כך אורי יהודאי הפך את פרוטרום ליצרנית גלובלית ענקית

אורי יהודאי חי "על הקצה" למעלה מ-20 שנה. כל הזמן, ובכל פעם מחדש, חייב להוכיח את כוחו את יכולתו, את שליטתו. חייב לקנות, להתמקח, שוב ושוב. אף פעם לא היה די, עד היום. עד שקנו גם אותו. "אני חייב כל הזמן לרוץ. כל הזמן להיות על הגלגל הענק, כי אי אפשר לעצור... באוקיאנוס הגדול שלנו, עם הדגים הגדולים והקטנים, או שאתה בולע או שאתה נבלע. אין אופציה להישאר במקום", אמר בראיון ל"גלובס" באוקטובר 2016. עכשיו הלוויתן הכחול נמכר.

האזינו לראיון עם מנכ״ל פרוטרום אורי יהודאי בפודקאסט שוק ההון החדש של גלובס, ״כיסא מנהלים״:

פרוטרום זה יהודאי, פחות בעל הבית ג'ון פרבר, רעייתו מיה ובתם סנדרה - שיהודאי נתן להם תמיד את כל הכבוד. אלה מזמן הבינו שיש להם 'דג זהב' ביד ושחררו אותו לחגוג על הכסף שלהם, הרווחים הוכיחו שצדקו בהימור. לא פעם לאורך השנים באו אליהם ואמרו: הוא עובד על הכסף שלכם, מהמר עליכם, אם יפסיד זה רק אתם ובעלי המניות, לא הוא, כי הוא כבר מקבל משכורות עתק. אבל פרבר, אשתו ובתו המשיכו לתת לו יד חופשית. יהודאי שכנע גם אותם וגם את הדירקטוריון, שמייצג בעלי מניות בעולם, כי "מה שמניע אותי זה הרצון להצליח. תקראו לזה אגו. אז יש לי אגו ואני רוצה להצליח. אני רוצה לקחת סיכונים מחושבים. אני רוצה לבנות חברה גלובלית ואני מאוד מאוד מאוד לא רוצה לפספס...".

הוא תמיד דיבר ומדבר ב"אני". פרוטרום , שנסחרת בלונדון ותל-אביב, ומרבית אחזקותיה בידי גופים מוסדיים זרים, הייתה תמיד "אני", "שלי". "יש לי משאבים, יש לי כסף, יש לי ידע, מוניטין, לקוחות טכנולוגיה. יש לי חברה נפלאה, יש לי אסטרטגיה מנצחת בצומת שאליו הולכים מיליארדי צרכנים..". ההבדל מאחרים הוא, שיהודאי שיכנע את פרבר ואת המוסדיים ש"אני" זה הכי שווה. ג'ון פרבר תמיד עמד מאחוריו. יהודי רומני-הונגרי, ניצול שואה שהגיע להיות קיבוצניק במכפר מסריק, עבד בטמבור, היה לדוקטור לכימיה, עבר לניו-יורק, הקים חברת החזקות ועשה עסקים בינלאומיים. הוא הותיר את פרוטרום הקטנה, הזעירה דאז, בשליטתו בגלל ציונות, וככל הנראה רק בגלל שהשתכנע מהאיש הצעיר יהודאי. לימים אמר יהודאי ל"גלובס" בהערצה על פרבר שהוא "אף פעם לא אמר לי לא על השקעה. אף פעם לא אמר 'הרעיון מסוכן מדי', גם אף פעם לא היתה אמירה שלו בנוסח 'זה גדל מדי' או 'נדחה את המועד'. הוא שומע, בודק ואז מתחיל לשלוח מיילים כדי לבדוק למה זה לא מתקדם מהר יותר".

עד שנת 1996 הייתה פרוטרום חטיבה זעירה, מחזור של 3-4 מיליון דולר בשנה, בתוך "תעשיות אלקטרוכימיות" שנסגרה ב-2003. יהודאי, יליד תל-אביב 1955, היה פקיד אפרפר שהגיע לשיאו כשהיה במשך עשור סמנכ"ל שיווק של החטיבה השולית שבכלל לא היו בה אנשי מכירות. ב-1996 פוצלה פרוטרום מתעשיות אלקטרוכימיות, התנהל מאבק פנימי עז, שפחות יצא החוצה, יהודאי ניצח ומונה מנכ"ל. השאר הוא היסטוריה.

"ב-1986 הגעתי לחברה קטנה", אמר בעבר, "חברה 'ישנונית' שלא האמינה בעצמה. אחרי כמה שנים, הבנתי שאם רוצים למכור תמציות בהיקפים הרבה יותר גדולים, צריך להיות קרובים יותר ללקוח. הביזנס זה, למעשה, לפתח מוצר ללקוח בטעם שאופייני לאזור, לפי החוקים שקיימים במדינה שלו וכדומה. הבנתי שאני חייב להיות עם נוכחות מקומית משמעותית, אם אני רוצה לצמוח. אם אתה לא נמצא במדינה, אף לקוח לא יקנה ממך, כי אם הוא לא יודע שאני אספק לו את אותה תמצית בתוך כמה ימים בלי עיכובים ותירוצים, הוא לא יקנה ממני, גם אם המחיר שלי יהיה נמוך ב-20%". לכן החל לבצע רכישות של פעילויות מקומיות, אסטרטגיה שסייעה לצמיחת החברה.

הוא לא מהסס לפרגן לעצמו על ההישגים: "בסך הכל, הכפלנו את היקף הפעילות כל ארבע שנים בערך. אני חושב שזה נתון די מדהים", אמר בראיון לקובי ישעיהו ב"גלובס" ב-2017. "המטרה של החברה תמיד הייתה להגיע לקצב צמיחה כפול או יותר מהקצב של שוק המזון העולמי - ואנחנו משיגים את זה בגדול גם בשנים האחרונות. להגיע למכירות של 2 מיליארד דולר עד 2020 זאת מטרה קלה יחסית. אנחנו מרגישים מאוד בנוח עם היעד הזה".

אסטרטגיית הרכישות שלו תמיד הייתה ברורה ולא אופרטוניסטית. מטרתו הייתה לצמוח בקצב כפול משוק המזון העולמי השמרן, ורוב הזמן זה הצליח לו. "יש כ-1,200 חברות בעולם שהן מועמדות לרכישה, מתוכן 400 חברות שפועלות בתחום הנחשב בריאותי, כמו טעמים טבעיים. מתוך ה-1,200 חברות, יש לנו רשימה קצרה, ויש לי כאן צוות 'קומנדו רכישות', שיחד אתי עובד עליה כל הזמן. מדובר ברשימה של 200-250 חברות, שאנחנו עובדים עליה הרבה שנים ומעדכנים אותה, ואני מכיר אותן היטב. בדרך כלל מדובר בבעלים מבוגר, אין דור המשך, אלה אנשים שאני מכיר כבר 15-20 שנה, ונפגש אתם לארוחות.

"מתוך ה'שורט ליסט' יש רשימה עוד יותר קצרה, של כ-20 חברות, שאנחנו עובדים על עסקת רכישה איתן בכל רגע נתון - שזה אומר עדכון נתונים על החברה, בדיקת נאותות, הצעת מחיר ועוד. אני משקיע בכך 50% מהזמן שלי".

אמנם הוא לא דיווח בעבר על שאיפות פוליטיות, אך הסכים לתת עצות לניהול כלכלת המדינה: "כלכלה חזקה בנויה על תעשייה חזקה, ותעשייה חזקה בנויה על יצוא, שבונה את החוסן הכלכלי של ישראל. אם לפני עשור בנו כאן 60 מפעלים בשנה, כיום בונים שניים-שלושה מפעלים מקסימום בשנה, ולא נראה שזה הולך להשתפר. אני רואה יותר ויותר חברות תעשייתיות נרכשות על ידי זרים, והופכות להיות סניף של חברות זרות". כעת, הגיע גם תורו של יהודאי להצטרף לרשימת מוכרי החברות. את המפעלים שהקים כאן כנראה לא יוציאו כל כך בקלות, ואת זה ניתן לומר לזכותו.

מה תרצה לעשות אחרי פרוטרום, שאלנו אז, האם אולי תקים קרן השקעות פרטית, כמו הבן דוד שלך ישי דוידי מפימי? והוא השיב: "ים ומדבר". זה בטח לא יקרה בשנים הבאות.

ת"ז: אורי יהודאי

גיל: 63

מצב משפחתי: גרוש + 2

תפקיד: מנכ"ל פרוטרום

ותק בתפקיד: 21 שנים

תפקידים קודמים: סמנכ"ל מכירות בפרוטרום, סמנכ"ל בחברת כמיכלל

השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב 

ממועמד לנשיא התאחדות התעשיינים - למוביל האקזיט התעשייתי הגדול ביותר

בקיץ 2017 היתה מתיחות שנמשכה שבועות ארוכים במסדרונות התאחדות התעשיינים שברחוב המרד בתל-אביב: נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש, הגיע לאמצע הקדנציה שלו בתפקיד, המועד שבו הוא היה צריך להחליט אם הוא ממשיך לתקופת כהונה נוספת או פורש בסיום הקדנציה הנוכחית. ברוש התלבט במשך שבועות ארוכים, וניכר שגם נהנה מהחיזורים ומהעניין התקשורתי שעוררה קושיית עתידו בתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים.

בין המועמדים להחליפו ששמותיהם הועלו אז היו נשיא קוקה קולה ישראל, רוני קוברובסקי; מנכ"ל תנובה לשעבר, אריק שור; ומנכ"ל פרוטרום, אורי יהודאי. אלא שמאוחר יותר העניין בסוגיה גווע מעצמו, כי ברוש החליט שהוא ממשיך בתפקיד, וגם ליהודאי היו דברים דחופים יותר לעשות בפרוטרום, כפי שמתברר.

בין התעשיין יהודאי לבין ברוש מערכת יחסים טובה והדוקה: בסוף 2015 כיהן בתפקיד נשיא ההתאחדות התעשיין צביקה אורן. ברוש התמודד מולו, ונעזר בכל עמיתיו כדי להדיח את אורן מהתפקיד. יהודאי התראיין אז ל"גלובס" והלין על מעמדה של ההתאחדות שהולך ונשחק: "אף אחד כבר לא סופר אותה", אמר: "אני שומע את זה במשרדי האוצר והכלכלה. זה הפוך ממה שהיה בעבר, כשראשי ממשלות לא ניגשו למהלכים כלכליים בלי להיוועץ עם נשיא ההתאחדות. יש היום נשיא התאחדות שלא מתאים לתפקיד ושרגא ברוש צריך לבוא לשירות מילואים".

ברוש, כידוע, בא ל"שירות מילואים" ונראה שבינתיים חתם קבע. יהודאי נבחר על ידי מועצת התעשיינים להיות הסגן שלו בהתאחדות. האם בעתיד יחליף את ברוש? ימים יגידו.