לאחר שבע שנים של מו"מ בין ישראל לקפריסין, חלה התקדמות משמעותית בנוגע לחתימה על הסכם שאמור להסדיר את פיתוח מאגר הגז אפרודיטה שגולש לשטחיהן של שתי המדינות. בחודשים הקרובים יפנו ישראל וקפריסין לבוררות בינלאומית כדי להכריע במחלוקת באשר לחלוקת הגז הטבעי במאגר המשותף, כך נודע ל"גלובס".
בשבוע הבא תתקיים בקפריסין פגישה בין ישראל, יוון וקפריסין בנוכחות שרי האנרגיה של שלוש המדינות, בה יעלה נושא קידום הסכם יוניטיזציה, זאת בנוסף לנושא הקמת צינור הגז התת-ימי בין ישראל לאירופה.
מאגר הגז אפרודיטה ממוקם על גבול המים הכלכליים בין ישראל וקפריסין, כשרובו נמצא בתחום הקפריסאי. כמות הגז בחלקו הישראלי מוערכת על ידי משרד האנרגיה בין 7 ל-10 BCM. הגז בחלקו הקפריסאי של המאגר נמצא בבעלות קבוצת דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י ונאמד ב-100 BCM. מאחר שהגז שבחזקת "ישי", בצד הישראלי, מהווה חלק ממאגר גיאולוגי אחד - הפקתו תלויה בהסכמות בין שתי המדינות.
עוד ב-2010 חתמה ישראל עם קפריסין על הסכם הקובע את קו התיחום של אזורי המים הכלכליים הבלעדיים של שתי המדינות. ההסכם שנועד להסדיר פיתוח מאגרי גז שגולשים לשטחיהן של שתי המדינות היה אמור להיחתם חודשים ספורים לאחר מכן - דבר שלא קרה.
"המדינה לא ויתרה על חזקת ישי ולא תוותר על חלקה, גם אם החלק הזה הוא קטן יחסית", אומר היום ל"גלובס" שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ. "המדינה לא תוותר על חלקה במאגר אפרודיטה, לא מבחינת הגז ולא מבחינת ההכנסות, והיא גם לא יכולה לעשות זאת בשם החברות שמחזיקות בו".
ואולם, בהיעדר הסכם חלוקה מסרבת ישראל להתיר לקפריסין לפתח את אפרודיטה, מאחר ששאיבת גז ממנו תוביל לשאיבת גז גם מחזקת ישי.
"יש מגעים שלצערי נמשכים כבר הרבה שנים, אבל הגענו לאחרונה לסיכום שנראה לנו סביר עם הקפריסאים. הבורר הבינלאומי ייקבע לאור הנתונים ששני הצדדים יספקו לו את חלוקת המאגר - כמה אחוזים ייצא לישראל וכמה לקפריסין", אומר שטייניץ ומוסיף כי הסיכום יהיה כפוף לאישורן של ממשלות ישראל וקפריסין. "אבל קודם כל אנחנו נאפשר לחברות משני הצדדים גם לנסות להידבר ביניהן כדי להגיע להסכם הבנות. אם זה לא יקרה - תוך מספר חודשים יהיה בורר".
הלחץ שנוצר בתקופה האחרונה לגמור את סוגיית הסכם יוניטיזציה אינו מקרי. על פי הדיווחים בתקשורת קפריסין נמצאת בשלבים אחרונים לפני חתימת שורת הסכמים לייצוא גז טבעי מאפרודיטה. שלשום דווח בסוכנות הידיעות רויטרס כי לדברי שר האנרגיה המצרי, טארק אל מולה, מצרים מתכוונת לחתום על הסכם עם קפריסין לייצוא הגז מאפרודיטה.
בעקבות הפרסומים, בעלי הזכויות בחזקת ישי - הזדמנות ישראלית, נאממאקס אויל אנד גז, אדן אנרגיה ו-Petroleum Services Holdings AS - פנו לממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר, כדי לקבל תשובה לשאלה המתבקשת: איך ישראל מתכוונת להבטיח את זכויותיהם.
יש לציין כי חתימה על ההסכם מול קפריסין הוא אינטרס כלכלי של המדינה והשותפות. הפסד ההכנסות ממסים ותמלוגים למדינת ישראל עשוי להגיע למיליארדי שקלים, במידה והקפריסאים היו מתחילים במהלכי הפיתוח וייצוא הגז מאפרודיטה, ללא ההסכם חתום.
מאגר אפרודיטה: תגלית מ-2011
המחלוקת בין ישראל לקפריסין על גבולות מאגר הגז אפרודיטה מעיבה על היחסים בין המדינות, ואחראית במידה רבה למחירי החשמל הגבוהים בקפריסין ולהפסד הכנסות בהיקף מיליארדי דולרים לתושבי האי דוברי היוונית.
ב-28 בדצמבר 2011 התגלה במימי קפריסין מאגר אפרודיטה. בבדיקות שנערכו לאחר התגלית התברר כי מדובר במאגר המכיל כ-3.5 טריליון רגל מעוקבים (TCF) גז טבעי, כמות דומה לזו של מאגרי כריש ותנין וכשליש מכמות הגז במאגר תמר.
הגז הטבעי במאגר יכול לספק את צרכי קפריסין לשנים ארוכות אך נשאר במעמקי הים. בהיעדר גז, נאלצים תושבי קפריסין לייצר חשמל באמצעות סולר ומזוט, הנחשבים למזהמים ויקרים. תעריף החשמל בקפריסין עומד על כ-90 אגורות לקוט"ש, כמעט כפליים מהתעריף הישראלי.
כאמור, הסכמה על פנייה לבוררות בינלאומית עשויה לקדם את סיום המחלוקת. "הסכם כזה מבחינתנו הוא תנאי הכרחי לפיתוח אפרודיטה והוא סולל את הדרך לפיתוחו", מסכם שטייניץ. "לישראל יש אינטרס בכך, כי הוא מקדם את הקמת הצינור לאירופה וגם את נושא הייצוא למצרים, אם בעתיד יוקם צינור גם לשם. מדובר גם בהכנסות למדינה - זה לא משהו שאנחנו מזלזלים בו".
באשר לסוגיית גבולות המים הכלכליים עם לבנון, שם קיימת מחלוקת מאז נסיגת ישראל מלבנון ב-2000 שמשליכה גם על אזורי חיפוש הגז והנפט, שטייניץ אישר כי "המגעים נמשכים" במעורבות של יועצו של מזכיר המדינה האמריקאי לענייני המזרח התיכון, דייוויד סאטרפלד. "יש רעיונות חדשים על השולחן שנבדקים. יש גם אינטרס לבנוני תכוף ומובהק לפתרון הסוגיה, ואני מקווה שאנחנו בדרך לפתור אותה למרות שזה ייקח קצת יותר זמן".
מאגר אפרודיטה:
● מתי נמצא? ב-28 בדצמבר 2011 התגלה במימי קפריסין מאגר הגז אפרודיטה.
● כמה גז בצד הקפריסאי וכמה בישראלי? הבורר יצטרך לקבוע - אבל על פי ההערכות מדובר ב-110 BCM בקפריסין ו-10 BCM בישראל.
● מיקומו המדויק? 160 ק"מ דרומית ללימסול, ו-30 ק"מ צפונית-מערבית לשדה לווייתן, באזור שבו עומק הים הוא כ-1,700 מטר.
● בעלי הזכויות? בצד הישראלי של המאגר, "חזקת ישי" הבעלים הם: הזדמנות ישראלית, נאממאקס אויל אנד גז, אדן אנרגיה ו-Petroleum Services Holdings AS; בצד הקפריסאי: 30% דלק קידוחים, 35% נובל אנרג'י, 35% SHELL.
● מה הגודל שלו ביחס למאגרים שנמצאו בשנים האחרונות? מדובר במאגר בינוני, דומה בגודלו למאגרי כריש ותנין, ובערך שליש מכמות הגז במאגר תמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.