"המדינה לא יודעת מה היא רוצה מענף התעופה הישראלית", כך אמר היום (ד') מנכ"ל אל-על, גונן אוסישקין, בוועידת ישראל לתעופה של איגוד הטייסים הישראלי. לדבריו, "הרגולטור וראש הממשלה חייבים לאפשר תחרות בתנאים שווים והוגנים".
זרקור אחר שמופנה כלפי המדינה מתייחס לדחיית המיזוג בין אל-על ובין ישראייר. "אין מקום ל-3 חברות תעופה בישראל", אומר אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר. "בשוק הענק בארה"ב פועלות 4 חברות גדולות, וזה מצב שמשקף את שוק התעופה".
מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, אמר: "אנחנו צריכים לגדול ולהתפתח לנוכח הגידול בתנועת הנוסעים. המדינה צריכה להסיר חסמים כדי לאפשר את הגידול הזה".
כמובן שאי-אפשר לקיים פאנל מבלי להתייחס לשמיים שנפתחו מעל סעודיה, שיש להניח שלא רק החברה ההודית תעבור דרכו בשנים הקרובות. "ישראל החליטה לתת למדינה אחרת את מפתח הכניסה לשעריה לסעודיה", אמר אושיסקין. "זו החלטה שאין לה תקדים בעולם. אני מקווה שהמדינה תטפל בכך לנוכח האינטרס הלאומי והכלכלי, ועד אז שתעצור את ההיתר שניתן לאייר אינדיה ולא תיתן היתרים נוספים".
מספר הנוסעים הישראלים שיוצאים מישראל לחו"ל גדל ומגיע לכמעט 8 מיליון בשנה. מנגד, נתחי השוק של חברות התעופה הישראליות לא גדל בהתאם, והתנועה זולגת בעיקר לחברות התעופה הזרות, דוגמת טורקיש איירליינס או וויז אייר, שעשויה לפתוח בסיס בישראל בשנה הבאה.
כיצד יכולות החברות הישראליות לצמוח ולנצל את המומנטום? ישראייר, שמראה דוחות כספיים המציגים צמיחה דו-ספרתית בשנים האחרונות, הלכה לכיוון של סיטונאית תיירות במובן של חבילות נופש. "החברה משתמשת במטוסים חכורים שנועדים לאפשר לנו לצמוח. זו לא המצאה ישראלית. הבסיס הוא קצב הצמיחה, ובישראייר אנחנו צומחים מצד אחד, אבל מנהלים את הסיכונים באמצעות מטוסים חכורים, ונתחי שוק חדשים לאחר מכן הופכים את השווקים להפעלה עצמית שמגדילה את הרווחיות ומאפשר לנו להגדיל את כושר התחרות שלנו".
האם אפשר להתפרנס לאורך זמן רק מהטסת נוסעים?
"יש חברות שכן יכולות להתפרנס רק מהטסת נוסעים וממכירת שירותים אחרים. אנחנו מתפתחים לכיוון של נופש ותיירות עם פיתוח סגמנט בתי המלון", אומר מנכ"ל ארקיע, דגן.
ניר דגן מנכל ארקיע / צילום: שי אדם
הטובים לטייס ולרילוקיישן
המחסור בטייסים הוא פקטור עולמי בענף, וטייסים ישראלים מתחילים לקבל עבודה מחברות זרות שטסות לישראל. "קצב הצמיחה של 5% באל-על יאפשר בד בבד צמיחה עם מאגר הטייסים", אומר אושיסקין. "המדינה תצטרך להחליט אם לאפשר לטייסים זרים לעבוד כאן בטווח הארוך. בסוף כוחות השוק יקבעו, התנאים הכלכליים יתאימו את עצמם, ואני לא צופה שיהיה מחסור אמיתי לאורך זמן. טייסים ישראלים לא ממש בורחים לחברות אחרות. לא בטוח שהתנאים שם טובים יותר".
"אסור להסתפק בקצבי צמיחה של 5% בשוק של היום. צריך לחשוב על צמיחה משמעותית כי חייבים, ולא כי כדאי, וזה אפשרי אם מחליטים שרוצים את זה. כדי שתתקיים צמיחה, צריך לגבש יתרונות על כל המרכיבים האסטרטגיים כשמרכיבים תעופה שכוח-האדם בה הוא קריטי", אומר עופר גלבוע, מנכ"ל חברת ק.א.ל (חברה לשינוע מטענים). "על דלק אין שליטה, אבל עם פתיחת השמים חייבים לפתח את נושא כוח-האדם. חברות מעסיקים טייסים זרים, גם חברות קטנות בכל העולם. אצלנו טייס חייב לדבר עברית, וזה אבסורד" .
"כרגע לא חסרים טייסים בישראל, ובטח אם חלק מהחברות תתמזגנה", אומר מנכ"ל ישראייר סירקיס. "אצלנו לא שמעתי על טייסים שרוצים לעשות רילוקיישן לסין. אנחנו צריכים לייצר מקום עבודה שכדאי לעבוד בו ולעמוד בתחרות עם חברות סיניות. החברות האירופאיות פחות מאתגרות, כי רמות השכר שם נמוכות יותר ביחס לישראל".
"המחיר הוא פקטור מאוד חשוב בעיקר למשפחה, והמשמעות היא ששיעור הצמיחה של החברות הישראליות יקטן לנוכח הדרישה הזו שמספקות החברות הזרות ובעיקר הלואו קוסט", אומר אודי בר-עוז, סמנכ"ל מבצעים ברשות שדות התעופה. "מדוע לא מאפשרים טיסות מנמלי תעופה קטנים, רציונל שעל-פיו פועלות חברות לואו קוסט בכל העולם? בשנה שעברה בוצעו לא מעט טיסות מחיפה לקפריסין לטובת תושבי הצפון. אנחנו עסוקים בהגדלות של תשתיות דרך טרמינלים, חניות, שרוולים ועוד".
המדינה צריכה לשים תכנית אגרסיבית לפיתוח נתב"ג על השולחן, אומר מנכ"ל אל-על אושיסקין. "איים זו לא אופציה שנמצאת מעבר לגבעה".
"החסם לא במסלולים אלא במרחב האווירי", השיב בר-עוז. "על הדבר הזה יש עבודה כדי להצליח להכניס יותר תנועה בעונות. מהצד השני יש חסמים קרקעיים בטרמינלים."
"לא ייתכן שמדינה תסגור תשתיות תעופה קיימות", אמר דגן. "כולם מבינים שאסור לסגור את שדה דב, ולכן מתקדמות תוכניות להפוך אותו לשדה תעופה עירוני דוגמת שדה התעופה לונדון סיטי, וזאת לצד בנייה שתעניק לבעלי הקרקע את זכויותיהם".
שנה קשה משחשבנו
האם הצמיחה יכולה לבוא מכיוון המטענים לנוכח הגידול בקניות אונליין?
"מטען זה ענף שמתנהג אחרת. צריך להיות יצירתי כדי לייצר נתיבים שמטיילים בין ארצות שונות ובסוף עושים מעין משולש או מרובע שהוא רווחי", אומר גלבוע. "מטענים זו דינמיקה שונה מנוסעים, ובשנים האחרונות יש פה הזדמנות גדולה. זה תחום תחרותי שצומח. צריך גמישות שתאפשר לשנות כל הזמן את הפוזיציה שלך כחברה".
אלי דפס יו"ר אל על וגונן אוסישקין, מנכ"ל אל על./ צילום: סיוון פרג'
ומה לעתיד?
"נתח השוק של החברות הישראליות יקטן", קובע אושיסקין. "חוסר הוודאות הפוליטי משפיע מאוד. יהיו חברות ישראליות, יותר דינמיות אבל בטווח רחוק יותר. אנחנו ניצבים לפני שנתיים-שלוש מאתגרות. כל עובדי ישראייר קיבלו בונוס של 2,018 שקל כדי שיפנימו שזו שנת מפנה מהאופוריה שהייתה פה. זו שנה יותר קשה ממה שחשבנו. צריכים להסתכל עם מעט אגו והרבה נחישות על השנים הבאות על-מנת להבטיח תעופה ישראלית. זה משק שמפרנס אלפי משפחות בישראל".
"נהיה חזקים וגדולים בעוד כמה שנים, גם אם נתח השוק שלנו יירד", אומר דגן. "אנשים ימשיכו לנסוע, ומחירי הדלק שעולים יורידו שחקנים לא ריאליים. הדלק יכול להיות פי שניים יותר מאשר בשנה שעברה. נצטרך להתייעל כולנו".
דגן סיים באומרו כי להערכתו שדה התעופה בעטרות ייפתח וישרת את תושבי האזור.
אורי סרקיס / צילום: נדב קרלינסקי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.