בית הדין המשמעתי לשופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, הרשיע לאחרונה, בהסדר מוסכם בפרשת המסרונים, את השופטת רונית פוזננסקי-כץ מבית-משפט השלום בתל-אביב בעבירות משמעת והפרה של כללי האתיקה.
המקרה המצער שבו התקיימה תכתובת ווטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ לנציג רשות ניירות ערך, העלה לדיון את המציאות שבה הטכנולוגיה משנה את פני ההליכים המשפטיים. אמנם קיימת תמימות-דעים שיש לגנות מצב שבו שופט מקיים תקשורת, בכל אמצעי, עם צד אחד בלבד, ללא נוכחות וללא ידיעת הצד האחר, אך האירוע הבלתי תקין הזה יכול לפתוח דיון ביתרונות שעשויים לצמוח לניהול הליך משפטי הוגן ויעיל מיישום של אמצעי תקשורת עכשוויים בין השופט לבין עורכי הדין.
כיום, הדרך היחידה שבה מתקיים שיח בין שופט לצדדים הנדונים בפניו, היא באמצעות דיונים פרונטליים באולם בית המשפט ובקשות פורמליות בכתב המוגשות לרוב במערכת המחשב של בתי המשפט, "נט המשפט". מערכת "נט המשפט" הביאה לשיפור משמעותי במהירות ובנוחות שבה אפשר להגיש בקשה בתיק בית המשפט, כאשר בלחיצת כפתור במשרד עורך הדין אפשר להגיש מסמך, שניתן מיד לצפייה על-ידי השופט והצד שכנגד.
השופט יכול לתת בכל שעה החלטות בבקשות המוגשות לו במערכת, והן ניתנות לצפייה על-ידי עורכי הדין בתיק, גם באמצעות הסמארטפון. אבל עדיין, כדי להגיש כל בקשה לשופט, גם הפשוטה והטריוויאלית ביותר, יש חובה להכין מסמך פורמלי מסודר; וגם הצד שכנגד צריך להכין מסמך משלו באותו פורמט; ואחר כך השופט נותן החלטה פורמלית.
ניתן לחשוב על אפשרות שלפי שיקול דעתו של השופט, תיפתח בתוכנת מסרים מיידיים קבוצה שתכלול את השופט, העוזר המשפטי שלו, עורכי הדין של הצדדים, ומזכירות בית המשפט. קבוצה זו תשמש את השופט והצדדים לתקשורת מיידית בנושאים פרוצדוראליים, כמו שעת הדיון המדויקת, חזרה מהפסקה בדיון, ביטול דיון דחוף, או קביעת דיון דחוף, בקשה של השופט לקבל לעיונו חומר דחוף לפני דיון וכו'.
כל עוד התקשורת בין השופטים לצדדים היא גלויה לכולם ומתועדת, אין בה פסול, וכדאי לחשוב איך לשפר אותה ולהתאים אותה לעידן המסרים המידיים. ככלל, המערכת המשפטית עדיין מאוד שמרנית, ואפילו במקרים חריגים שנדרשת שמיעת עדות של עד ב"ועידת וידאו" יש לכך כללים מחמירים, והדבר ניתן במשורה.
לעומת המצב בישראל, בארה"ב נהוגה זה שנים רבות פרוצדורה של "דיון משפטי בשיחת טלפון", שבמסגרתה כל הדיון מתנהל טלפונית. שיטה זו מוצדקת במדינות גדולות, שבהן עשויה להידרש טיסה של מספר שעות כדי להגיע לדיון משפטי. אך כאשר שיחות הווידאו והאמצעים האלקטרוניים זמינים ונוחים, אין סיבה שעורך דין מחיפה יצטרך לישון בבאר-שבע יום לפני הדיון שקבוע לו בבית המשפט, בשעה 8:30 בבוקר.
בשורה התחתונה, אמצעים כאלה יוזילו את ההליך המשפטי, ישפרו את הנגישות שלו לציבור, יחסכו זמן, ביורוקרטיה והוצאות, ותהיה לכך גם תרומה להורדת יוקר המחיה.
■ הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין רון גזית, רוטנברג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.