מה יקרה לכלכלה האיראנית אם העיצומים נגדה יחודשו?

החוקרים ניצן פלדמן וניצה שיין בדקו את ההתקשרות המחודשת מול חברות ושווקים שהיו חסומים בפני איראן בתקופת העיצומים, וגילו כי נוצר זעזוע חיובי משמעותי המתבטא במרבית המדדים הכלכליים. לאחר שבשנת 2015 התוצר האיראני התכווץ ב-1.6%, הצליחה כלכלת איראן לצמוח ב-2016 בכ-12.5% (הנתונים השנתיים מתייחסים לשנה הפיסקאלית האיראנית שמתחילה ב-21 במארס). כמו כן, יצוא הסחורות והשירותים עלה ביותר מ-25% - מה שהוביל לעלייה של כ-80% בעודף בחשבון השוטף; ואף נרשם זינוק של כ-66% בזרם ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות.

חזרתה של איראן למשק האנרגיה העולמי הוא הגורם המרכזי שעומד מאחורי הנתונים המצרפיים המעידים על צמיחה כה מרשימה. הפקת הנפט עלתה ב-2016 בעשרות אחוזים, וחלה צמיחה של כ-62% בסך התוצר הקשור לסקטור האנרגיה. השיפור בסקטור האנרגיה נמשך גם ב-2017, ובחודשים האחרונים הפקת הנפט הגולמי התייצבה על כ-3.8 מיליון חביות ביום, מהן כ-2.5 מיליון חביות מופנות ליצוא - למעלה מכפול מהיצוא של מעט יותר ממיליון חביות בשנת 2014.

לעומת זאת, קצב צמיחת התוצר שאינו קשור לסקטור האנרגיה, עמד ב-2016 על כ-3.3% בלבד. אף שמדובר בשיא של 5 שנים, מדובר בקצב צמיחה מתון יחסית בהתחשב בכך שנקודת הייחוס היא התוצר הנמוך של 2015.

נתוני 2017 מלמדים אמנם כי חלה התאוששות נוספת בפעילות הכלכלית שאינה קשורה לסקטור האנרגיה, וקרן המטבע הבינלאומית צופה כי הצמיחה המצרפית תסתכם ב-2017 בקצב סביר של יותר מ-4%. ואולם, הצמיחה עדיין אינה מתורגמת לבלימה משמעותית באבטלה, שדווקא טיפסה מעט ב-2016 ל-12.4% ולפי מדדים לא רשמיים מגיעה בקרב צעירים ל-30%.

בעיתונות הכלכלית העולמית ("אקונומיסט", "בלומברג" ואחרים) פורסמו בשבועות האחרונים הערכות כי חידוש העיצומים האמריקאים יפגע בכמחצית מההשקעות הבינלאומיות שהגיעו לאיראן לאחר חתימת ההסכם ב-2015, וימחק כמעט כליל את ההשקעות בתחומים אחרים. עם זאת מעריכים שם כי הכנסות איראן ממכירת נפט גולמי יגדלו בטווח הקצר לאור הציפיות לעליות במחירי הנפט בשל המתיחות והמדיניות האמריקאית.

אחת מההשלכות הכלכליות המשמעותיות ביותר בעקבות חידוש העיצומים האמריקאים תהיה בתחום הסליקה הבנקאית הבינלאומית ופעילותם של בנקים איראנים בעולם. חשש זה מציב קשיי מימון בפני החברות הזרות שכן מעוניינות להשקיע באיראן. כך, חברות גדולות דוגמת טוטאל, האמורה לפתח את שדות הגז באיראן, יכולות להתבסס על הון עצמי אך הן מסכנות את פעילותן הבינלאומית האחרת בשל העיצומים האמריקאים. המשמעות היא הקפאה של לפחות מקצת מהפרוייקטים שכבר נחתמו עם איראן והרתעה של משקיעים פוטנציאליים מכניסה לשוק הזה.

החרפת המשבר הכלכלי תביא לחיזוק המשטר

במקביל, מדי כמה חודשים מתעוררת מחאה ציבורית באיראן: פעם נגד כפיית חוקי השריעה - כמו מחאת הרעלות של נשות איראן, או המחאה נגד האיסור על נשים להיכנס להופעות ולאירועי ספורט; פעם זו מחאה פוליטית נגד המשטר ובעד מנהיגות מתונה יותר; ופעם זו מחאה כלכלית.

המחאה שהתעוררה בשל העיצומים והסנקציות נגד המדינה לאורך השנים 2015-2011, מתחזקת ביתר שאת בחודשים האחרונים. יש לה היבטים אזוריים, כמו מחאת החקלאים בחבל איספהאן על קיצוץ מכסות מים, אבל בסיסה נעוץ במצב הכלכלי הקשה ובאבטלה המחריפה במדינה. הנהירה אל הדולר שמפילה את שער המטבע האיראני, הריאל, מאיימת איום של ממש על יציבות הכלכלה, עד כדי קריסתו של המטבע ומעבר למסחר במטבעות חוץ בלבד.

ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל-אביב, מעריך כי אם העיצומים נגד המדינה יוחרפו, יכולה להיות לכך תגובה הפוכה. לדבריו, אם המשטר ישכנע את הציבור כי המערב, קרי טראמפ, הוא האשם היחידי במצב, או אז מי שיצא למחאה ייתפס כבוגד בעמו ובמדינתו. זה קרה בעבר ועשוי לקרות כעת כשיש אויב מוגדר - הנשיא האמריקאי - שגם גורמים אחרים במערב מתנגדים למדיניותו.

באירופה חוששים כי החרפת המשבר הכלכלי באיראן תביא לצעדים מדיניים וצבאיים קיצוניים ולחיזוק מעמד האגף הנוקשה במשטר. טראמפ ואנשיו, כמו גם ישראל, סעודיה ומדינות האזור הסוניות, מקווים כי הלחץ הכלכלי יביא לשינוי מדיניות לכיוון החיובי, אולי אפילו להסכם חדש, בדומה ללחץ שגרם לשליט צפון קוריאה לשנות את מדיניותו ב-180 מעלות.