ההצבעה בבזק הוכיחה: בחברות הגדולות "לא סופרים" ישראלים

נתוני ההצבעה באסיפת בעלי המניות של בזק, כפי שניתחה חברת הייעוץ אנטרופי, מצביעים על כך שהמועמדים לתפקיד הדח"צים שהציעה בזק - דורון בירגר ועידית לוסקי - עמדה על 0% ו-10% בהתאמה בקרב הגופים המוסדיים הישראליים. המועמדים לדירקטוריון מטעם חברת ביקום, עמי בר לב ואורלי גיא, "זכו" גם הם ל-0% תמיכה מצד המוסדיים המקומיים. ובכל זאת - כולם נבחרו לדירקטוריון בזק.

מנגד, המוסדיים מישראל, כפי שעולה מנתוני אנטרופי, תמכו ברוב גדול של 90% ו-99% בשני מועמדים לתפקידי דח"צ שהוצעו על-ידי הגופים המוסדיים ואנטרופי, שלמה זוהר ונעמי זנדהאוז - אשר לא נבחרו לתפקיד. הצעה נוספת שזכתה לרוב ניכר מקרב המוסדיים מישראל, אי-אמון ביכולתם של הדח"צים הנוכחיים בדירקטוריון לייצג נאמנה את בעלי המניות - לא אושרה.

מה למעשה המשמעות של הנתונים הללו? הנתונים הללו משקפים, שוב, את הפער ואת הקושי המהותי של המוסדיים המקומיים להשפיע על הנעשה בחברות ציבוריות גדולות. אף שבמקרה בזק לגופים המוסדיים הייתה מידה מסוימת של הצלחה (דח"צ מטעמם, אמנון דיק, נבחר לתפקיד) במקרים אחרים, גם הצלחות חלקיות לא היו מנת חלקם. הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שבחברות הגדולות מחזיקים גם בעלי מניות זרים רבים. רבים מאותם גופים זרים נוטים להצביע באסיפות בעלי המניות בהתאם לחוות הדעת של חברות הייעוץ הזרות, שהגדולה והמשפיעה מביניהן היא ISS, שלמעלה מ-1,700 לקוחות מוסדיים ברחבי העולם מסתמכים על חוות דעתה. ממקרים קודמים שבהן המליצה ISS בנוגע לאסיפות של חברות ישראליות עולה ש-ISS לא נוטה להתנגד להצעות החברות עצמן, אלא במקרים קיצוניים. וכך, על בסיס המלצתה והצבעות הגופים הזרים, גם הצעות שלהן מתנגדים הגופים המוסדיים המקומיים (בין היתר בעקבות חוות דעת שלילית מצד אנטרופי) - עוברות.

כך לדוגמה הצליחה בזמנו חברת הדשנים כיל לזכות בתמיכת אסיפת בעלי המניות שלה לאישור מדיניות התגמול הנדיבה לבכירי החברה, על אף חוות דעת שלילית של אנטרופי, וזאת לאחר שכל הגופים המוסדיים הזרים שהחזיקו במניות החברה תמכו בהצעה בזכות חוות דעת חיובית של ISS.

באותה תקופה התנגדה אנטרופי לשכר שביקשה חברת התרופות טבע לאשר למנכ"ל דאז ארז ויגודמן, אך תמיכת חברות הייעוץ האמריקאיות ISS ומתחרתה גלאס-לואיס היטו את הכף לטובת הצעת החברה.

בהקשר של בזק זכורה אסיפת בעלי המניות שאישרה את עסקת בעלי העניין לרכישת החזקות yes מידי יורוקום, בשנת 2015: תמיכתה של ISS הביאה לכך שרוב המשקיעים הזרים תמכו בעסקה. העסקה עברה ברוב הנדרש, למרות שכמעט כל המוסדיים הישראליים התנגדו לה, בהתאם לחוות הדעת שסיפקה אז אנטרופי.

עוד לפני האסיפה האחרונה בבזק היה ברור לאן נושבות הרוחות, כשמנכ"ל מיטב דש אילן רביב התריע מפני "סיכול ממוקד" בדמות הכוונה של ISS להמליץ להתנגד לדח"צים שהציעו המוסדיים מישראל. אגב, היו גם מקרים בהם המלצת ISS לא התקבלה, וכך לדוגמה המוסדיים מישראל הצליחו בקיץ האחרון למנות דח"צ מטעמם בבזק, זאב וורמברנד.

בניגוד למצב בחברות הגדולות בהן הרכב המשקיעים כולל גם גופים זרים, בחברות הקטנות יותר שנסחרות בבורסה בת"א היו למוסדיים מישראל הצלחות בכמה מקרים בהם הצליחו למנות דח"צים מטעמם, כך לדוגמה בחברות ויליפוד, קרדן נדל"ן ואוריין.