לוין: "מי שעובד בענף התיירות צריך להרוויח, וזו לא בושה"

"בשלוש השנים האחרונות אני מנסה לעצור כמעט את כל הצעות החוק הפרטיות שמוגשות. למשל, ניסו להעביר חוק שבעלי מלון ללא רשת אלחוטית ייענשו בפלילים" - כך אמרה היום (ב') שרת המשפטים, איילת שקד, בכנס המלונאים. "ראשי הארגונים צריכים לדעת לעקוב אחרי תקנות (חקיקת משנה) ועל-ידי רגולטורים שמוציאים נהלים כאילו אין מחר. משרדי הממשלה מחויבים לעצור, אבל לפעמים חומקת רגולציה מיותרת על-ידי אינטרסנטים שמשפיעים על אנשי הממשלה. אנחנו מעודדים את אנשי הממשלה לקחת סיכונים, למשל בנושא מציל בכל בריכה ולדעת שהם מוגנים".

בנוגע לחוק הגנת הצרכן, שלא חל על חברות שפועלות בישראל ללא נציגות דוגמת בוקינג, אמרה שקד: "זו באמת בעיה גדולה. כשניסינו להסיר תכנים אלימים ברשתות כמו פייסבוק וטוויטר ניסינו לעשות זאת דרך חקיקה. בפייסבוק התוצאות היו טובות בטוויטר פחות. צריך לייצר סביבה תחרותית אבל אפשר לעשות את זה בזהירות, גם אם צריך חקיקה כדי לפקח על החברות הזרות אפשר לעשות את זה".

בנושא פסקת ההתגברות, בהמשך לבקשת ראש הממשלה להמתין והתנגדות כחלון, אמרה כי "על זה שצריך חקיקת חוק יסוד יש הסכמה במערכת המשפטית והפוליטית. הוויכוח הוא על המספרים של מספר חברי הכנסת. הפצנו תזכיר וראיתי שאין סיכוי להגיע להתכנסות. מציעה לשר לוין, לכחלון ולראש הממשלה שיישבו ויבואו עם נוסח מוסכם. אני מאמינה שאם יגעו ביחד לנוסח מוסכם סיכוי טוב שזה יוסכם גם עלינו".

"אין לנו כוונה ללכת לבחירות", הבהירה שקד, "פסקת ההתגברות היא חלק מההסכם הקואליציוני שלנו עם הליכוד. הממשלה היא טובה, היא פרו מגזר עסקי וצריך לזכור את המצב הביטחוני הרגיש. הממשלה יכולה לסיים את ימיה בסוף 2019".

בנושא העימות הביטחוני שניצב באוויר, אמרה שקד כי למדינה אין כוונה להגיע להסלמה. "אין לנו רצון להרוס את המומנטום הטוב של התיירות אחרי הג'ירו המוצלח. מקווה שעוד נשבור שיא במספר התיירים. עם זאת, לא נאפשר לאיראן להתבסס בסוריה כבסיס קדמי נגד מדינת ישראל. טוב תעשה הקהילה הבינלאומית אם לא תעמוד מהצד אלא תתגייס לסייע למדינה למנוע את התפשטותה של איראן.

"ראינו גם בעבר שמעצמות חששו להתעמת עם מדינות שתוקפות כשהן חשבו שאפשר לסיים דברים בדיבורים. אם מחכים הדברים יכולים להתגבר ולכן אני מצפה מהמעצמות להתגייס. הסכם הגרעון כולו היה בנוי על שקר", אמרה שקד בהקשר למסיבת העיתונאים שכינס נתניהו. "היום ברור ויש הוכחות חותכות שאיראן שיקרה והיא איפסנה את החומרים כדי שיום יבוא והיא תשתמש בהם שוב".

טרור העפיפונים באזור הדרום - מה ישראל צריכה לעשות לדעתך?

"התמודדנו עם אתגרים מורכבים יותר מעפיפונים וגם לזה נמצא פתרון די מהר. צה"ל מתהלך בין הטיפות כדי למנוע מפגיעה מיותרת בחיי אדם. יש ברצועת עזה ארגון טרור שנשתלט על הרצועה וצריך לדעת שגם החמאס וגם אבו מאזן נמצאים ביניהם במאבק פוליטי ולא מעבירים חשמל, מים ומשכורות לעזה. אנחנו לא משתפים עם זה פעולה, וזה מצב לא פשוט".

מנהל רשות המסים: "נפעל לתת מענה לעסקים קטנים שיצטרכו לשלם סכום גדול בבת אחת"

מנהל רשות המסים, ערן יעקב, דיבר גם הוא בכנס. "רשות המסים תעמיד מולה את הלקוח באמצעות מענה דיגיטלי רחב. לא השכלנו בשנים האחרונים לאפשר הנגשת שירותים דיגיטליים וזה יבוא לידי ביטוי תוך שנה. המטרה היא לבנות את אמון הציבור דרך שירותים טובים יותר, לייצר הרתעה הרבה יותר טובה ולא לאפשר אכיפה בררנית", אמר.

"באשר לאתגרים שעומדים בפני רשות המסים יש את זה של הכלכלה השיתופית והכלכלה הדיגיטלית, לרבות הסחר האלקטרוני. אלו אתגרים שמהווים בעיה כלל עולמית. כיום העולם לא מתמודד בצורה מוצלחת עם הכלכלה השיתופית, וזה קשור גם אל המלונאים. מי שלא משלם את המס על השכרה קצרת-מועד, אנחנו מגיעים אליו. במקביל מחפשים לתת מענה לכלכלה שיתופית לא בפוקוס על משפחה שעשתה החלפת דירות בחופשה, אבל מי שמייצר מזה עסק בשכירות קצרת-מועד מחויב בטיפול, כי זה החוק".

בעניין העובדים הזרים אמר יעקב "יש שיח פורה בין משרד האוצר והכנסת. בית המשפט אמר את דברו ואנחנו חייבים לפעול בהתאם לחוק. אנחנו בשיח עמוק לייצר תהליך שנוכל לאפשר גבייה חוקית למדינת ישראל (הכוונה היא לגבייה רטרואקטיבית ממעסיקים של עובדים זרים - מ.ר.ז). בסופו של תהליך הוא יהיה הגון וראוי ולאור הפסיקה. מעל 75 אחוז מתקציב המדינה מגיע ממסים. התפקיד שלנו הוא לנהל גבייה נכונה כשאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאנשים מכבדים את החוק. איננו רוצים לייצר תקדימים שיערערו את הגביה העתידית. נפעל לתת מענה לעסקים קטנים שיצטרכו לשלם סכום גדול בבת אחת. אנחנו מגלים לזה רגישות ובמקביל קורא לעסקים ללכת ולשלם".

יאיר לפיד: "פסקת ההתגברות היא חוק רע מאוד ואנטי דמוקרטי"

"בימים אלה אני חורש את המדינה מצפון לדרום לשכנע את הציבור שדרוש שינוי. ואת זה עשים בשטח ולא בטלוויזיה אומר ח"כ יאיר לפיד בכנס התאחדות המלונות שנערך היום בירושלים.

"התחזקות החיזבאללה בלבנון היא בין היתר באשמת האיחוד האירופי שלא הכניס את הארגון הזה לרשימת ארגוני טרור. באופן אבסורדי הליגה הערבית ב2016 כבר הכניסה את החיזבאללה לרשימת ארגוני טרור וגם ארהב כבר עשתה זאת אבל משום מה האיחוד האירופי פועל אחרת".

האיום הבטחוני הוא חשש מהותי לענף התיירות שהוא הראשון שמגיב לאירועים בטחוניים בבריחת תיירים בעיקר לנוכח גל חיובי שחווה המדינה עם גידול במספר התיירים.

"מדינת ישראל לא יכולה לאפשר לאיראן לבסס את עצמה בגבול סוריה. יש אפשרות לעימות צבאי לאור זאת"

עוד אומר לפיד כי פסקת ההתגברות או חוק ה-61 הוא "חוק רע מאוד והוא אנטי-דמוקרטי. אנחנו צריכים להיאבק מול זה. הממשלה הזו מעבירה את זה מתוך אמונה שהיא תהיה כאן לנצח. אבל מחר תקום ממשלה אחרת והם לא רואים שני מטר קדימה והם מייצרים משהו שנראה כמו טריק להעביר חוקים שנוחים לפוליטיקה שלהם במקום לשאול מה טוב לעם ישראל ומהם ערכי המדינה. זה תהליך לא נכון לא מדויק ולא חכם.

"לפעמים אני מקנא בשר האוצר. אני נכנסתי לתפקיד בעיצומו של משבר כלכלי והצלחתי לחלץ את המדינה ממשבר ולא קיבלתי על זה שום קרדיט. היה 40 מיליארד שקל בור תקציבי, האבטלה הייתה יותר מששה אחוז. שנה ושמונה חודשים אחרי כן, העברתי לכחלון משק עם אפס בור תקציבי עם גרעין אשראי נמוך והיה כסף בקופה. בהגינותו אמר, שהוא עושה רפורמות בכסף שלפיד השאיר. אז אני מקנא כי המצב שלו הרבה יותר נעים מאשר לחלץ משק ממשבר כלכלי. ועדיין הייתי עושה הכול אותו הדבר".

לפיד החמיא לסלינגר: "היא עושה עבודתה נאמנה. לא יכול להיות שידברו כמו שדיברו נגד משרתי ציבור (אומר ביחס להתבטאות של נווה). השיח הציבורי הישראלי יצא מדעתו. הדרך שבא אנחנו מדברים אחד על השני או אל השני הפכה להיות איום לאומי. תראו ברשתות החברתיות שלכם. האם זו המדינה שאתם רוצים שילדכם יגדלו בה? מדינה שבה מקללים ומגדפים וזה הפך גם לשיח על נושא כמו פנסיות. פתאום זה לגיטימי לדבר ככה במדינה? אז לא. זה לא לגיטימי.

לפיד מאשר שהוזמן לפתיחת השגרירות אליה לא הוזמנו חברי כנסת. חה"כ אלוף אלעזר שטרן ממפלגתי, האם לא ראוי שיוזמן לזה? זה כמעט חוסר נימוס שלא הוזמנו חברי כנסת, מניח שממשלת ישראל היא שאחראית לכך. יש תהליך של שחיקת כבודה של הכנסת. פתיחת השגרירות מחממת לב ומרגשת, ולא היה מזיק אם היו יושבים שם חברי כנסת".

לפיד מנכס לעצמו את רפורמת שמים פתוחים כמי שהיה חלק מהתהליך. "המלונאות הישראלית יכולה לנצח" הוא אומר ביחס לגידול במספר התיירים הנכנסים, ולסטגנציה במספר הלינות של ישראלים בבתי המלון. "הישראלים זה עם נחמד כל עוד הוא לא כותב בפייסבוק - ראינו את זה בג'ירו ד'איטליה. לישראל יש את כל הכלים לגדול".

מנהל רשת מלונות פתאל: "ישראל היא במקום ה-54 בלעשות עסקים"

דוד פתאל התייחס לסוגיית רישיון העסק. פתאל מחזיק בעשרות מלונות בחו"ל ולדבריו "כשאתה מוציא רישיון באירופה זה לכל החיים. בהליך מהיר וזריז שבו נציג עלייה בה לראות את המקום. חלק מהרגולציה בענף היא באשמתנו. ישראל היא במקום ה-54 בלעשות עסקים, וזה מאוד מצער כי המדינה ירדה 21 מקומות בחמש השנים האחרונות. לפני עשר שנים היינו בעשירייה השנייה. אנשי העסקים והמלונאים מרגישים את זה יום יום. אנחנו אחרי מקסיקו ורואנדה, למה? הממשלה חייבת לעשות דה רגולציה.

"נעשו ניסיונות להקמת עוד ועדות ומה שקרה הוא שבאו עוד רגולציות. זה בזבוז כסף שאף אחד לא התכוון אליו. המחוקק הישראלי צריך לשאול את עצמו מה קורה באירופה ולמה שטיח שאתה מביא משם עם תו תקן גרמני צריך לעבור פה מכון תקנים? בדקנו וגילינו שכדי להרוויח אותו סכום כסף כמו באירופה צריך למכור ב-60% יותר במחיר. זה נובע במחלקות מיוצרות כמו כשרות ובטחון, וגם זה נובע מעלויות כמו ארנונה ותעסוקה ופריון העבודה שהוא מאוד נמוך".

בעניין העובדים אומר פתאל שיש מצב היום בענף המלונאות ובכלל שיותר קל להשיג מהנדס מאשר חדרן. "בהייטק יש מספיק משרות ואנשים אבל אין מי שינקה חדרים. אנחנו מסתדרים אמנם אבל יש מחיר כבד, הרמה יורדת ואנחנו נאלצים לעשות דברים שאנחנו לא צריכים, אנחנו מעגלים פינות והכול חוזר ללקוח. ברמת המאקרו, הכלכלה יכולה להיעצר בלי עובדים בדרגים הנמוכים. באירופה הכלכלה רצה קדימה כי אין בעיה של עובדים בניקיון, כולם באים ממזרח אירופה ושם אין בא להשיג חדרניות, ב-20 השנה האחרונות לא נתקלתי בחדרן בריטי או גרמני וכולם במלונות באירופה הם עובדים זרים. מוטב שהממשלה תאפשר גם לנו בתחום עבודות הניקיון לגדול עם עבדים זרים".

עוד אמר פתאל כי תקציב השיווק של משרדי התיירות והאוצר הוא השקעה חוזרת, ומציע להעלות את התקציב לכיוון מיליארד השקלים. "זו השקעה בטוחה והיא חוזרת. ואם אין מספיק חדרים הבעיה שלא נוכל למכור חדרים בזול, אבל אתם פיתחתם את אייר בי.אן.בי (פונה לנציגי משרד התיירות) והם אלו שמוכרים בזול". 

כחלון: "לא אתן לקבוצות קיצוניות להוביל את המדינה"

שר האוצר, משה כחלון, נשא גם הוא דברים בכנס המלונאים, וגם הוא התייחס בדבריו לפסקת ההתגברות. לדבריו, "לגבי פסקת ההתגברות יש מתח גדול בתקופה האחרונה בין בית המשפט העליון והמערכות המחוקקות. המתח הזה לא בריא, והוא שוחק את כולם, וצריך לטפל בזה. בסוף השנה שעברה היה מבול של פסיקות שהתערבו בעבודת הכנסת התערבות בוטה. גם בהסכם קואליציוני אמרנו שנשמור על מעמדו של בית המשפט העליון ועל שלטון החוק. בעצה אחת עם ראש הממשלה החלטנו להקים ועדות הסכמות ליצור הסכמה כללית בין כל הגופים למשהו שיהיה נוח לציבור לממשלה ולרשות השופטת. אתמול החליטו בניגוד להסכמים ולבקשת ראש הממשלה להביא את זה. גופים קיצוניים ומשפיעים שמנהלים את המדינה.

"אף אחד לא רוצה מדינה חשוכה בלי ביקורת שיפוטית. אם התוכניות של הקבוצה הקיצונית הזו יתממשו, לא יבוא לפה אף תייר, ולא יעזור אם נגדיל את תקציב השיווק. זה שראש הממשלה לא הצליח להשקיע זו בעיה בהיבט של ניהול הקואליציה. כל זמן שאני פה, מי שינהל את המדינה הן קבוצות הרוב. לא אתן לקבוצות קיצוניות להוביל את המדינה. יש להם זכות, הם בכנסת, אבל אי-אפשר לכפות, והם גם לא יצליחו. ניאבק בזה. במדינה הזו שיקרה לנו מפלגת כולנו לא תיתן להם להוביל אותנו לשום קצה".

בנושא המלונאות אמר כחלון. "מהיום הראשון ראיתי בענף הזה כענף כלכלי שמביא פרנסה וכסף. זה מה ששר אוצר הרי רוצה, שתהיה תנועה שמכניסה כסף שמעסיקה עשרות אלפי אנשים, גם ישראלים וגם לא. אם השנה נשמע שהכללתם או עליתם, נחשב את זה בתמ"ג, וכמו בהייטק נהיה בעלי ברית.

"שר התיירות יריב לוין עושה עבודה מצוינת, ושאלתי אותו מה הוא רוצה כדי לקדם את הענף. משרד האוצר נותן משאבים, אנחנו לא משווקים או נותנים אופרציה. כל מה שלוין ביקש, הוא קיבל. יש כמה אתגרים שנתמודד עמם, כמו העובדים הזרים. אישרנו 2,000 עובדים (1,000 עובדים זרים ו-1,000 פלסטינים), תממשו את זה", אמר בפניה למלונאים. "בענף הבניין היה צורך בעשרות אלפי עובדים סיניים. 6,000 עובדים מחכים, והקבלנים לא מושכים אותם. לא יודע למה. יש מודעות שפונים אליי שרוצים עובדים סיניים, ועכשיו אנחנו צריכים לפצות את הסינים. הפכנו עולם כדי להביא אותם, וזה לא היה פשוט, כשהם מחכים בשנחאי מוכנים עם המסמר והפטיש ביד, ולא באים לקחת אותם. אני לא מוכן שמצב כזה ייווצר גם כאן. קיבלתם 2000 תממשו ונראה מה הלאה".

"ש לנו בעיה נוספת שהגיעה לבית המשפט", אמר כחלון בהתייחס להיטל הרטרואקטיבי על העובדים הזרים. "נעשה הכול, וביקשתי מכל הגורמים לראות איך מסייעים במשבר, כולל רשות המסים. כואב לי על המסעדנים הקטנים, שכל סכום של 50-100 אלף שקל יכול למוטט אותם. נעשה הכול במסגרת החוק כדי לסייע". 

לדברי שר האוצר, "אם נגיע ל-5% צמיחה, מצבנו יהיה טוב, זה יביא ביטחון, יחסי חוץ וסביבה טובה. ביטחון מביא תיירים, ואם חלילה נהיה במצב מלחמתי, זה בטח לא יעזור לענף. אולי אם נביא את הג'ירו 3 פעמים בשנה. אני רואה בצמיחה אתגר, והמלונאים הם חלק ממנה". 

חייק: לא מוותרים על התיירים הישראלים 

עננת המצב הביטחוני מרחפת מעל המלונאים כאיום שמשמעו בריחת תיירים מישראל. מכאן שיש לטפח את ענף תיירות הפנים במקביל ולהמשיך את מאמצי השיווק בחול גם בעתות משבר. אל העננה הזו מצטרף שער הדולר הנמוך, שמשקף בעיה ממשית לענף כמו גם למשק כולו, לצד המחסור בכוח-האדם לנוכח בעיית העובדים הזרים.

רו"ח אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונאים, אמר כי ההתאחדות מנהלת מלחמה בנושא עודף הרגולציה. מנגד הוא אומר כי "יש רגולציית טובות כמו זה שהממשלה צריכה לחייב את בוקינג ואקספדיה לפרסם מחירים מלאים. כמו למסות את Air BNB, לא בפוקוס על משכירי הדירות לחודש-חודשיים בשנה אלא להרוג את הכלכלה השחורה בתוך זה, שישלמו מסים ויעמדו ברגולציה. לא יכול להיות aבתל-אביב יש מותר חדרי Air BNB מאשר חדרי מלון.

"אנו רואים אתגר חשוב בהגדלת ושימור מספר הישראלים שמגיעים לבתי המלון, הם הבסיס ליציבות העסקית שלנו. לא מוותרים על הישראלים".

"מלונאי ישראל אינם חוששים מתחרות, יש לנו מוצר מעולה שממוקם במדינה ייחודית, וכדי למצות את כל הטוב הזה אנחנו רוצים תנאים דומים לאלה של המתחרים שלנו בחול", אמר חייק לנוכח תנועת הישראלים היוצאים לחו"ל, שהגיעה לכ-8 מיליון נוסעים בשנה שעברה אל מול הקיפאון בגידול במספר הלינות של ישראל במלונות ישראל. 

לוין: "תקציבי השיווק של משרד התיירות הם חסרי תקדים"

שר התיירות, יריב לוין, אמר: "בעניין התיירות אין קואליציה ואין אופוזיציה, יש מחויבות משותפת לקדם את הענף".

עם זאת, לוין אמר כי הוא לא יכול להתעלם מההתרחשויות הפוליטיות של הימים האחרונים. הוא התייחס לדבריה של שרת המשפטים איילת שקד, שאמרה שאם נעשה שינוי, לא יגיע לכאן תייר אחד. לדבריו, "איפה תייר יכול לבקר במדינה שבה יש מערכת משפט שבה השופטים בוחרים את עצמם? איפה יש מקום כזה שבו השופטים מחליטים מה סביר ומה מידתי, והכול שליט, והעם הולך לבחירות רק כדי שנרגיש שכאילו זו דמוקרטיה. אם אכן התיירים מגיעים בגלל זה, זה מובן ומעניין, אבל אם נשנה את העניין הזה, יש להם עדיין מספיק סיבות טובות לבוא לפה. אחזיר את הדמוקרטיה למקום שבו היא צריכה להיות, למקום שבו כאשר בוחרים חברי כנסת, בוחרים בהם כדי לחוקק חוקים, ולא כדי לממש ערים של קומץ שולטים שחושבים אחרת מאשר הרוב המוחלט של הציבור. זוהי דמוקרטיה, וכך זה עובד, ולשם אמשיך לחתור".

לדברי שר התיירות, "חודש אפריל 2018 הסתכם עם יותר מ-400 אלף תיירים שהגיעו לכאן, והם מצטרפים לשינוי ענק בענף. אם בשנת 2017 ראינו סוף-סוף 3.6 מיליון תיירים, את 4 החודשים הראשונים של השנה הזו אנחנו מסכמים עם עלייה של 20% לעומת 2017, שהיא עצמה סיפקה גידול של 25% אל מול השנה הקודמת - אנחנו צועדים אל עבר מספרים שבעבר היו רק חלום.

"קיבלתי הרבה תלונות בכנסת בשבוע שעבר בהצבעות שנמשכו עד הבוקר, כי היו חברי כנסת שלא מצאו חדר במלון בירושלים, וזה מבטא שינוי גדול. ההישגים הללו לא מובנים מאליהם, ונוצרת לנו הזדמנות שאנחנו חייבים לנצל לפני שתברח לנו.

"לגבי המצב הביטחוני - מדינת ישראל לא רוצה ולא מחפשת עימות, אבל אין ברירה. אנחנו צריכים להיערך לכל תרחיש. יש צורך להגיע למבנה מסודר ומלא של רשת ביטחון. זו משימה לא פשוטה, והיא חשובה גם למשקיעים בענף. לחברי משה כחלון יש חלק עצום בהישגים שהגענו אליהם, כי הוא הבין את הפוטנציאל, ואנחנו נהנים מתקציבים אחרים לגמרי מאלה שהכרנו.

"באשר לסוגיית קווי התעופה - על בסיס רפורמת השמיים הפתוחים באירופה וגם בלעדיה בחלקים אחרים של העולם, עשינו השקעות בהיקפים של כ-100 מיליון שקל במתן מענקים לחברות תעופה, שהוכיחו את עצמם בצורה יוצאת מן הכלל. מפולין, למשל, קפצנו ל-22 אלף תיירים, וכך פולין הפכה למדינת המקור החמישית בהיקפה לתיירים במשאבים לישראל. נראה בתחילת אוגוסט קו תעופה שלישי מסין (היינאן מגוואנגו) ועוד.

"כ-150 טיסות שבועיות הצטרפו רק בשנתיים האחרונות, זה מבטא אמונה בשוק התיירות כאן. חברה שנכנסת לכאן מביאה את מערך השיווק שלה. באילת סיכמנו את השנה הזו עם ממוצע של 47 טיסות שבועיות, לעומת 4 לפני 3 שנים. לשנה הבאה כבר הודיעו לנו על פתית קווים מערים חדשות כמו מדריד או ציריך. ממזרח אירופה זה מתפשט למערב אירופה.

"התאחדות המלונות באילת נתנה 3 מיליון שקל, וזה היה כרבע מכלל ההשקעה בהגדלת התנועה לאילת. ההתאחדות החליטה לפרוש מההסדר השנה, וזו שגיאה גדולה, אבל אני לא אפרוש מההסדר ואשלם מתקציב המשרד, גם את 3 מיליון השקלים, כדי להמשיך את המאמץ הזה, כי הוא חיוני. השותפות הזו, גם אם לא הייתה בהיקפים גדולים של כסף, הייתה חשובה למהות שלה, אבל לצערי זה ייפסק. המחויבות של המשרד היא להמשיך גם בלי זה".

לדברי לוין, "תקציבי השיווק של משרד התיירות הם חסרי תקדים, חצי מיליארד שקל ל-2018, וגם בשנה הבאה נהיה באותו מצב. זה לא רק הסכום, אלא מה שחשוב זה היציבות. משרד התיירות היום מחזיק בתקציב של יותר מ-1.2 מיליארד שקל עם תקציב שיווק קבוע ויציב. זה מאפשר לנו לפתוח שווקים חדשים ולפתח את עונת החורף.

"יש לנו מחסור עצום בחדרי מלון, וזה מורגש בעיקר כאשר מדובר בקבוצות. מי שעובד בענף הזה צריך להרוויח, וזו לא בושה. הפוטנציאל הגדול של הענף הוא בתיירות הנכנסת - גם אם יהיה אירוע בטחוני כזה או אחר, נוכל להתאושש מהר ולחזור חזרה לרמות גבוהות. קל יותר להחזיר את מה שיש מאשר לייצר משהו חדש שלא היה. יש לנו הזדמנות להרחיב את הבסיס הזה".

באשר לסוגיה של העובדים הזרים אמר לוין כי עובדים אלה צריכים להיות חוקיים כמו בכל מקום אחר בעולם.