ולדימיר פוטין שולט ברוסיה מאז שנת 1999, כאשר שלטונו צפוי להימשך לפחות עד לשנת 2024. בתקופתו התגברה הישענות הכלכלה הרוסית על משק האנרגיה והמעצמה הפכה להיות מפיקת הנפט והגז השנייה בגודלה בעולם.
התפוקות עולות
מ-2012 נרשמה עלייה עקבית בתפוקות הנפט של רוסיה עד לשיא של למעלה מ-11 מיליון חביות ליום שנרשם באוקטובר 2016. בשיא, רוסיה כמעט הכפילה את תפוקות הנפט שלה ביחס לתפוקות שנרשמו בשנת 1999. נציין כי לאור תמיכת רוסיה בהסכם קיצוץ התפוקות אליו הגיעו מדינות OPEC באוקטובר 2016, התקבלה החלטה על ירידה של כ-300 אלף חביות ביום בתפוקות הנפט של המדינה. למרות הקיטון הזה, הזינוק שנרשם בתפוקות הנפט של רוסיה בחודשים שקדמו להסכם, הוביל לכך שקצב ההפקה עדיין גבוה ביחס לעבר, מה שצפוי לתמוך בכלכלת המדינה עם התחזקות מחירי הנפט בשנה החולפת.
על פי הערכות, קצב הפקת הנפט ברוסיה צפוי לשמור על יציבות ו/או לרדת במהלך 2018, לאור תחזיות לירידה בקצב ההפקה ממאגרים קיימים. נכון להיום, לרוסיה קיימת האפשרות להגדיל בצורה משמעותית את תפוקות הנפט שלה, כפועל יוצא של תגליות חדשות (שטרם החלו בפיתוחן) והרחבות של פרויקטים קיימים. לדוגמה, לרוסים תגלית מ-2014 עם עתודות נפט של כ-952 מיליון חביות, בים Kara. עם זאת, פיתוח הפרויקט לא נראה כסביר בטווח הקצר, לאור הסנקציות על המדינה והפסקת פעילותה של ענקית האנרגיה Exxon ברוסיה. יתרה מזאת, הרוסים הסכימו להאריך את קיצוץ התפוקות עד לסוף 2018.
גידול ביצוא הנפט
רוסיה יצרה עודף כושר הולכה בתקופתו של פוטין. בעשור האחרון השקיעה המדינה בהרחבה משמעותית של כושר ההולכה. לדוגמה, בדצמבר 2009 הושלמה הקמת השלב הראשון במערכת ההולכה מסיביר למזרח אסיה, ה-East Siberia-Pacific Ocean, מהלך שהוביל לדומיננטיות ביצוא הנפט הרוסי לסין, כחלק מהגידול המתמשך אצל האחרונה בביקוש לנפט ולתזקיקיו. אם נבחן את פרויקט הצנרת Druzhba, שמעביר נפט מבלארוס לצ'כיה, גרמניה ופולין, נראה כי הוא ניצל ב-2017 רק כ-50% מכושר ההולכה שלו. עודף כושר ההולכה מעלה את השאלה כיצד רוסיה יכולה להשתמש בו כקלף מיקוח כחלק ממדיניות החוץ שלה. כרגע, נראה כי רוסיה מעדיפה לגוון את מסלולי הולכת הנפט שלה כדי לתמוך במדיניות החוץ.
להערכתנו, הישענות הכלכלה על תפוקות הנפט של המדינה יחד עם הרצון לתמוך במדיניות החוץ, הובילו לכך שבשנים האחרונות נרשם גידול משמעותי ביצוא הנפט מרוסיה. בשנת 2017 הוא הסתכם לכ-5 מיליון חביות ביום בממוצע (כ-704 אלף טון ליום), גידול של כ-15% ביחס לשנת 2013. בנוסף, נראה כי רוסיה התאימה את עצמה לתמורות הגלובליות במשק האנרגיה, עם הסטה של יצוא נפט לאסיה, בדגש על סין והודו. כיום נתח השוק של רוסיה מסך הנפט המיובא לסין עומד על 14%, לעומת 9% בשנת 2012. על פי הערכות, במהלך 2018 נתח השוק של רוסיה צפוי להמשיך ולגדול.
אינטרסים באיראן ובכורדיסטן
לא רק במזרח הרחוק רוסיה מגדילה את נתח השוק שלה. הצעדים בהם נוקטת המדינה במזרח התיכון, עשויים להמחיש את החשיבות האסטרטגית שהיא רואה באזור. ראשית, התקרבותה של רוסיה לסעודיה, תוך תמיכה ממשית בהסכם קיצוץ תפוקות הנפט והארכתו עד לסוף 2018. שנית, היקף ההשקעות של רוסיה וחברות רוסיות במזרח התיכון מתגבר. להלן מספר דוגמאות:
1. באוקטובר 2017, Rosneft רכשה 60% במערכת הצינורות אשר מוליכה נפט מכורדיסטן לנמל Ceyhan בטורקיה בכ-1.8 מיליארד דולר. כעת, שולטת רוסיה באחד מנכסי תשתיות-האנרגיה האסטרטגים ביותר במזרח התיכון, במחיר אותו כנראה חברות נפט מערביות לא יכלו לשלם.
2. Rosneft חתמה על הסכם להפקה משותפת ב-5 בלוקים בכורדיסטן, בהם עתודות נפט ברות הפקה בהיקף של כ-670 מיליון חביות, בתמורה לכ-400 מיליון דולר.
3. יתרה מזאת, הרוסים לוקחים חלק פעיל בניסיון התיווך בין הממשל העיראקי לבין הכורדים, במטרה לאפשר המשך יצוא נפט מהאזור, מה שממחיש את מעורבותה של רוסיה במזרח התיכון.
4. באיראן, חברת Lukoil מצפה לחתום על הסכם לפיתוח מאגר Mansouri ופיתוח מאגר Teymour (תפוקות צפויות של כ-150 אלף חביות ליום), זאת לאחר שחברת Tatneft הרוסית תחל בפיתוח מאגרים באיראן שתפוקתם צפויה להסתכם לכ-100 אלף חביות ליום.
לסיכום, בתקופת שלטונו של פוטין, רוסיה חיזקה את מעמדה במשק האנרגיה הגלובלי, וכיום היא אחת ממפיקות הגז והנפט הטבעי הגדולות בעולם. יתרה מזאת, בעשור האחרון השקיעה המעצמה רבות בפיתוח תשתיות הולכה לנפט גולמי ולגז הטבעי, וכיום היא נמצאת במצב של עודף כושר הולכה - שמאפשר לה ליהנות כבר עכשיו מהגידול בביקושים. אחד הסימנים הבולטים לכך בשטח הוא נתח השוק שלה בנפט המיובא לסין.
נראה כי מעורבותה של רוסיה במשק האנרגיה הגלובלי תומכת גם בעלייה המשמעותית במחיר הנפט לאחרונה.
מעורבותה הגוברת במזרח התיכון בשנים האחרונות באה לידי ביטוי לא רק בתמיכה במשטר האיראני ובשלטון הסורי, אלא גם בהשקעות משמעותיות תוך שיתוף פעולה בפיתוח מאגרים ושדות נפט במזרח התיכון והשתלטות על מערכות הולכה אסטרטגיות.
תפוקות הנפט של רוסיה
■ הכותב הוא אנליסט אנרגיה, אגרוכימיה ותעשייה בלידר שוקי הון. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.