פרסום סיגריות וטבק: "סגן שר הבריאות פועל בניגוד אינטרסים"

היום (ב') עלו לדיון בוועדת הכלכלה שתי הצעות חוק בנושא איסור פרסום והצגת סיגריות ומוצרי טבק. בדיון כמעט ולא נשמעו מתנגדים לרעיון של לאסור פרסום של מוצרי סיגריות וטבק, ועיקר הוויכוח התנהל סביב שאלת החרגת העיתונות מתוך הצעת החוק, כפי שאחת מהצעת החוק עומדת כעת.

חברי הכנסת יעל גרמן ומיקי רוזנטל האשימו בגלוי את את סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי הוא העומד מאחורי הניסיון להחריג את העיתונות מחוק איסור הפרסום של סיגריות ומוצרי טבק, וכי מאחורי הניסיון עומדים שיקולים זרים שנובעים מניגוד אינטרסים שאמור היה להשאיר אותו מחוץ לדיון.

ח"כ יעל גרמן ממפלגת יש עתיד, שכיהנה בעבר כשרת הבריאות, ציינה כי ישראל חתומה על אמנה בינלאומית נגד עישון, והזכירה כי כבר ב-2011 שר הבריאות אמור היה להגיש תקנות שיאסרו באופן גורף על פרסום סיגריות. "הבאתי לוועדה חוק שמדבר על איסור גורף. מי שהתנגד אז היה סגן שר הבריאות ליצמן, שעם אנשים ולוביסטים הסתובבו כמו עכברים ולחשו על אוזני חברי הכנסת".

לדבריה, "היום מביאים חוק טוב שאוסר על פרסום אבל מחריג את העיתונות. למה? במה העיתונות יוצאת דופן? לכאורה עולה חשש שכאורה זה בגלל הקשר של סגן שר השר ליצמן, אשתו ומפלגתו לעיתון 'המודיע', שבו מפרסמים סגריות".

ח"כ גרמן התייחסה לאפשרות שהועלתה, לפיה בצד הפרסום של סיגריות בעיתונות יעלה פרסום של משרד הבריאות באותו גודל שיסביר את הנזקים שהעישון גורם: "לא יעלה על הדעת שניתן פרס לעיתונות ונאפשר להם גם להרוויח מפרסום סיגריות וגם מפרסום אזהרות נגד - כי אז הם מרוויחים פעמיים. זאת החרגה שנגועה באינטרסים זרים".

גם ח"כ מיקי רוזנטל התבטא בבוטות נגד מעורבותו של ליצמן בכל נושא הקשור לחוק. לדבריו, "יש זיקה עמוקה ובעייתית בין חברי כנסת כסף ועיתון. כלי התקשורת משלמים בכיסוי תקשורתי למי שמסייע להם כלכלית וצריך להגיד את הדבר במפורש. הדרישה של ליצמן להחריג את מהחוק את העיתונות זה בגלל הזיקה הבעייתית שלו לעיתון 'המודיע'. צריך להגיד את זה בגלוי. כי אין היגיון להחריג כלי תקשורת כתובים מהחוק. אסור שנעשה מסחרה על גבם של בני הנוער, כשידוע לנו חד-משמעית שיש שני דברים שבולמים שימוש בסיגריות: מחיר הסיגריות והחשיפה. לכן אסור להיכנס ללחצים הפסולים של סגן שר הבריאות".

ח"כ כבל הקשיב לטענות על אינטרסים זרים, אך הבהיר כי לטעמו עדיף להעביר חוק לא מושלם מאשר לא להעביר בכלל: "מעדיף חוק של 80% מאשר חוק שלא מתקיים בכלל. אני לא רוצה להיות צודק ולבד, אני רוצה שהחוק יעבור. אנסה לבדוק את האפשרויות, אבל יש החלטת ממשלה".

מי שניסה להסביר את ההחרגה היה מו"ל קבוצת "הארץ", עמוס שוקן, שטען כי ללא החרגה של העיתונות, לא רק העיתונות תיפגע אלא גם המטרה שהחוק נועד לשרת. לדבריו, קוראי העיתונות המודפסת הם הקהל המבוגר, עליהם לא ישפיעו להפסיק לעשן בהפסקת הפרסום, אבל כן אפשר השפיע באמצעות המודעות של משרד הבריאות על הנזק שהסיגריות גורמות.

שוקן התייחס לירידה המתמשכת בהכנסות של עיתונות מפרסום, אבל כשנשאל מהו שיעור ההכנסות של העיתונות, טען כי לא גדול, וכי הפרסום המשמעותי של סיגריות הוא ברשתות, "אבל בעולם שלנו כל שקל חשוב".

שוקן התייחס להצעה לפיה משרד הבריאות יפצה את העיתונים על אובדן ההכנסות באמצעות רכישת מודעות בנושאי בריאות או על-פי פיצוי כספי מוסכם, ואמר: "אני לא חושב שזה דבר רצוי שממשלה תשלם ישירות לעיתון, אבל לא אפסול את זה".

בדיון נשמעו קולות של מי שסברו כי גם אם החוק יעבור במתכונת בו העיתונות מוחרגת מכלל איסור הפרסום, זה לא יעמוד במבחן בג"ץ.

עו"ד האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון, הציג מודל אחר של העיתונות בארה"ב, שללא כפיה רגולטורית ויתרה בעצמה על מכירת פרסום ליצרני סיגריות: "העיתונות צריכה להפסיק מרצון לפרסם סיגריות, כמו שה'ניו-יורק טיימס' עשה לפני 20 שנה, ואחריהם יישרו קו עיתונים אחרים. העיתונים הגדולים בארה"ב לא מקבלים פרסומות לסיגריות לא בגלל חוק".