ועדה של רשות ני"ע ממליצה להקים קרן סחירה למימון עסקים

יש להקים קרנות השקעה שיעמידו אשראי לעסקים קטנים ובינוניים שיהפכו לחברות ציבוריות שתיסחרנה בבורסה בתל אביב, תוך שהן ייהנו להטבות מס. במקביל, על מנת לתמרץ את ההקמה של הקרנות האלה יש לספק ערבות מדינה לחוב שתגייסנה, עד להיקף ערבות כולל של 400 מיליון שקל. כמו כן, על מנת להיחשב כקרן מימון לעסקים קטנים ובינוניים על הקרנות הללו להעמיד עד 90% מנכסיהן כאשראי לחברות ישראליות קטנות ובינוניות, ולחלק לבעלי המניות שלהן לפחות "90% מההכנסה החייבת". כך עולה מהמלצות הביניים של "הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות למימון עסקים קטנים ובינוניים" שהפיצו רשות ני"ע והחשכ"ל, ושעומדות עתה להערות הציבור.

קרנות אלה, אם וככל שירקמו עור וגידים, תאפשרנה לציבור הרחב, ולגופים מוסדיים, להיחשף לאפיק השקעה שבדרך אינו נגיש להשקעות, ושכדאי לא להשקיע בו ללא פיזור נאות, די בדומה לכלים שכבר קיימים ושמספקים מענה להשקעה באפיקים אחרים, כגון קרנות הריט שכבר פועלות בתחומי הנדל"ן. אגב, הוועדה ראתה לנכון שלא להטיל מגבלות או סייגים לגבי אופן העמדת האשראי על ידי הקרנות הסחירות, שבהקשר זה תורשינה לפעול בהתאם לתנאי השוק, תוך שהיא ממליצה לקבוע הוראת פיזור משקיעים בקרן הסחירה.

הקרנות הללו תורשינה להעמיד מימון רק בחברות שרוב עובדיהן נמצאים בישראל, כולל עובדים בחברות שבשליטת אותו תאגיד. כמו כן, התנאים לקבלת המימון מהקרנות הסחירות שתוקמנה הן שמחזור העסקים שלהן לא יעלה על 400 מיליון שקל בחברות פרטיות או 100 מיליון שקל בחברות קטנות ובינוניות ציבוריות שמניותיהן כבר נסחרות בבורסה ושאין להן אג"ח. כמו כן, הקרנות להשקעה בחברות קטנות ובינוניות הסחירות לא תורשינה להעמיד אשראי לחברות שפועלות בתחומי הנדל"ן, שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, לעסק שמקיים פעילות הפוגעת באינטרס הציבורי (נוגדות את החוק, בלתי מוסריות או נוגדות את תקנת הציבור), וכן לעסק שהינו חברה ממשלתית או תאגיד עירוני.

עוד נקבע בהמלצות הביניים של הוועדה כי מנהל הקרן ובעלי מניותיה יחויבו להשקיע לפחות 5% מהסכום שיגויס בכל הנפקת מניות של הקרן, עד לסכום מצטבר של 100 מיליון שקל (כלומר - עד 5 מיליון שקל השתתפות המנהל של הקרן), וכמו כן, לשמר בידיו החזקה במניות של 2% לפחות מההון העצמי של הקרן, כל עוד הוא משמש כמנהל הקרן. כמו כן, הקרן הסחירה תורשה להתמנף, כשהמלצות הביניים קובעות כי הקרן תהיה רשאית לגייס חוב בשיעור של עד 80% מסך המאזן (יחס חוב להון של 1:4). הקרנות תורשינה להנפיק אג"ח, כאשר "הוועדה ממליצה כי בשלוש השנים הראשונות שלאחר רישום מניותיה למסחר ועד היקף כולל של 350 מיליון שקל".

כמו כן, הקרנות הללו ייהנו ממשטר מס מיוחד, אשר עיקרון הבסיס שלו הינו מיסוי הכנסות הקרן באופן ישיר בידי בעלי מניות הקרן בצירוף הטבות מס אחרות, כאשר מועד החיוב במס בגין ההכנסות המחולקות מהקרן יהיה במועד החלוקה של ההכנסות בפועל מהקרן לבעלי מניותיה, כאשר חברי הבורסה יבצעו ניכוי במקור במועד החלוקה. כמו כן, הקרנות הללו תסווגנה כמוסד כספי לעניין מע"מ.

עוד מומלץ לקבוע כללים לגבי פיזור ההלוואות בקרנות הללו, ככלי יציבותי "שנועד לפזר סיכונים ולשמור על יציבות הקרן". במסגרת זו מוצע לקבוע שהלוואה בודדת לא תהיה יותר 10% מסך נכסי הקרן ולכל היותר לא תעלה על סך של 75 מיליון שקל, כשהשקעה בחברה קטנה או בינונית באמצעות מניות או כלי להמרה לא תעלה על שיעור של 5% מנכסי הקרן ולא תהיה גבוהה מ-50 מיליון שקל.

כמו כן, לפחות 40% מנכסי כל קרן סחירה שכזו יורכבו מהלוואות שהיקף ההשקעה בכל אחת מהן יהיה עד 5% מסך נכסי הקרן או עד 35 מיליון שקל, כשלצד זאת לפחות 10% מנכסי הקרן יהיו בהלוואות של עד 2% מנכסי הקרן או עד 10 מיליון שקל להלוואה. מכאן שכל קרן תעמיד לפחות 14 הלוואות שונות. בשנים הראשונות יהיו הקלות לסייגים אלה. כמו כן, הכללים המוצעים קובעים כי לא תועמד לעסק קטן או בינוני בודד יותר מהלוואה אחת בעוד שלקבוצת עסקים קשורים לא תועמדנה יותר מ-3 הלוואות שתוכלנה להיות יחדיו עד 125 מיליון שקל או עד 15% מנכסי הקרן. עוד מגבלה קובעת כי שיעור ההלוואות לעסקים קטנים או בינוניים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה לא יעלה על 25% מסך ההלוואות של הקרן כולה.

ההמלצות הגיעו לאחר כמעט ארבע שנים

הוועדה הוקמה לפני כארבע שנים, במאי 2014, על ידי יו"ר הרשות הקודם, פרופ' שמואל האוזר, ועל ידי החשכ"לית הקודמת, מיכל עבאדי בויאנג'ו, וחברים בה חברים נציגי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, אגף תקציבים ואגף החשכ"ל באוצר, רשות המיסים, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד המשפטים, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, הבורסה ורשות ני"ע.

בדברי ההסדר מציינים חברי הוועדה כי "עסקים קטנים ובינוניים מהווים מרכיב מרכזי בכלכלתן של מדינות, ומניעים את הצמיחה, כושר הייצור והשגשוג הכלכלי", תוך שהם מוסיפים כי "מדינת ישראל שמה לה למטרה לקדם את פעילותם של עסקים קטנים ובינוניים, מתוך הכרה כי קיומם של עסקים קטנים ובינוניים מגביר את התחרות בשוק, וכי הם מהווים מקור משמעותי ליצירת מקומות תעסוקה חדשים, הן בשל מספרם הרב והן בשל פריסתם הגאוגרפית הרחבה, שעשויה לעודד תעסוקה במרכז ובפריפריה כאחד".

על כן הם מנסים לענות על קושי אמיתי וקונקרטי של עסקים קטנים ובינוניים רבים במציאת אשראי זמין ובמחיר ראוי, בטח בימי סגריר כלכליים (לעסק עצמו או לכלכלה כולה). בשנים האחרונות נכנסו לתווך הזה כמה קרנות השקעה פרטיות וחוץ בנקאיות, שלרוב אינן נגישות לציבור הרחב, ושכנראה לא עונות על כל צרכי המימון של העסקים הקטנים והבינוניים, שלא אחת לא מוצאים מענה כולל במערכת הבנקאית. על רקע כל אלה, ובשל הצורך האמיתי, המדינה כבר נקטה בכמה מהלכים, עוד קודם ליצירת קרנות סחירות למטרה זו.

בראש ובראשונה מדובר בקרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, בשיתוף החשכ"ל והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים; בקרנות להשקעה בעסקים קטנים ובינוניים, בשיתוף אגף תקציבים והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים; כשבמקביל "החלו המערכת הבנקאית וגופים פרטיים להרחיב את היצע האשראי שהם מספקים לעסקים אלו".

עתה, כך מקווים במדינה, הבורסה תספק נדבך נוסף. על כך אומרים בוועדה כי "הציפייה משוק ההון בישראל היא, בין היתר, שיהווה גם הוא כלי אשר ישמש למימון עסקים קטנים ובינוניים, ויאפשר לעסקים אלו לקבל, בעקיפין, חלק מההון המושקע כיום בבורסה, מבלי שהם יהיו כפופים במישרין לרגולציה החלה על חברות הנסחרות בבורסה. במקביל, מצופה משוק ההון שיציע לחוסכים מגוון ניירות ערך ומכשירי השקעה ויאפשר בניית תיקי השקעה וחסכון יעילים", וזאת בין היתר בשים דגש על "אשראי ארוך טווח, קרי אשראי שמועד פירעונו מעל שנה".

על פי נתונים שנכללים בהמלצות הביניים, כיום פועלים בישראל כ-520 אלף עסקים המוגדרים כעסקים זעירים, קטנים ובינוניים, שמהווים כ-99.5% מהעסקים בישראל, ושמעסיקים כ-61% מהעובדים במגזר העסקי. עוד הם מפרטים כי תרומת העסקים הקטנים והבינוניים לתוצר בישראל הנה כ-53%.