קרנית פלוג: אין ביני לבין שר האוצר ויכוח על נתוני הדיור

עלות פרויקט השיפוץ של משרדי בנק ישראל מתקרבת ל-440 מיליון שקל וחורגת ב-180 מיליון שקל מהתקציב המקורי - כך עולה מתקציב הבנק שהוצג היום (ד') לוועדת הכספים. מדובר בפרויקט שבמסגרתו משופץ בניין המשרדים הישן של הבנק בקריית הממשלה בירושלים ולידו נבנה בניין חדש. עלות הקמת הבניין החדש נאמדת כיום בכ-250 מיליון שקל לעומת 74 מיליון שקל באומדן המקורי שהוצג ב-2014.

מנכ"ל הבנק, חזי כאלו, אמר היום בוועדת הכספים של הכנסת כי הסיבה להתייקרות עלויות ההקמה של הבניין החדש הן דרישות הביטחון שמחייבות את הבנק למגן את הבניין מפני פגיעה ישירה של טילים. לטענתו גם עלות פרויקט דומה שמקים האוצר עבור משרדי הממשלה בסמוך לבניין החדש התייקרה בכ-200 מיליון שקל כתוצאה מיישום דרישות המיגון החדשות. כאלו אמר כי שיפוץ הבניין הישן של בנק ישראל יסתיים באוגוסט והקמת הבניין החדש תסתיים רק ב-2020. עד לסיום העבודות פועל בנק ישראל מבניין משרדים באזור התעשייה בהר חוצבים. עלויות העברת המשרדים והשכירות בבניין הזמני הוערכו בעבר בכ-85 מיליון שקל.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג; יו"ר המועצה המנהלית של הבנק, שוקי שמר; ובכירי הבנק הגיעו היום לוועדת הכספים של הכנסת על-מנת להציג את תקציב הבנק ל-2018. לפי החוק, תקציב בנק ישראל מוצג בפני וועדת הכספים, אך הבנק המרכזי אינו זקוק לאישורה של הכנסת לתקציב. התקציב ל-2018, העומד על 1.298 מיליארד שקל, אושר במועצה המנהלית של הבנק ב-26 למארס. מדובר בגידול של 20.9% לעומת תקציב 2017 שעמד על 1.07 מיליארד שקל. יו"ר המועצה המנהלית ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר שוקי שמר אמר כי הסיבה העיקרית לגידול הם שני פרויקטים גדולים ובראשם מאגר נתוני האשראי - לדברי שמר מדובר ב"פרויקט מורכב מאין כמוהו והבנק עושה מאמץ עילאי כדי לעמוד בדרישות במקצועיות ובלוחות הזמנים". הפרויקט השני הוא שיפוץ בניין המשרדים של הבנק. שמר העיר כי עלות הפרויקט גבוהה יותר בגלל ההחלטה לשמר את הבניין הישן של הבנק במקום להרוס אותו ולבנות מחדש.

פלוג פתחה את הישיבה בסקירה מקרו-כלכלית על מצב המשק. היא ציינה כי לאחר שבשנים האחרונות הובילה הצריכה הפרטית את הצמיחה במשק בשנה האחרונה הרכב הצמיחה נעשה מאוזן יותר, בין היתר על רקע שיפור בכלכלה הגלובלית שמספק רוח גבית לייצוא. פלוג ציינה במיוחד את ההבדל בביצועים בין ייצוא השירותים הכולל את מרבית מוצרי תעשיית ההייטק, שגדל בקצב מהיר, לייצוא הסחורות, שגדל בקצב איטי יותר ומושפע יותר משער החליפין.

פלוג נשאלה על-ידי יו"ר הוועדה "על מה הוויכוח המקצועי בינך לבין שר האוצר בשוק הדיור" ואמר כי "אין ויכוח על הנתונים". כשגפני חזר על השאלה אמרה פלוג כי "יש ויכוח או יותר נכון התייחסות לגבי פרטים מסוימים של תכנית מחיר ומשתכן אבל זה לא נושא הדיון ויש על זה הרחבה בדוח בנק ישראל".

ח"כ מיקי זוהר העיר כי "מחירי הדירות ירדו בצורה משמעותית בפריפריה בסדר גודל של 10%-12% והיציבות במחירי הדירות במרכז יוצרת רושם מוטעה". בהתייחס לשאלה של ח"כ מיקי רוזנטל על החשש מהפסדי הבנקים אם מחירי הדירות ירדו בצורה חדה, אמרה פלוג כי עמידות הבנקים מובטחת על-ידי הגבלת ההלוואה ל-75% מערך הנכס כך שגם במקרה של ירידת מחירים חדה אין חשש לקריסה ובנוסף הבנקים נבדקים במבחני לחץ על ידי הפיקוח על הבנקים.

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני הודיע כי "הוויכוח בינינו לבין בנק ישראל בנושא משכנתאות לנכים הולך להחריף. לא יקרה שנכה לא יקבל משכנתא".

"הציבור מאמין במשטר המוניטרי"

פלוג הודתה כי האינפלציה בפועל בשנים האחרונות מתחת ליעד אבל מה שחשוב זה לראות שהציפיות לאינפלציה קדימה נמצאות קרוב למרכז היעד, כלומר הציבור מאמין במשטר המוניטרי ומבין שמה שמוריד את האינפלציה זה בעיקר סיבות זמניות כמו הפחתות מחירים יזומות והייסוף בשקל והתגברות התחרות בין היתר בגלל הרכישות באינטרנט. בניכוי מחירי האנרגיה והפחתת המחירים היזומות, עליית המחירים הייתה 0.9%.

פלוג ציינה כי בשנה האחרונה יש התייצבות של שער החליפין האפקטיבי ומתחילת 2018 השקל נחלש מול הדולר ומטבעות אחרים. פלוג נשאלה מה הסיבות לכך ואמרה כי "אנחנו יודעים להסביר מגמות ארוכות טווח אבל פחות להסביר תנודות. בהתערבות שלנו אנחנו רוצים למנוע את ייסוף היתר שנובע לא מכוחות השוק הבסיסיים אלא מהמדיניות המרחיבה".

בהתייחס לבעיית הפריון הנמוך של העובדים הישראלים אמרה פלוג כי יש שלוש קבוצות של גורמים לכך: המיומנויות של העובדים לא עומדות בסטנדרטים וההישגים נמוכים יחסית, תחום נוסף זה התשתיות שהן ברמה ירודה ואנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר בפרט בתחבורה ציבורית, והנושא השלישי הוא עודף הביורוקרטיה והרגולציה הלא-מספק יעילה במדדים הבינלאומיים אנחנו נמצאים למטה ומידרדרים כי מרבית המדינות האחרות משתפרות.

פלוג אמרה כי נושא החינוך הוא החשוב ביותר מבין השלושה. "מערכת החינוך לא מייצרת אנשים שמוכנים לשוק העבודה ויש קשר מאד הדוק בין הצמיחה לבין ההון האנושי של הציבור" אמרה פלוג. "הפערים בין קבוצות אוכלוסיה גדולים בעיקר בתפקוד בסביבה דיגיטלית וזה אומר שצריך להשקיע הרבה יותר גם בהעדפה מתקנת. באוכלוסיה הערבית אחת החולשות בהשתלבות בשוק העבודה זה הידע בעברית. יש פערים מאד גדולים ברמת המורים באזורים החזקים ובאזורים החלשים. נעשה מאמץ לשפר את רמת המורים אבל יש עוד הרבה מה לעשות". פלוג אמרה כי הדרכים היעילות ביותר לשיפור רמת החינוך הן "מתן תמריצים למורים ללמד בפריפריה ומתן שעות עזר לתלמידים מרקע חלש".