
הדיונים על הרפורמה בחברת החשמל קיבלו באחרונה תפנית בעקבות דרישתם של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, להכניס להסכם המתגבש מנגנון שיבטיח את עמידתה של חברת החשמל בפיתוח רשת ההולכה.
עמדתם של שמחון וגרנר מבוססת על עבודה לבדיקת תועלות הרפורמה שנעשתה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת הדיונים שקדמו להחלטה להקצות לצוותי המו"מ 45 יום נוספים להשלמת המו"מ על הסכם רפורמה. מסקנתה העיקרית של הבדיקה היא כי שליטתה ברשת קווי המתח העליון ברחבי הארץ מאפשרת לחברת החשמל לדכא תחרות מצד יצרנים פרטיים ויצרני חשמל מאנרגיה מתחדשת. ההשוואה המתבקשת בהקשר זה היא לסיטואציה היפוטתית שבה בעל השליטה במאגרי הגז, יצחק תשובה ישלוט גם בצנרת הגז הארצית (הנשלטת בפועל בידי חברת נתג"ז הממשלתית) ויוכל לקבוע מי יחובר ומי לא יחובר לגז.
במכתב ששיגרו לאחראים על ניהול המו"מ על הרפורמה, מנכ"ל האוצר שי באב"ד ומנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, מציגים שמחון וגרונר נתונים המעידים על הפיגור הניכר של חברת החשמל בביצוע תוכנית הפיתוח של רשת החלוקה. כך למשל עולה מהמכתב כי מתוך 620 קילומטרים של קווי מתח עליון שחברת החשמל הייתה אמורה לבנות על פי תוכנית הפיתוח עד 2017 נבנו בפועל עד 2016 רק 23 קילומטרים.
עוד נכתב כי "לאור סד הזמנים הקצר להגעה להסכמות בין המדינה לחברת החשמל וועד העובדים והעובדה שהרפורמה לא כוללת את הפרדת מקטע ההולכה", הם מציעים להכניס לתוך ההסכם מנגנון שיבטיח שהחברה לא תזניח את פיתוח רשת ההולכה בעתיד.
בצוות המו"מ על הרפורמה בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד הביעו היום פליאה על פנייתם של גרונר ושמחון וציינו כי למדו עליה מהתקשורת. לדבריהם "הפנייה נעשתה ללא הכרת העובדות והפרטים שנדונו במו"מ מול חברת החשמל. מן הראוי היה להציג את הדרישות בפני הצוות ולשמוע את עמדתו לפני הפנייה לתקשורת". לגופו של עניין אמרו בצוות כי בינואר השנה שונתה שיטת הפיקוח על הוצאות חברת החשמל באופן שלא מאפשר לחברת החשמל להסיט השקעות מרשת ההולכה למטרות אחרות ובנוסף הוגבלה מאד יכולתה של החברה לקבל כסף ללא עמידה בתכנית הפיתוח שלה. לדברי אותם גורמים, לא יהיה זה נכון לערבב בין דרישות הרגולציה השוטפות לבין הרפורמה משום שהדבר יפגע ביכולת לבצע פיקוח שוטף על חברת החשמל. לדבריהם "לכאורה היינו צריכים לשמוח על ההתערבות הזו אבל למעשה אלה דרישות שנוסחו ללא הכרת העובדות ושיכשילו גם את הרפורמה וגם את תכנית הפיתוח של חברת החשמל". גורמים בצוות הוסיפו כי כל מטרתה של הרפורמה להביא את חברת החשמל להתמקד בפיתוח רשת ההולכה ומשכך, בהכנסת מנגנון סנקציות של הוצאת מקטע החלוקה מתוך החברה, יהיה משום הבעת חוסר אמון בסיכויי הצלחתה של הרפורמה עוד בטרם יצאה לדרך.
זמן קצר ומלאכה מרובה
המשא ומתן בין הצדדים אמור להסתיים ב-10/5. במידה והצדדים לא יגיעו להסכמות במסגרת הזמן הנתונה, ראש הממשלה נתניהו צפוי להמשיך את עתירת המדינה לבג"ץ בנוגע לזכות של העובדים לשבות כנגד הרפורמה. הצדדים מקווים להקדים את לוח הזמנים שהציג נתניהו.
לאחר תקופת התמהמהות, בימים האחרונים חודש המשא ומתן האינטנסיבי בין הצדדים שחולקו לצוותים. לפי המצב בשטח, המלאכה עוד מרובה והזמן שנותר לצדדים הולך ומתקצר. לדברי מקור ממשלתי, שאיפת המדינה כרגע היא להגיע בזמן שנותר להסכמות "כלליות בלבד" ולאחר מכן לסגור את כל הקצוות הפתוחים שיישארו.
במידה והצדדים יצליחו להגיע להסכמות בזמן שנותר, הם צפויים להמשיך לנהל דיונים במהלך השנה הקרובה, לגבי הפרטים שלא הספיקו לסגור. לאחר שהרפורמה תיכנס לתוקף וחלק מהתחנות של חברת החשמל יעברו לידיים פרטיות - דבר שלפי התכנון ייקח כשמונה שנים - חברת החשמל עדיין תייצר כמחצית מהחשמל במשק.
בסביבת הנהלת חברת החשמל אופטימיים בנוגע לסיכויי ההצלחה של הדיונים וטוענים כי הצדדים עושים את מירב המאמצים כדי להתכנס להסכמים. "כולם מוכווני מטרה להגיע להסכמות", אומר מקור המקורב להנהלה.
מי שלא מרוצה מהמשא ומתן המואץ הם יצרני החשמל הפרטיים - אלה פנו בימים האחרונה לראש הממשלה בטענה כי "על אף תשלום כספי ציבור בסך מיליארדי שקלים, הציבור עצמו לא ייהנה מההסכם המתגבש". לטענת פורום יצרני החשמל הפרטיים לאחר הרפורמה "תחרות לא תיפתח, מחיר החשמל לא יוזל ותושבי ישראל ימשיכו להיות שבויים של מונופול החשמל הממשלתי גם בעשורים הקרובים".
הפורום הוא צד לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד עובדי חברת החשמל. במידה והמדינה תמשוך את העתירה, אך הפורום יסרב לעשות זאת, בג"ץ יצטרך להכריע בנושא בכל מקרה.
בניגוד לטענות הפורום, בסביבת רשות החשמל טוענים כי הרפורמה תאפשר את פתיחת תחומי החלוקה והאספקה לתחרות. משמעות הדבר היא שבעתיד, מאות אלפי לקוחות פרטיים יוכלו לבחור בין ספקי החשמל, אך פרטים אלה עדיין לא סוכמו.
הסמכות לפטר ולנייד
הדיונים בין הצדדים מתנהלים כרגע בשני מישורים עיקריים: פרטי ההסכמים הקיבוציים של העובדים ואיך ייראה משק החשמל לאחר יישום הרפורמה.
במישור הראשון - תחום השכר והפנסיה - ממלא מקום הממונה על השכר, מנכ"ל האוצר שי באב"ד , צריך לסגור נושאים כמו גמישות ניהולית.
מדובר בין היתר בהחלטות בנוגע לניוד ופיטורי עובדים וסמכויות ועד העובדים בנושאים אלה. לפי הגורמים הממשלתיים, המשא ומתן במישור זה קרוב לסגירה.
לפי ההערכות, גובה פיצויי העובדים המפוטרים יעלה למשק כחמישה מיליארד שקל. לסכום זה יתווספו הוצאות נוספות, "מנהליות", שיהיו לחברה כתוצאה מביצוע הרפורמה - שעשויות להגיע למיליארד שקל. מדובר בהוצאות שקשורות, למשל, בהעברת עובדים, שינוי מיחשוב, העברת יחידת ניהול מערכת מדניה שבחיפה ועוד.
המישור השני בו מתנהלים הדיונים הוא החלק הבעייתי יותר, שטרם סוכם - מבנה משק החשמל לאחר הרפורמה. לדברי גורמים ממשלתיים הצלחת הרפורמה תלויה ביכולתה של הממשלה לעמוד על עקרונותיה ולהבטיח שכוחה המונופוליסטי של חברת החשמל לא יגדל כתוצאה מהרפורמה אלא יקטן.
לדברי הגורמים, חלק זה אינו מחייב את הסכמת החברה, אולם יש כוונה להגיע להסכמות כלליות גם בנושא זה.
מבחינת המדינה, "הקו האדום" נוגע לאפשרות שחברת החשמל תיכנס לתחומי פעילות חדשים שחלקם התפתחו מאוד בשנים האחרונות כמו ייצור אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה שאובה, "בתים חכמים" של לקוחות, שירותי ניהול אנרגיה והתייעלות אנרגטית.
לדברי גורמים ממשלתיים, כניסת חברת החשמל לתחומים אלו תחסל את האפשרות לחולל בהם תחרות. לדבריהם, "הרפורמה תיכשל אם לא תביא להקטנת חברת החשמל אלא להתרחבות המונופול לתחומים חדשים".
נושא פתוח נוסף עליו תתעקש המדינה במהלך, שנחשב לקריטי מבחינת משק החשמל, הוא הוצאת יחידת ניהול המערכת ואגף התכנון והפיתוח (תפ"ט), לחברה ממשלתית חדשה. בתחום הזה נותרו עדיין פתוחים נושאים טכניים לכאורה שלהכרעה בהם תהיה חשיבות רבה. לדברי גורם ממשלתי, "צריך שהוצאת ניהול המערכת ותפ"ט ייעשו בצורה 'נקיה', היות שמדובר במערך של ניגוד עניינים". לדבריו, עלול להיווצר מצב שיחידת ניהול מערכת החדשה שתוקם תהיה ריקה מסמכויות וחברת החשמל תמשיך לשלוט במשק החשמל.
גם במסגרת הרפורמה, חברת החשמל צפויה להישאר מונופול בתחום ההולכה, ולכן, לתפיסת המדינה קיימת חשיבות רבה דווקא בסגירת הפרטים שקשורים בסמכויות יחידת ניהול המערכת החדשה. השאלות שעלולות להתעורר בנושא זה הן איזה גוף יחליט מי יכול להיכנס לרשת החלוקה ובידי מי תהיה הסמכות לנתק את זרם קווי החשמל במידה ויש תקלה ברשת.
"חשוב לנו שמי שיקבע את הטון במשק החשמל הוא מנהל המערכת החדש. אם נגיע למצב שבו יש מנהל מערכת נפרד ללא סמכויות, וחברת החשמל היא זו שתמשיך לנהל את זה בכובע של מוליך אז לא עשינו כלום", אומר גורם הממשלתי.
דוברת חברת החשמל, דליה בודינגר, מסרה כי "החברה לא מנהלת את דיוני הרפורמה בתקשורת".
משרד האנרגיה בחר שלא להגיב.
תגובת רשות החשמל לא התקבלה עד למועד ירידת הגיליון לדפוס.
המספרים של הרפורמה של חברת החשמל
כתבות
ני"ע
