המכתב שקיבלה אתמול (ב') חברת חלל תקשורת מגורם בממשלת ישראל מעמיד בספק גם את יכולתה להשלים כמתוכנן גיוס של עד 215 מיליון דולר בהנפקת אג"ח ובהנפקת מניות.
הבוקר (ג') הודיעה חלל תקשורת כי קיבלה אתמול "מכתב מאת גורם ממשלתי שעיקרו הודעה על כוונת גורמים ממשלתיים לפעול למימוש לוויין בתע"א לנקודת שמיים 4 מעלות W בהתאם לצורכיהם. בחלל הוסיפו כי "אין בידי החברה להעריך את ההיתכנות והסיכוי למימושו של לוויין כזה".
נקודת שמיים 4 מעלות W היא הנקודה שבה אמורה חלל להציב את לוויין התקשורת החדש שלה, עמוס 8, שעתיד לספק שירותים לאזורי אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. בנקודה זו פועלים כיום הלוויין עמוס 3, שעתיד לסיים את חייו ב-2026, וכן הלוויין עמוס 7 שנשכר עד לשיגורו של עמוס 8, שמתוכנן למחצית השנייה של 2020.
עמוס 8 מתוכנן לפעול עד 2035. לאחרונה חתמה חלל על הסכם לפיו את הלוויין תייצר עבורה חברת לוראל (SSL) האמריקאית וזאת בתמורה ל-112 מיליון דולר. עלות הפרויקט כולו מוערכת בכ-220 מיליון דולר וכוללת גם את עלות השיגור בסך של 62 מיליון דולר, וכן עליות ביטוח, מימון והוצאות אחרות בתקופת ההקמה.
לצורך הרכישה דיווחה חלל כי בכוונתה לצאת לגיוס של עד 155 מיליון דולר בהנפקת סדרת איגרות חוב חדשה (סדרה י"ח), בעלת משך חיים ממוצע (מח"מ) של 5.5 שנים. הסדרה תובטח בשעבוד ראשון על הלוויין עמוס 8 ונכסיו, שכוללים את תקבולי הביטוח (במקרה של תקלה), וכן את הזכות לתקבולים לפי הסכמי השירות הלווייני. לפי החברה צבר ההזמנות הנוכחי שלה עבור עמוס 8 עומד על 138 מיליון דולר (החל מהרבעון השני של 2021).
במקביל, הנפיקה חלל תקשורת החודש לבעלי מניותיה הקיימים שלוש סדרות של כתבי אופציה, הניתנים למימוש למניות בתמורה כוללת של 60 מיליון דולר. הסדרה הראשונה מיועדת למימוש בתוך שלושה חודשים (עד יולי), הסדרה השנייה בתוך שישה חודשים (עד אוקטובר) והסדרה השלישית בתוך 12 חודשים (עד אפריל 2019).
עם זאת, הודעתה של ממשלת ישראל מעמידה בספק את הצלחת גיוסי החוב וההון, וזאת לאור המשקל הרב של הממשלה בהכנסות הנוכחיות של חלל תקשורת. בשנת 2017 למשל, הגדילה ממשלת ישראל את רכישת שירותי התקשורת שלה מחברת חלל ב-43% ל-23.7 מיליון דולר, שהיוו 32% מכלל הכנסותיה של חלל בשנה זו.
מתוך כלל התשלום ששילמה הממשלה לחלל תקשורת אשתקד, סך 15.9 מיליון דולר שולם עבור הפעילות בנקודת השמיים 4 מעלות W (בעיקר עבור שירותים מעמוס 7, שיוחלף כאמור בעמוס 8). מדובר על 30% מהכנסותיה של חלל ב-2017 מהפעילות באותה נקודת שמיים, וכן בגידול של 29% בהיקף הרכישות של הממשלה בנקודת שמיים זו. כך, שהפסקה אפשרית של רכישת שירותי התקשורת מצד הממשלה, עלולה להביא לפגיעה קשה בהכנסות חלל ובאטרקטיביות ההשקעה בה, וכן להגדיל משמעותית את הסיכון ברכישת איגרות החוב שלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
